
הבעיה הגדולה שמכבי ת”א תצטרך לפתור במהלך הפגרה הארוכה
המאזן של הצהובים עד כה מרשים: שבעה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו ב-10 משחקים, ולא פחות מ-31 שערי זכות. אלא שההגנה ספגה כבר 10 שערים ומהווה נקודת תורפה משמעותית. וגם: הקיבעון המוזר של קני מילר
על פניו המאזן בו מכבי תל אביב יוצאת לפגרה הוא מאזן מכובד מאד ומרשים. הצהובים הם היחידים שלא הפסידו בליגה במשך עשרה מחזורים, ניצחו שבעה משחקים, סיימו שלושה בתיקו כאשר שני משחקים מהם אמנם לא הבקיעו אבל גם לא ספגו וכבשו 31 שערים, עם ממוצע של יותר משלושה שערים למשחק.

אז על מה התלונות?
במכבי תל אביב יודעים היטב שאם נכנסים לפרטים הקטנים אז לקבוצה יש נפילות רבות במהלך המשחקים. הליגה השנה הופכת להיות צפופה מאוד בחלק העליון בטבלה כאשר בעיקר הפועל באר שבע והפועל תל אביב צמודות מאוד ואף הן מחזיקות בנתונים לא רעים בכלל. נתון אחד שלא הצגנו זה נתון ספיגת השערים. מכבי תל אביב ספגה 10 שערים, ממוצע של שער למשחק – ממש כמו בית”ר ירושלים, אבל היריבה העירונית ידעה לנעול היטב את שערה וספגה 6 שערים בלבד.
נתון ספיגת השערים מטעה מאוד. רק בשני משחקים בלבד מתוך העשרה הקבוצה לא ספגה, אבל דווקא בשני המשחקים שלא ספגה, היא גם לא הבקיעה וגם לא ניצחה. בכל שאר המשחקים היא ספגה שערי חובה אבל הם נבלעו בתוך הניצחונות הגדולים – 2:6, 2:5 וכו’. עד המשחק נגד מכבי פתח תקווה אתמול (שישי). על הנייר הצהובים היו צריכים ללקט שלוש נקודות קלות, אבל הקבוצה של זיו אריה ידעה לעמוד היטב ולהשיב מלחמה שערה. באופן אירוני הפתח תקוואים התעוררו דווקא אחרי שספגו את השער הראשון מרגליו של שגיב יחזקאל. או אז התחילו שחקני פתח תקוה לגלות את הכישרון הרב הטמון בסגל הצעיר שהעמידו. הם הסתגרו יפה וידעו לשלוח שחקנים קדימה שהביכו לא אחת את ההגנה הצהובה.

להבדיל מסכנין שוויתרה לחלוטין על ההתקפה, שחקני פתח תקווה שיחקו משוחרר ובלי רגשי נחיתות. נכון, השער הראשון שכבשו היה מפנדל, אבל האופי שגילו כאשר לא עזבו את המשחק עד תוספת הזמן והסבלנות השתלמה להם. במכבי תל אביב יצטרכו לעשות בדק בית בחוליית ההגנה במיוחד. הבעיה היא שלקני מילר אין הרבה אופציות. אחרי עזיבתו של רוי רביבו והפציעות של טייריס אסאנטה ונועם בן הרוש, נותרה חוליית ההגנה רק עם שני מחליפים שלא נספרים כמעט איתי בן חמו ושחר רוזן כאשר האחרון לא מריח דשא בכלל.
המאמן קני מילר, שדווקא לא מרבה לטעות, שגה לטעמי שלא פתח עם איתמר נוי בקישור במקום איסוף סיסוקו ובחוד עם אלעד מדמון במקום אסטר סוקלר. כבר כמה משחקים שמדמון עולה לפני סוקלר וההעדפתו על פני החלוץ הזר הייתה נכונה לשעתה, אבל סוקלר שכבש צמד כמחליף במשחק האחרון נגד רמת גן והיה לא רחוק מלסיים עם שלושער היה חייב לפתוח בהרכב נגד פתח תקווה. גם אתמול עלה כמחליף והבקיע שער שהיה אמור להיות שער הניצחון עד שער השוויון המאוחר של איתן טיבי.

קני מילר חייב לצאת מהקיבעון ולהיות יצירתי יותר. עם סוקלר נמצא ב”זון” מוצלח, תמשיך איתו ואל תוריד אותו לספסל. כך גם עם איתמר נוי שהיה מצויין נגד רמת גן אבל מילר העדיף שוב לחזור לסיסוקו. יש לציין דבר נוסף שכבר נגענו בו גם בשבוע שעבר – גבי קניקובסקי, שהגיע בקול תרועה רמה, הלך ודעך בשלושת המשחקים האחרונים והשפעתו פחתה בהם ויש לשים לכך לב.
הקבוצה יוצאת עכשיו לפגרה של שלושה שבועות, שבועיים של פגרת נבחרות ושבוע נוסף של שזרוע, השחקנים יזכו לחופשה של שמונה ימים מלבד שחקני הנבחרות ובתקופה זו אמורים הפצועים ברובם לחזור. הראשון הוא כריסטיאן בליץ’ וגם כנראה נועם בן הרוש וגם דני גרופר. שבועיים אחר כך גם יון ניקולאסקו, בעוד אסאנטה עשוי לחזור רק לקראת חודש פברואר.



