סופית: הגולש נמרוד משיח פרש מהמרוץ להשגת הכרטיס לפריס
גולש הרוח בן ה-35, שעשה קאמבק כדי לנסות להשיג את הכרטיס למשחקים האולימפיים ב-IQ פויל, החליט לוותר על החלום: ''מבין שלא אצליח לחבר את כל המרכיבים בזמן. החלטה שלמה ושמחה. הים חוזר להיות מקום שקט''

כחמש שנים לאחר שפרש מפעילות תחרותית ושנה וחצי אחרי שהודיע על קאמבק מקצועי שמטרתו הייתה להגשים את חלומו הגדול – לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בפריס 2024, מודיע היום (שני) נמרוד משיח (35), פחות משנה לפני המשחקים האולימפיים, על החלטתו לוותר על החלום הגדול שלו, להשיג את הכרטיס לפריס.
משיח, סגן אלוף העולם ופעמיים מדליסט הארד, הגולש הישראלי היחיד שעמד על הפודיום שלוש פעמים ברציפות באליפויות העולם אמר היום: “אהבתי הגדולה לים ולרוח האולימפית הם שמתחו אותי לקצוות חדשים בהיבטים מנטליים ופיזיים. האתגר הגדול שחוויתי היה להשקיט את המאמן שבי, את החלק שרואה ומרגיש את הסביבה ומנגד להיכנס מודעות העצמית שלי כמתחרה ששום דבר לא מסיח את דעתי מלבד היעד הקרוב”.
הגולש הוותיק הוסיף: “בהגה המקצועית קוראים לזה ראיית מנהרה. כשזכיתי להיכנס לממד הזה שוב לאחר יותר מארבע שנים שלאחר הפרישה, נזכרתי בקסם הגדול. לא בכדי מחקרים מוכיחים שזהו מצב מנטלי הממכר ביותר שקיים באנושות, הכל נהיה זניח והמיקוד נהיה ספציפי” משתף נמרוד משיח.ההתגייסות הטוטאלית שלו אותה הוא מכיר וגם מכור אליה פתאום פגשה מציאות חדשה שהתנגשה עם עולם הערכים שלו כשהפך לאבא.

משיח המשיך: “כדי לסגור את הפער ולהשתלב בטופ העולמי, זה חייב אותי לנסיעות רבות לחו”ל ולימים שלמים של אימונים בארץ, להתרחק מהנישואים שלי או לפספס את ההתפתחות של הבן שלי, עבורי זה לא פחות מכישלון. זה רגע שבא לבחון כמה אני נאמן למהות שלי ולדרך בה אני מאמן אחרים. ההחלטה לעצור את המסע כעת, כמו גם ההחלטה לחזור לספורט האולימפי – שתיהן הכריחו אותי לפעול באומץ רב”.
גולש הרוח הוסיף: “מעולם, בשום שלב עוד בילדותי, לא הייתי במעמד של האנדרדוג. הפעם, התחלתי את הפעילות בפיגור גדול מול הסטאנדרט של הטופ ועשיתי דרך מהתחתית כלפיי מעלה, תהליך שהחזיר לי את הריגוש, בשילוב הגלשן החדש שעף מעל המים במהירויות שלא הכרתי מעולם קודם לכן. עמדתי מול אתגר חדש שחייב אותי להימתח לקצה גבול היכולת שלי מידי יום. זה היה מרתק ועדיין מהדהד לתוך העשייה היומיומית שלי”.
משיח ידע שהוא חייב למצוא את השותפים שלו לקאמבק, כיוון שלצאת לבד למסע מורכב שכזה לבד זו משימה בלתי אפשרית. חברת הלוגיסטיקה קרגו אמפורד התאהבה יחד איתו בחלום האולימפי והעניקה לו רוח גבית שמעולם לא זכה לכמוה בעבר.
“מנהלי קרגו אמרפורד זיהו שהזמן קצר והיעד המקצועי שלי הוא לסגור פערים של שנתיים בתוך מספר חודשים. זהו יעד מופרע שלפעמים היה ניראה גם לי כבלתי אפשרי. זו בדיוק היתה הסיבה שלשמה חזרתי. החיבור היה הדדי. זכיתי לפגוש מקרוב ולהתחבר עם כל עובדי החברה ולחשוף בפניהם את מסע חיי באמצעות הרצאת הדגל שלי – גולש נגד הרוח”.

התהליך המקצועי שעבר משיח היה איכותי מאוד אך הכיל גם אתגרים והפתעות לאורך הדרך שגזלו ממנו זמן יקר, חלקם מרגשות ומשמחות, חלקם היו רחוקות ממה שדמיין שיפגוש כשחזר למסגרת האולימפית. הוא הפך לאבא ונאלץ לבטל את השתתפותו בשתי תחרויות מפתח בהכנות.
“הצלחה בתחרויות קצה אף פעם אינה מושתתת על יכולות פיזיות טכניות בלבד, אלא על אנרגיה, רצון ומערך הממנפים את היכולות ברגע השיא. אני מסיים את הפרק הזה דווקא כשכמעט כל הפערים הטכניים והפיזיים נסגרו מול הטופ העולמי. חצי שנה לפני תחרות המבחן האולימפית האחרונה, אני לוקח אחריות ובאופן ריאלי מבין שלא אצליח לחבר את כל המרכיבים בזמן הקצוב. זוהי החלטה שלמה ושמחה, אני רעב לקראת השלב הבא בחיים שלי וכבר בקרוב אשיק תכנית מנטלית ייחודית חדשה”.
“זהו, הים חוזר להיות מקום שקט ונעים בחיים שלי. את הפרק האולימפי סיימתי סופית. תודה ענקית לקרגו אמרפורד ולכל אלה שהסכימו להכיל את ההחלטה המשוגעת שלי ולתמוך בי כפי יכולתם, למועדון השייט והבית שלי מכמורת עמק חפר, לאיגוד השייט, למאמני נבחרת ישראל גל פרידמן ולדדי אושר על הסטנדרטים הבלתי מתפשרים והקצב המסחרר ולגולשים חברי נבחרת ישראל על רגעים מדהימים ומאתגרים. למדתי המון מהטוב וגם מהרע”.



