מדמון: ”המשחק הכי מרגש? מול יפן, היה שם חשמל באוויר”
קפטן נחרת הנוער מסכם את מסע הקסם במונדיאליטו: ''כיף גדול לחזור אחרי גאווה כזאת''. חלאיילי: ''יש פה דו קיום, אין אגו''. שיבלי: ''חלום של כל ילד''. גינזבורג: ''החוכמה היא ליישם את התכניות של המומחים הבינלאומיים''
נבחרת ישראל עד גיל 20 נחתה אתמול (רביעי) לפנות בוקר בנתב”ג ולאחר מכן נערך עבורה טקס קבלת פנים בטרמינל פתאל שבנתב”ג, שם המתינו לשחקנים החברים והמשפחות, שחלקן אף ליוו אותם לאורך הטורניר בארגנטינה ונחתו מוקדם יותר. השחקנים הציגו את המדליות, והמאמן אופיר חיים, הקפטן אילי מדמון ויו”ר ההתאחדות שינו זוארץ נשאו דברים.
חמודי סלמן אמר ל”ישראל ספורט”: “זה מקום שלישי בעולם. נכון שיכולנו יותר, אנחנו רוצים תמיד יותר, אבל זאת גאווה. לא דמיינתי שנגיע כל כך רחוק, אבל בכל משחק רצינו לנצח. כל פעם שמנו לעצמנו מטרה לנצח ואז הגענו ועבדנו קשה. זה הגיע לנו. סוד ההצלחה שלנו? כולם רוצים לתת את הכל בשביל כולם, בסוף לב אחד ופותרים את הכל. בע”ה פעם הבאה מדלית זהב”.
ענאן חלאיילי, מלך שערי הנבחרת בטורניר עם שלושה, הוסיף: “מעמד מרגש מאוד. הגענו מפוקסים לכל משחק. יש פה דו קיום, אין אגו, אין פה גזענות, כולם אוהבים אחד את השני. אני הולך לחגוג עם המשפחה והחברים”.
חמזה שיבלי אמר: “זה חלום של כל ילד לשחק במונדיאל, של כל מאמן, של כולם. תודה לאל, הלכנו למונדיאל וסיימנו מקום שלישי, אין תחושה יותר כיפית מזו. יצאנו למונדיאל כדי לשמח ולהביא גאווה. אני חושב שעשינו את זה. הנבחרת הזאת יכולה להגיע הכי רחוק שיש ואני בטוח שנוכיח את זה בשנים הקרובות, בכל הנבחרות שנשחק בהן. אני גאה ואהיה עוד יותר גאה כשאגיע לכפר שלי ואפגש עם האוהדים שטסו לראות אותי”.
הקפטן איליי מדמון אמר: “הלוואי וההישג הזה ישוחזר. צריכים רגעים כאלה בכדורגל הישראלי. עברנו שם כל כך הרבה דברים, חודש ימים בלי המשפחה, רחוק מהבית. אנחנו אחרי טיסה ארוכה. עברנו הפסדים, ניצחונות, רגעים פחות טובים והרבה טובים. זה מרגש, כיף גדול לחזור לארץ אחרי גאווה כזאת. הבנתי את זה לפני שבכלל נסענו כי אם לא היינו מאמינים לא הייתי אומר שידענו, אני חושב שעשינו את זה ביורו הקודם – הגענו בביטחון לעשות את זה שוב כי ידענו מה אנחנו שווים. הערכנו את עצמנו, האמנו באמונה גדולה והכי חשוב שזה מה שהביא אותנו לאן שהגענו”.
מדמון הוסיף: “אני אגע באחד המשחקים. בדקה ה-76 נגד יפן, ספגנו כרטיס אדום, היינו עם הגב לקיר ואני מסתכל לשמיים ומתחיל לבקש עזרה. זה מטורף מה שהיה שם, אין לי איך להסביר. אני לא יודע מה קרה שם, היה שם חשמל באוויר. אני שמח שהצלחנו לחזור שם עם ניצחון 1:2 ואני חושב שזה היה הרגע הכי מרגש בטורניר הזה. מה שעשינו פה ובקיץ שעבר זה באמת נותן איזשהי תקווה לכדורגל ישראלי שבאמת יש עתיד טוב. הלוואי ובעזרת השם נצליח לשחזר הישגים כאלו עם הנבחרת וכל אחד בנפרד. אני מאחל לכל אחד שיצליח”.
המנהל המקצועי בוני גינצבורג סיכם: “גאווה גדולה, תקווה גדולה שהעתיד שלנו יהיה במקום טוב. זה מסע שהתחיל לפני שנתיים עם סגנות אלופת אירופה ועכשיו מקום שלישי בעולם, אבל בסוף אנחנו צריכים לזכור שאנחנו עובדים בשביל הנבחרת הבוגרת והמטרה שלנו זה לייצר כמה שיותר שחקנים איכותיים לנבחרת הבוגרת דרך כל הפעילות שאנחנו עושים – מרכזי פיתוח, אקדמיה, נבחרות. זה המסלול ודרך המסלול הזה אנחנו רוצים שהם יגיעו שהם יהיו שחקנים מצטיינים בבוגרת”.
גינזבורג הוסיף: “בסופו של דבר, מה שחשוב זה כשיש מומחים בינלאומיים שבאים, החוכמה היא לקחת את הידע שלהם, לשמר אותו ואז בסופו של דבר ליישם אותו. ברגע שיש תכניות זה לא מספיק, צריכים אנשים בשטח ליישם ואנחנו במשמרת שלנו – גם משה סיני וגם אני בכל הצוותים וכל החבר’ה שיודעים מה זה כדורגל ישראלי – עבדנו קשה מאוד כדי להמשיך ואנחנו ממשיכים. אנחנו יודעים שיש לנו עוד עבודה רבה לפנינו. אנחנו קודם מכוונים למקום שיהיה מקום שבו הנבחרת הבוגרת תהיה נבחרת שתגיע לטורנירים גדולים. זאת המטרה וזו המשימה של כל הפעילות מלמטה. צריך סבלנות וצריך להאמין בכדורגל הישראלי, לתת לו את ההזדמנות אני מאמין שאנחנו נהיה שם. שום דבר לא בשליפות, הדברים שאנחנו עושים מתוכננים. יש לנו יעדים ואני מאמין שאנחנו נעמוד בהם”.
