פרידה מהמשוגע: שוער העבר הארגנטינאי הוגו גאטי מת בגיל 80

שוער העבר האגדי של בוקה ג’וניורס ונבחרת ארגנטינה הוגו גאטי הלך לעולמו בלילה שבין ראשון לשני), בגיל 80. גאטי היה שיאן ההופעות בכל הזמנים של ליגת העל הארגנטינאית. הוא רשם 765 הופעות ב-26 עונות. גאטי, שכונה “המשוגע” (בספרדית: El Loco), נודע כאחד השוערים הראשונים שהסתמכו יותר על מיקום ותנועה מאשר על רפלקסים. היו לו 18 הופעות במדי נבחרת ארגנטינה. גאטי היה ידוע ביכולת עצירת הפנדלים שלו, והוא החזיק בשיא הצלות הפנדלים בכל הזמנים בליגה הארגנטינאית, עם 26 הצלות.

כאוהד כדורגל קרוב ל-55 שנה, תמיד נמשכתי לכוכבי כדורגל יוצאי דופן. שחקנים טובים, אבל לאו דווקא הכוכבים הגדולים. בעיקר אהבתי את השוערים. תפקיד השוער תמיד קסם לי ובילדותי/נערותי שיחקתי בתפקיד הזה, למרות שהייתי גם חלוץ כובש שערים לא רע. לאורך ההיסטוריה נמשכתי לשוערים בעולם יוצאי דופן כאשר לכל אחד יש את הסיפור שלו. כך את גורדון בנקס, פט ג’נניגס, ריי קלמנס ופיטר שילטון הבריטים, ספ מאייר, הרלד שומאכר, אוליבר קאן, מארק-אנדרה טר שטגן ומנואל נוייר הגרמנים, יאן יונגבלוד ההולנדי שהגיע כשוער שלישי לנבחרת הולנד והפך לדמות השוער המוכרת ביותר בהולנד, דינו זוף, וולטר זנגה, ג’יאנלואיג’י בופון האיטלקים ועוד רבים רבים וטובים.

כאוהד מושבע של נבחרת ארגנטינה, עוד מתחילת שנות השבעים ואפילו טרם עידן דייגו ארמנדו מראדונה, התעניינתי גם בשוערים של ארגנטינה. אחד השוערים הגדולים ביותר הוא הוגו אורלנדו גאטי שנפטר לפני יומיים בגיל 80. כולם יודעים שלתפקיד השוער צריך להיות קצת “משוגע” כאחד שמזנק לרגלי החלוצים ושם נפשו בכפו. אבל הראשון שהוצמד לו הכינוי “El Loco” (“המשוגע”) היה הוגו גאטי. שוער גבה קומה, חתיך לא נורמלי עם שיער בלונד מחומצן הדומה יותר לשחקן קולנוע הוליוודי שאסף את שערו בסרט צבעוני, ודמה אולי לצ’יף אינדיאני.

עוד כשהתחיל את קריירת המשחק שלו אי שם בשנות השישים, הגדיר גאטי מחדש את תפקיד השוער, עשרות שנים לפני השוערים המודרניים של היום. הוא שלט ברחבת ה-16 כמלך השולט בממלכתו, אבל הוא לא נשאר ברחבה, תחום הגזרה של השוער, אלא היה יוצא לעיתים מזומנות לקדם את פני הרעה עד קו מחצית המגרש, מתקל חלוצים ובונה התקפות לקבוצה שלו ומשום כך נקרא “El Loco Gatti”. הוא התחיל את הקריירה שלו בשנת 1962 בקבוצת אטלנטה מבואנוס איירס, בה שיחק שנתיים. משם עבר לריבר פלייט הגדולה ובמדיה שיחק ארבע שנים, עד שנת 1968. במדי ריבר הוזמן לסגל נבחרת ארגנטינה למשחקי גביע העולם, המונדיאל של 1966 באנגליה, אך ישב על הספסל ולא שיחק.

נבחרת ארנטינה לא העפיל למונדיאל 1970 במקסיקו – המונדיאל האחרון בו לא השתתפה, לעומת נבחרת ישראל שהיה זה המונדיאל היחידי בו נטלה חלק. הוא עבר לשחק בקבוצת חימנסיה אסגרימה דלה פלאטה ובה שיחק חמש שנים משנת 1969 עד 1974. במונדיאל שנה זו שנערך במערב גרמניה הועדף על פניו השוער דניאל קארנבלי, ששיחק בקבוצת צ’קריטה ג’וניורס ממנה עבר ללאס פלמאס הספרדית. שנה אחר כך שיחק בקבוצה הקטנה אוניון סנטה פה וממנה עבר לבוקה ג’וניורס הגדולה. בשנים הראשונות שלו בבוקה שיחק גם בנבחרת ארגנטינה והיה השוער הראשון של הנבחרת.

היו אלה השנים של המאמן הדגול סזאר לואיס מנוטי ששינה את סגנון המשחק של הנבחרת ושל הכדורגל הארגנטיני שהתבסס עד אז אמנם על טכניקה אבל עם הרבה אגרסיביות עד גבול הברוטליות. לא בכדי כינה מאמן נבחרת אנגליה במונדיאל 1966 סר אלף רמזי את שחקני נבחרת ארגנטינה “חיות”. לגאטי היו בנבחרת ארגנטינה רק 18 הופעות. דווקא לפני מונדיאל 1978, שנערך בארגנטינה, הוא נופה מסגל הנבחרת. גאטי בעל הפה הגדול הסתבך עם המאמן מנוטי, שהלך לעולמו בשנה שעברה, וזה העדיף על פניו את שוער ריבר פלייט, אובאלדו פיליול.

היום שבוחנים שוער לקבוצת כדורגל לא מסתפקים רק בזינוקים של השוער ובאינסטינקטים שלו אלא בכדורגל המודרני בודקים היום גם את משחק הרגל של השוער ואת התיאום דלו עם שחקני ההגנה. לפיכך אפשר לומר שהוגו גאטי הקדים את זמנו בעשרות שנים. גם היום שוערים בעלי משחק רגל משובח כמו מנואל נוייר הגרמני לא מזכירים כלל את הוגו גאטי שמעבר לזינוקיו האמיצים וכיסוי מקסימלי של השער היה בעל מדחק רגל משובח ושיחק כבלם נוסף המחלק גם אסיסטים ובישולים לשחקני ההתקפה.

הוגו גאטי שיחק במדי בוקה ג’וניורס 12 שנה וזו הקבוצה המזוהה איתו ביותר. הקהל של בוקה, שמילא עד אפס מקום את אצטדיון ה”בומבונרה” בשכונת בוקה בבואנוס איירס, היה משוגע עליו והוא ידע להלהיב את הקהל תצוגת שוערות יוצאת דופן, ססגונית, מוחצנת והרפתקנית. לפני יומיים ירד כאמור אבל כבד על הכדורגל העולמי והדרום אמריקאי בכלל ועל הכדורגל הארגנטינאי בפרט כשהוגו אורלנדו גאטי “הנער הנצחי” שזוף העור ויפה התואר הלך לעולמו בגיל 80.