צעירי מכבי עירוני רמת גן עברו בחופשת סוכות חוויית אימון יוצאת דופן, ברמה הגבוהה ביותר שיש, כחלק חשוב מאוד בהתקדמות המקצועית האישית שלהם. עם הצעירים והצעירות של המועדון עבד על יכולות אישיות אנג’לו צגארקיס, מומחה בעל שם עולמי לפיתוח קליעה ויכולות אישיות, כדורסלן עבר מצטיין (41, 1.91 מטר) שהוביל ב-2017 את נבחרת ה-3X3 של צרפת לזכייה במדליית הארד באליפות העולם בצרפת בה דורג במקום השני בין הקלעים. שנה לאחר מכן, ב-2018 הוכתר למלך הסלים של אליפות אירופה ב- 3X3 שהתקיימה ברומניה.
צגארקיס הגיע לישראל כאורחו של מנהל העל המקצועי של מכבי עירוני רמת- גן, המאמן הישראלי המעוטר ביותר בכל הזמנים פיני גרשון ו-GAME CHANGER – הבית של המצוינות בספורט הישראלי. בשנים האחרונות, לאחר שפרש ממשחק פעיל התמקצע צגארקיס בפיתוח יכולות אישיות של שחקנים צעירים. הוא עושה זאת בהצלחה רבה במסגרות רבות ברחבי הגלובוס. על משנתו ופילוסופיית האימון האישי וההתפתחות של שחקנים ושחקניות צעירים שמענו בראיון מיוחד שקיימנו עמו.
“תמיד חיפשתי את הדרך לזרוק טוב יותר”
צגארקיס התגלה ככוכב כדורסל מגיל צעיר ובמבט לאחור על הדרך שעבר, הוא מספר: “בפעם הראשונה שדרכתי במגרש הכדורסל הייתי בן שש. התחלתי לשחק בקבוצה בגיל שבע. אחי הגדול שנפטר לצערי, החדיר בי את חיידק הכדורסל. הוא אהב ספורט אמריקאי ובעיקר כדורסל. כילד היה לי כשרון לכל משחקי הכדור: כדורגל, כדורעף, טניס וטניס שולחן. החיבור לכדורסל היה כמו גורל עבורי”.
“כשחקן צעיר תמיד שיחקתי עם ילדים גדולים ממני בגיל. למזלי הגדול היו לי מאמנים טובים בגילאים הצעירים שלימדו אותי יסודות משחק טובים. מגיל צעיר מאד גילו שיש לי את זה. אני תמיד חיפשתי את הדרך לזרוק טוב יותר. הייתי PURE SHOOTER (קלע טבעי) והיום אני מבין שבזכות הכישרון הטבעי שלי היה לי קל יותר. היה לי בסיס טוב והמאמנים הטובים שיפרו אותו. היה לי כישרון לראות דברים וליישם אותם. הייתי כמו ספוג. צפיתי בהמון משחקים שפיתחו אצלי את הדמיון והרצון לבצע דברים. הכוכב שלי היה מייקל ג׳ורדן. בקבוצת הבוגרים במועדון ששיחקתי, שיחק הקנדי ג’וי ויקרי שחקן נבחרת קנדה שהיה עבורי השראה גדולה”.
עבודה קשה מנצחת כישרון”
שלושה עקרונות זהב מנחים את צגארקיס בהתפתחות השחקן בדרך להצלחה:
1. עבודה קשה מנצחת כישרון.
2. השקעת מאמץ מירבי בכל תרגיל ובכל חזרה עליו.
3. כשאתה מחליט משהו, אל תיכנס למשא ומתן עם עצמך.
“אם אתה רוצה להיות מישהו כזה וכזה, מה שדורש ממך לקום כל יום מוקדם יותר מהאחרים ולעבוד קשה, אל תדבר עם עצמך על זה. תבצע. עבודה אישית אינה מספיקה אם שחקן מתמקד רק ביכולת האינדיבידואלית שלו, אם הוא לא ידע לתרגם את זה למשחק הקבוצתי בפועל. הוא לא ידע ליישם את המיומנויות שלו במשחק עצמו. אנחנו רואים שחקנים מוכשרים מאוד, אבל כשהם משתלבים במשחק הקבוצתי אנחנו לא רואים את היכולות שלהם. הם צריכים לעבוד שעות נוספות, אבל זה לעולם לא יחליף את המשחק עצמו. אפשר לעזור להם להבין איך להשתמש במה שהם למדו. לזה אנחנו קוראים IQ של כדורסל אבל זה לא מספיק. השחקנים צריכים להבין שרק אימונים אישיים זה לא מה שמספיק כדי להיות שחקנים גדולים אבל זה מרכיב הכרחי, אם הם שואפים לשפר את יכולת המשחק הקבוצתי שלהם ולהצליח. לתפיסתי, אם אתה רק משחק ולא משקיע בעבודה עצמית, יהיה לך קשה יותר להגיע לרמה גבוהה יותר כי אתה עושה מה שכולם עושים”.
“ראיתי שחקנים ישראלים רבים בעלי פוטנציאל גבוה מאוד להצליח ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר”
לאחר שאימן צגארקיס יחד עם פיני גרשון בקיץ האחרון כ-100 צעירים במחנה אימון שקיימה GAME CHANGER בבלגרד ואחרי עבודה עם כ-100 צעירים של מכבי עירוני רמת- גן בחול המועד ועקב אחרי שידורי משחקים של צעירים ישראלים בליגות השונות הוא משתף אותנו בהתרשמותו המקצועית על מה שראה. “השחקנים הישראלים, כמו רבים בכל העולם, מושפעים מאד מהגל החדש של השחקנים המשפיענים מה-NBA אליהם הם נחשפים במדיה. זה נהדר, אבל עד נקודה מסוימת. הצעירים חשופים לטכנולוגיה מתקדמת ולרשתות החברתיות והם מתרכזים בתוצאות הסופיות”.
עוד הוסיף: “הדור של היום הוא דור אינסטנט שהכל אצלו מהיר. הם רואים את הסוף ואת התוצאה הנוצצת כי הם רואים את ההיילייטס. הם לא רואים את העבודה הקשה בדרך ואיך עובדים. יש הרבה מאמני אינסטגרם. הם מייצרים דברים שנראים טוב אבל קשה לתרגם אותם למגרש. המאמנים צריכים לעצור אותם ולהסביר להם שהם חייבים לעבוד קשה, גם אם הם חושבים שהם יודעים לעבוד. הטאלנט המוכשר תמיד מצליח ואם יעבוד קשה יותר יש לו סיכוי גדול יותר להצליח. לחברה הצעירים יש מוטיבציה ורוח. חשוב להדגיש שבזמן שמדברים על כך עם הצעירים – צריך ללמד אותם גם את הנושא המנטאלי ולא רק יסודות”.
“כשאני מלמד את השחקנים אני מקדיש תשומת לב גדולה מאוד לחלק המנטלי של המשחק ולחלק המנטלי של העבודה ולא רק לעבודה. הרבה מאוד שחקנים עובדים ומשקיעים אבל אין להם מספיק משמעת עצמית. יש להם גישה לכל כך הרבה מידע. הם בטוחים שהם יודעים הכל – הם לומדים לעשות דברים אבל לא יודעים מתי להשתמש בהם. הם מסתכלים על התוצאות ולא מבינים את התהליך המקדים. אם אתה מנסה ללמד אותם הם חושבים שאתה פסיכי. הילדים הישראלים הם ילדים טובים ומאוד מוכשרים. ראיתי שחקנים בעלי פוטנציאל גבוה מאוד להצליח ולהגיע לרמות הגבוהות ביותר.
“האתגר הגדול זה ללמוד משמעת. יש להם רצון מאוד גדול להצליח ואפשר לאתגר אותם מאוד. אני לא רך איתם, כנראה קשוח יותר מהמאמנים שלהם. אני אוהב את הגישה – הם עובדים קשה, מנסים מאוד ומגיעים לתוצאות טובות. אני מאוד גאה בעבודתי עם הישראלים. ראיתי ילדים עמם עבדתי בקיץ בבלגרד וראיתי אותם בסוכות ורואים בוודאות את השיפור ביכולת שלהם. הצלחנו לייצר קשר טוב מאוד . הם מאוד מכבדים את הקריירה שלי מה שעוזר להם להבין שאני מלמד אותם יסודות עבודה הניתנים לביצוע ובעיקר רואים בי אח גדול, שבא לעזור להם”.
ביקשנו מצגארקיס לציין חמישה שמות של שחקנים שהוא ממליץ לעקוב אחרי הביצועים שלהם והוא אומר לנו:
אנדי אובסט, שחקן באיירן מינכן, קלע מושלם שאפשר ללמוד ממנו המון על קליעה בכל מצב. הוא פשוט מכונת קליעה. קוסטאס פפאניוקולאו מאולימפיאקוס, שחקן פנטסטי עם IQ מדהים. שחקן גדול בכל עמדה במגרש. הוא שחקן שיעשה את המהלך הנכון בזמן הנכון בהקפה שגם נותן הגנה. שיי גילג’ס אלכסנדר המשחק באוקלהומה סיטי ת’אנדר. אני ממליץ להסתכל עליו כי הוא לא זורק רק שלשות. הוא קולע המון מחצי מרחק. הייתי מגדיר אותו כמאסטר באומנות שלא מכירים.
ניקולה יוקיץ’ שחקן נבחרת סרביה והדנבר נאגטס, שחקן גדול ממדים, לא אתלטי שעושה הכל טוב: זורק, מוסר ומכדרר. בעל כישרון טבעי טהור שיש לו יש לו הכל ועם כל זה הוא עובד על הכל וקשה מאוד (HARD WORKER) שיודע לתפוס מקום וחושב מדהים. זה מראה לאנשים שגם אם הם גדולים – זה לא מספיק כדי להצליח. צריך לדעת לעשות הכל. אני ממליץ מאד לראות משחקים מהקריירה המופלאה של הגארד ואסיליס ספאנוליס מאולימפיאקוס. צריך ללמוד ממנו לשחק את המשחק כי הוא היה מאסטר.
“כל השחקנים האלה מביאים משהו שונה. להם יש את מכלול המרכיבים ששחקן צריך בכדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר ואיך דוגמא מצוינת של מצליחנים בדרכים שונות. הייתי שמח לומר סטף קרי , אבל אני לא…. כי הם יתרכזו רק בזריקה ולא באספקטים אחרים של בחירת זריקות ואיך הוא מתפנה לזריקה”.
“תמיד רציתי לשחק כמו כוכב”
לסיכום, שאלנו את אנג’לו צגאקריס, היום, אחרי קריירה מפוארת איך הוא רואה את הדרך שעשה?
“הייתי אומר לאנג’לו הנער לעולם לא לשכוח מי אתה! מעט מאד פעמיים בחיי, שכחתי מי אני כשחקן כדורסל. זה קרה לי כשניצחתי באליפות הראשונה שלי כילד ואחרי יומיים במחנה אימונים של הנבחרת הצעירה של צרפת בהם שיחקתי מצוין ופתאום הרגשתי אגרסיבי מדי. פחדתי שעשיתי יותר מדי והפכתי להיות פאסיבי. המאמן שאל אותי מה קרה לי? הסברתי לו שרציתי להיות חבר טוב לקבוצה והוא אמר שפשוט נעלמתי אחרי יומיים. לא נתתי את המאמץ הטוב ביותר שלי הייתי מאד מאוכזב מעצמי. יתכן ופחדתי או שלא הייתי מרוכז מספיק. תמיד, מגיל צעיר, הרגשתי כוכב בראש ובמיינד שלי. כך צריך כדי להיות משהו באמת. אין דרך אחרת כדי להצליח! אף פעם אל תתנהג ככוכב אם אתה לא. אף פעם לא התנהגתי כמו כוכב אבל תמיד במחשבה שלי הייתי כוכב וכך בניתי את עצמי ככוכב. רציתי לשחק כמו כוכב, שיראו שאני כוכב. אני חשבתי שאני כוכב”.
