הסדרי הטיעון של מכבי ת”א והפועל ב”ש אושרו בבית הדין

בית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל אישר היום (ראשון) את עסקאות הטיעון בפרשת אירועי האלימות בגמר גביע המדינה בין מכבי תל אביב להפועל באר שבע. במסגרת ההחלטה נקנסה מכבי תל אביב ב-114 אלף ש”ח והפועל באר שבע ב-110 אלף ש”ח, לצד עונשי הרחקה לשחקנים ולאנשי הקבוצות. בנוסף, שתי הקבוצות יקיימו טקס משותף נגד אלימות לפני משחק אלוף האלופים ב-16 ביולי.

על פי ההסדר עם מכבי תל אביב, כריסטיאן בליץ’ הורחק מחמישה משחקים בפועל ועוד שבעה על תנאי, במקום שמונה משחקים בפועל ושמונה על תנאי כפי שדרש התובע. כחלק מההסדר, העונש כולל גם את התקרית עם אוהד הפועל באר שבע במשחק בטרנר. קרווין אנדרדה הורחק משבעה משחקים בפועל ועוד שבעה על תנאי, אלעד מדמון משלושה משחקים בפועל ועוד שלושה על תנאי, וטייריס אסאנטה ממשחק אחד בפועל ועוד שניים על תנאי. גם בעניינו של מנהל הקבוצה יואב זיו הושגה הקלה, כאשר דרישת העונש הופחתה משישה חודשי הרחקה בפועל לשלושה חודשים בפועל.

בהפועל באר שבע את העונש הקשה ביותר ספג סמיר פרהוד, שהורחק מחמישה משחקים בפועל ועוד חמישה על תנאי, אחרי שהתובע, עו”ד גלעד ברגמן, דרש תחילה שיורחק משישה משחקים בפועל ועוד שישה על תנאי. זאהי אחמד הורחק מארבעה משחקים בפועל ועוד ארבעה על תנאי, אחרי שהבקשה הייתה לחמישה בפועל וחמישה על תנאי. מוחמד אבו רומי וג’בון איסט ירצו עונשי הרחקה של שלושה משחקים בפועל ועוד שלושה על תנאי כל אחד, לאחר שהדרישה המקורית הייתה שכל אחד מהם ירצה חמישה בפועל וחמישה על תנאי. לעומתם, חמודי כנעאן ספג עונש של שני משחקים על תנאי בלבד, ללא הרחקה בפועל, אחרי דרישה לארבעה משחקים בפועל ועוד ארבעה על תנאי.

הדיינים, עו”ד נועם ליובין, עו”ד גיא מונין ועו”ד סיגל ברלינר לוינסון, כתבו: “ראשית נאמר כבר עתה כי טוב עשו הצדדים כאשר שעו לעצתו של בית הדין וקידמו את גיבושו של הסדר הטיעון שהוגש אל מותב זה. כפי שקבענו לא פעם הרי שההצדקה העיקרית לעריכת הסדרי טיעון הינה בין היתר מתוך שיקולי יעילות מערכתית וחיסכון בזמן שיפוטי. בסופו של יום תפקידו של בית הדין, לאחר ששמע את נימוקי בקשת הצדדים לאישורו של הסדר הטיעון ועוד טרם אישורו, היא לאזן בין אותם שיקולי יעילות לבין טובת ההנאה- העונש המוצע, שמעניק הסדר הטיעון לנאשמים לבין הצורך בשמירה על האינטרס ה”ציבורי” בהרתעה אפקטיבית של עבריינים פוטנציאלים בסוג זה של עבירות בעתיד”.

עוד נכתב: “העונשים המבוקשים במסגרת הסדר הטיעון, הינם ראויים ומתקבלים על הדעת, ואף שאינם ברף הענישה הגבוה ביותר הינם מצויים בסמיכות לעונשים המקסימליים אשר אותם ביקש תובע ההתאחדות במסגרת כתב האישום, באופן ראוי אשר יש לקוות וירתיע את הנאשמים (ונאשמים “פוטנציאלים” אחרים בעתיד) מלחזור על מעשיהם או לנקוט במעשים דומים. למען הסר ספק: תקופת התנאי בכל רכיבי הענישה על-תנאי הינה למשך שנה ממועד מתן החלטה זו. הרחקתו של מר יואב זיו הינה למשך שלושה חודשים החל מיום ,1.7.26 כמוסכם בהסדר”.

הדיינים המשיכו: “גמר גביע המדינה הינו אירוע חגיגי המסמל מידי שנה את סופה של עונת הכדורגל ואמור היה להוות חגיגה גדולה אליה שותפות שתי קבוצות מן הטובות בכדורגל הישראלי. טקס פתיחת המשחק היה מרשים וססגוני ובסופו נעמדו שחקני שתי הקבוצות (בדיעבד יש לומר באופן אירוני לחלוטין) מאחורי כרזות בהן נרשם ‘יחד ננצח את האלימות’. שריקת הסיום היוותה שריקת הפתיחה לאירוע מביש בו התעמתו חלק משחקני הקבוצות וחברי הנהלה האחד עם השני, בשעה שההכנות להענקת הגביע נמשכות על כר הדשא. נראה כי חלק מהשחקנים שכחו מכל קמפיין כנגד האלימות ודווקא העדיפו את דרך האלימות, הכל לעיני נשיא המדינה ופמלייתו, ראשי ענף הכדורגל, אורחים ועוד רבבות צופים באצטדיון ועוד מאות של אלפים שחזו באירוע באמצעי התקשורת השונים- כאילו אין לנו די באלימות בחיי היום יום”.

הדיינים סיכמו: “על כך צריכים כל השותפים לאירוע להתבייש. יש להביע שאט נפש מהתנהלותם של שחקני ואנשי ההנהלה משניים ממועדוני הפאר של הכדורגל הישראלי אשר הפכו את האירוע החגיגי בסופו של יום לשדה קרב בזוי כאשר כל שנותר הוא רק לגנות מעשים אלו. שחקני כדורגל , קל וחומר שחקני כדורגל בכירים בקבוצות בכירות, אינם אנשים “פרטיים” בשעה שהם עוטים את מדי קבוצתם ועולים על כר הדשא: הם מודל לחיקוי עבור מאות אלפי ילדים ובני נוער, החולמים לצעוד בעקבותיהם והמפנימים כל תנועה, כל מחווה ומן העבר השני -כל פרץ אלימות שהוא. אלימות על כר הדשא אינה מסתיימת בשריקת השופט לעבירה, אלא היא מחלחלת אל היציעים, אל מגרשי ליגות הנוער והילדים ואל מגרשי השכונה, ומעניקה לגיטימציה “שקטה” לשילוב בלתי ראוי בין ספורט לאלימות”.

הדיינים גם הוסיפו התרעה: “לאלימות, מילולית ופיזית כאחד, אין ולא יהיה מקום במגרשי הכדורגל בישראל בפתחה של עונה חדשה, אנו מתריעים בפני הנאשמים, הנאשמות ונציגי הקבוצות כולן בכל ליגה, בכל מגדר, ובכל שכבת גיל , כי לאור עליית רף האלימות בעונה האחרונה, ולאור הנעשה במגרשים כאשר במקרה זה כאמור למעשים אלו שותפות קבוצות פאר בכדורגל הישראלי, אין להשליך מרף הענישה שהתקבל במקרה זה בפרט או מאישורו של הסדר טיעון זה בכלל, לעניין הענישה שתושת במקרי אלימות אחרים, דומים או שונים ויכול ובפעם הבאה, במקרים דומים, לא ניטה לקבל כל הסדר טיעון אלא נבחר בדרך של מתן פסק דין וברף ענישה גבוה בהרבה בגין מעשים כגון אלו”.