מאמן האתלטיקה יגאל בלון: ”עם נשים הרבה יותר קל לעבוד”
המאמן הוותיק, שגידל את בלסינג אפריפה, מריץ דור חדש של אצניות צעירות במכבי ת''א השוברות שיאים ישראלים בני עשרות שנים: ''הנשים מקבלות כל מה שהמאמן אומר להן לבצע. "מרסי ודארלין אתלטיות מוכשרות מאוד''
“באתי לאתלטיקה כדי להנות ממה שאני עושה, מתוך שאיפה גדולה לקדם ספורטאים להישגים ושיאים”, כך מספר יגאל בלון מאמן הספרינטרים של מכבי תל אביב ונבחרת ישראל, מהנדס תעשייה וניהול שהתמחה בכלכלה וארגון, העובד שנים רבות כטכנולוג במפעל הדפוס גלילון בלוד, בין שלושה המובילים בתחומו בישראל, שהוכתר ב-2002 על בבית הנשיא המדינה לעובד מצטיין בתחום הדפוס. בכל השנים, מקפיד בלון לשלב ביחד את עבודתו בדפוס ובאתלטיקה.
בלון עלה לישראל מאוקראינה ב-1990 ו-20 שנה אחרי עלייתו לארץ החל את צעדיו הראשונים כמאמן אתלטיקה וזאת בזכות בנו צבי, ספרינטר מוכשר מאוד שהודיע לו אחרי ארבע וחצי שנות אימון “אבא נגמר לי” כי הרגיש שהוא לא מצליח למצות את הפוטנציאל הטמון בו.
אבא בלון לא נתן לבנו לפרוש, חיפש ומצא קשר עם מאמנים מנוסים שיכולים היו לעזור לו בצעדיו הראשונים כמאמן. חודש אחרי הודעתו של צבי, יצאו השניים למחנה אימונים באוקראינה מקום בו למדו ביחד דרכים לשיפור באופי האימונים, במטרה לממש את הפוטנציאל שלו בריצות הספרינט.
כמהנדס, חיפש יגאל אלמנטים שיתאימו לעבודה עם בנו. בעזרת המאמנים וולנטין בונדרנקו, חברו מהימים בהם היו ספורטאים ומתחרים, שאימן בעבר את אלופת העולם ב-100 מטרים ז’אנה בלוק פנטסוביץ’ ואת הישראלים אירנה לנסקי ואלכס פרחומובסקי והמאמן הצעיר אנטולי דובגל, מדליסט ארד באליפות אירופה ב-60 מטרים ואלוף אירופה בריצת השליחים 100X4 מטרים במדי נבחרת אוקראינה, שרק התחיל לעבוד כמאמן בעל ידע עמוק במקצוע .
בתוך שנה, בעונת 2011/2012 אחרי עבודה מוקפדת ומדוייקת זכה צבי במדליות ארד באליפות ישראל 2012 בריצה ל-100 מטרים ו-200 מטרים. בדרך, קיזז כמעט שניה משיאו האישי ב-200 מטרים וב100 מטרים קיזז 0.3 שניות. אלא שצבי לא המשיך בקריירה הספורטיבית בגלל משברים משפחתיים שחווה.
העבודה של בלון מאופיינת בתיכנון מדוייק בכל יחידת אימון. הוא דוגל במספר עקרונות שמבחינתו הם החשובים ביותר באימון: בניית תוכנית האמונים בהתאם לזמני העונה, חיזוקים קבועים של הגוף, הקפדה על הדרגתיות בעומסים עפ”י עקרון – נפח גבוה ביעילות נמוכה לנפח נמוך ביעילות מקסימלית.
שנה לאחר מכן, ב-2013 החל יגאל בלון לאמן את הספרינטר המוכשר אמרי פרסיאדו שבתוך שנה ביצע פריצת דרך מקצועית וברשימת אלופי ישראל לדורותיהם הוא הוכתר 5 פעמים לאלוף ישראל ב-100 מטרים ו-4 פעמים ב-200 מטרים, ייציג את ישראל פעמיים באוניברסיאדות ובאליפות אירופה עד גיל 23 .
ב-2014 נולד הקשר של בלון עם דונלד סנפורד, שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בלונדון 2012 בריצה ל-400 מטרים וביקש ממנו לצרף אותו לקבוצה שאימן במכבי תל אביב. “לא הייתי בטוח שהשיטה שלי מתאימה לו, כי לא היה לי מספיק ניסיון באימון רצי 400 מטרים. עשיתי חושבים, התייעצתי עם מאמנים מומחים בחו”ל, ביצעתי התאמות לשיטה שלי ונעניתי בחיוב לבקשתו. בתוך שנה עשה סנפורד היסטוריה כשזכה במדליית ארד באליפות אירופה בציריך,שוויץ עם שיא ישראלי – 45.27 שניות, הישג חסר תקדים בכל קנה מידה”, נזכר בלון. בעונת 2014-2015 התחיל דולנד עבודה על יסודות וכתוצאה מכך קבע שיא ישראלי ב-400 מטרים עם ל45.04 שניות בתחרות בינלאומית במוסקבה. משחזר בלון, שהיה לצידו של סנפורד במשחקים האולימפיים בריו 2016 .
ב-2017/2018 החל לאמן את בלסינג אפריפה. “זו הייתה עבודה קשה מאד. הרבה מאוד פעמים כשלא הצליחו לו דברים, הוא קיבל זאת קשה ונכנס למשבר. הייתי חייב לחפש דרכים מיוחדות להגביר בו את המוטיבציה ולהחזיר אותו למסלול העבודה הסדורה וזה עבד” משתף בלון, שבמסירות רבה, הוביל את בלסינג להישגים בינלאומיים היסטוריים: ב-2021 השתתף בלסינג פעם ראשונה במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה עד גיל 20 בה סיים במקום הרביעי בגמר ובאליפות העולם עד גיל 20 בה סיים במקום שביעי בגמר – היו הישגים משמעותיים מאוד לאתלטיקה הישראלית בריצות הקצרות. ב-2022 בתחרות הראשונה בלסינג שבר את השיא הישראלי ב- 200 מטרים ובהמשך הדרך שבר 7 פעמים את השיאים שלו.
בתחרות המטרה של העונה זכה בלסינג במדליית זהב בגמר ה-200 מטרים מרגש עד הסנטימטר האחרון, באליפות העולם עד גיל 20 בקאלי קולומביה, עם תוצאה איכותית מאוד של 19.96 שניות, תוצאה שנרשמה כשיא אירופי עד גיל 20. בהמשך הדרך זכה בשתי מדליות זהב באותה ריצה באליפות אירופה עד גיל 23 (ב-2023 וב-2025) והופעה בשתי אליפויות העולם בבודפסט 2023 ובטוקיו 2025. ב-2024 ייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בפריז.
אחרי שמונה שנים של עבודה עם בלסינג אפריפה נפרדו דרכיהם של השניים, בעקבות הצטרפותו של בלסינג לקבוצת רצים בהולנד. כרגע, אין בינהם קשר.
מי שעוקב אחרי עבודתו של בלון, הבחין שבשנה האחרונה הוא מריץ להישגים חדשים שתי ספרינטריות צעירות מוכשרות, הדור החדש האצניות במכבי תל אביב: מרסי אפריפה, אתה הוא עובד חמש שנים, ששברה לאחרונה את השיא הישראלי המיתולוגי ב-200 מטרים באולם, שנקבע לפני 24 שנים כשעצרה את השעונים על 23.96 שניות ודארלין אסנטה שהשוותה את שיא הטרי של מרסי באותה תחרות. בנוסף קבעה דארלין זמן של 7.37 שניות
בריצה ל-60 מטרים, תוצאה שנייה בטיבה בכל הזמנים אחרי דיאנה וויסמן. בנוסף, שברה השנה את השיא הישראלי ב-300 מטרים של אסתר רוט שחמורוב שהחזיק חצי מאה ועצרה את השעונים על 38.17 שניות (השיא הקודם היה 38.3 שניות). בנוסף היא קבעה ב-200 מטרים באולם זמן זהה לזה שקבעה מרסי אפריפה.
אל השתיים הצטרפה לאחרונה אלופת ישראל לשעבר ב-100 מטרים ו-200 מטרים אילנה דורפמן שעברה למכבי תל אביב.
בנוסף, מאמן בלון את אביב קופלר חבר נבחרת ישראל בריצת השליחים 100X4 מטרים שפתיחת העונה נתנה סימנים טובים לפריצת דרך שלו במקצוע העיקרי שלו 200 מטרים, בו הוא מקווה להשיג את הכרטיס לאליפות אירופה הקיץ בברמינגהם.
“מרסי ודארלין הן אתלטיות מוכשרות מאוד. אני מבצע התאמות לשיטה שלי, לעבודה עם נשים, בעיקר בכל הקשור לעומסים ונפחים באימונים. בשונה מגברים, אצל נשים יש יותר נפילות מאימון לאימון וחשוב לדעת להתמודד אתן. חשוב לא לעצור ולהמשיך לעבוד ולהצליח. עם נשים הרבה יותר קל לעבוד. הן מקבלות כל מה שהמאמן אומר להן לבצע. הן רוצות לרצות אותי ושאהיה שמח. זה כיף גדול ואני נהנה מאוד בעבודה אתן. אני מאמין בהן ונותן להן המון תשומת לב. השאיפה שלי להביא אותן הכי גבוה שאפשר. המשימה המשותפת הקרובה שלנו היא להגיע לאליפות אירופה שתהיה הקיץ בברמינגהם. החלום – שהן תגענה למשחקים אולימפיים. יש להן את הפוטנציאל, אבל אי אפשר עכשיו לצאת בהצהרות”.
