מי קופץ גבוה יותר בנבחרת ישראל בכדורסל: הגארדים או הגבוהים?
נבחרת ישראל קיימה מבדקים גופניים ייחודיים במכון סילבן אדמס למדעי הספורט באוניברסיטת תל אביב - והתוצאות מפתיעות. הממוצע שלנו ביחס לעולם ובאיזו רגל קופצים רחוק יותר? ''מדובר בבדיקות חשובות מאוד''

במסגרת ההכנות ליורובאסקט, שחקני הנבחרת קיימו מבדקים פיזיוליים. השחקנים נבדקו בשלושה מבדקים שונים: ניתור לגובה על פלטת כוח, מבדק כוח וניתור לרוחק. במכון סילבן אדמס למדעי הספורט מסבירים כי המטרה של המדדים היא לבנות לכל שחקן פרופיל אישי, המבוסס על נתונים אובייקטיבים ובהשוואה למדינות מובילות בעולם, וכך ניתן לקבל תמונה מלאה לקראת היורובאסקט היכן צריך להשתפר מבחינה גופנית, אילו היבטים פיזיולוגיים יש לחזק. כמו כן, מבדקים אלה גם מסייעים במניעת פציעות.

הגארדים של נבחרת ישראל בכדורסל מנתרים בארבעה ס”מ גבוה יותר מהגארדים הספרדים והטורקים, כך עולה מסדרת מדדים ומבדקי יכולת גופנית שעברו שחקני הנבחרת אצל מדעני הספורט במכון סילבן אדמס למדעי הספורט באוניברסיטת תל אביב. זו הפעם הראשונה שנבחרת ישראל בכדורסל עוברת את מבדקים מסוג זה. מנתוני מבדקי הכוח עולה כי שחקני הנבחרת זהים לממוצע בעולם.
מהמבדקים עלה כי הגארדים הישראלים ניתרו בממוצע 42 ס”מ, כאשר הממוצע בקרב שחקני הכדורסל בספרד הוא 38 ס”מ, ואילו בטורקיה 39 ס”מ. הפורוורדים הישראלים ניתרו בממוצע 37 ס”מ – לעומת זאת, בספרד 35.5 ס”מ, בלגיה 42.5 ס”מ, בוסניה 44.5 ס”מ וטורקיה 40 ס”מ. בניתור לרוחק על רגל אחת הגארדים הישראלים עומדים על ממוצע של 2.27 מטר ברגל שמאל ואילו 2.29 מטר ברגל ימין. הפורוורדים הישראלים: ממוצע רגל שמאל 2.27 מטר, ואילו ממוצע רגל ימין 2.24 מטר.

ירון גנקין, ראש תחום פיתוח יכולות גופניות במכון סילבן אדמס למדעי הספורט באוניברסיטת תל אביב, מסביר “שמתוך סדרת הבדיקות עולה שבסך הכל הממוצעים של הנבחרת הישראלית מבחינה פיזיולוגית די דומים למקובל באירופה. מבדקי היכולת הגופנית מעניקים לצוות האימון נתונים אובייקטיביים על מצבם הגופני של השחקנים, היכולת האתלטיות, הכוח והכוח המתפרץ. בין הייתר אנחנו בודקים את יכולות הבלימה של השחקנים, ההבדלים בין רגל ימין ושמאל בשלבי הניתור והנחיתה, מהירות זינוק הניתור שלהם ועוד פרמטרים אחרים שבעבודה נכונה בהחלט ניתן לשפר כדי להגיע מוכנים יותר לתחרות”.
גנקין הוסיף: “מעבר לכך, המדדים הללו מסייעים גם בהיבטים מניעתיים של זיהוי גורמי סיכון לפציעות, למשל אם יש נטייה לנחות על צד אחד יותר מאשר על הצד השני. אומנם מדובר בבדיקות שמאוד מקובלות בעולם, אך לצערנו בישראל זה עדיין פחות שכיח. אנו ממליצים לכל קבוצות הספורט לבצע את המדדים כדי לקבל תמונה מהימנה יותר לגבי היכולות הפיזיולוגיות של השחקנים”.



