קבלת פנים לדולגופיאט והמתעמלות: “הראינו שהכל אפשרי”

איגוד ההתעמלות קיים היום (רביעי) אירוע קבלת פנים חגיגי למדליסטים האולימפיים – זוכה מדליית הכסף בהתעמלות קרקע ארטיום דולגופיאט, מתעמלות נבחרת ההתעמלות האומנותית זוכות מדליית הכסף וכן הפיינליסטית האולימפית המתעמלת דריה אטמנוב. האירוע התקיים במעמד יו”ר הוועד האולימפי יעל ארד, יו״ר האיגוד מר אבי שגיא, חברי הנהלת האיגוד, נציגי גופי הרוחב- הוועד האולימפי, היחידה לספורט הישגי, מרכז הפועל ומרכז מכבי, נציגי האגודות וכמובן מאמני ומאמנות הנבחרת.

דולגופיאט אמר באירוע החגיגי שהתקיים במכון וינגייט: “מזהים אותי הרבה יותר ברחוב. הטירוף דומה למה שהיה אחרי טוקיו, וזה מאוד כיף, מאוד מרגש. ראיתי המון ישראלים שבאו לעודד אותי עם דגל ישראל. כשכולם צעקו ‘אל אל ישראל’ לפני התרגיל, זה נתן לי המון כוח, ואני רוצה להודות לכל אחד מהם”. על העתיד אמר המתעמל שזכה במדליית הזהב בטוקיו 2020: “אני רוצה ומאמין שאמשיך ללוס אנג’לס. אני מקווה להגיע יותר חזק ויותר רעב. אני מקווה מאוד לזכות במדליה גם בלוס אנג’לס, זו המטרה עכשיו”.

מאמנת נבחרת ההתעמלות האמנותית, איילת זוסמן, הייתה נרגשת מאוד ואמרה: “תודה שהגעתם. זו הייתה מלחמה יומיומית, הכל קרה פה וקשה לי לדבר. אני מודה לכולן מכל הלב, נלחמתן כל יום והראיתן שהכל אפשרי, גם כשלא האמנתן וחשבתן לוותר, קמתן על הרגליים והראיתן שזה לא נגמר עד שזה לא נגמר”

קפטנית הנבחרת הקבוצתית, רומי פריצקי: “מחמם את הלב לראות תמיכה מכולן, גם מהאנשים שאנחנו לא מכירות. רוצה להודות לצוות המאמנות ולבנות. זו הייתה תקופה בלתי נשכחת עם חוויות שנזכור לכל החיים. להרגיש רגע של הקלה, שירדה אבן מהלב, שהצלחנו לעמוד בזה למרות כל הקשיים והכישלונות ואני אוהבת את כולכן”.

דריה אטמנוב, שסיימה חמישית בגמר הקרב-רב, אמרה: “אני חושבת שהדבר העיקרי שבזכותו הצלחתי להמשיך ולקום, היה האהבה שלי לענף ההתעמלות האמנותית, להתחרות, להתאמן ואם לא הייתי אוהבת את זה כל כך אני לא חושבת שהייתי מצליחה. העתיד? אני חושבת שזה לא הזמן לקחת החלטות או להצהיר דברים כי הכל עדיין באמוציות של המשחקים שהרגע הסתיימו, צריך לקחת זמן לנוח, להירגע ולחשוב ואז לראות מה יהיה הלאה. יש תחושה קצת של נפילה, אחרי שהייתי מוקפת באנשים הכי טובים בתחום שלהם ופתאום לחזור לבית, לרחוב. אני צריכה עוד זמן לעכל את הכל”.

יו”ר הוועד האולימפי בישראל, יעל ארד, אמרה: “כולנו עדיין בתהליך נחיתה וצריכים להתאושש מעייפות מאוד גדולה. היו מתחים גדולים שליוו את כל התקופה הזאת. זה התחיל כרעיון משוגע, ורצנו איתו עד הסוף. כשמסתכלים על הספורט הישראלי, פעם האיגודים היו מאוד חלשים. עברנו דרך מאוד ארוכה. ואחת השאיפות שלנו בוועד האולימפי הייתה להצמיח את האיגודים כאיגודים עצמאיים, שיוכלו להוביל חזון ולנהל. איגוד ההתעמלות הוא ה-איגוד בישראל. רואים כאן רצף ניהולי מרשים, ומאמנים ומאמנות מרשימים”.

ארד הוסיפה: “הלחץ על הספורטאים היה עצום, ומי שלא היה שם לא מבין את זה. הספורטאים שלנו הוכיחו שיש להם אופי מיוחד, דווקא כשהיו עם הגב לקיר. הם הראו יכולת מנטלית גבוהה. ידעתם שמגיעה לכם מדליה. כשלכל עם ישראל היו פרפרים בבטן, אתם פשוט עשיתם את זה בענק. אתם תזכרו את הרגע הזה לכל החיים”.