סמברג: ”בכיתי 4 שעות רצוף. התחושות קשות, אני עוד מעכלת”

שעות אחרי שהודחה מהמשחקים האולימפיים בפריס כבר בתום הקרב הראשון שלה, לוקחת הטאקוונדו ומדליססטית הארד מטוקיו אבישג סמברג ומאמנה, יחיעם שרעבי, דיברו הערב (רביעי) על ההפסד וסיום דרכה בשלב המוקדם, כאשר שרעבי הקדיש לה פוסט מיוחד בפייסבוק.

סמברג אמרה לתקשורת הישראלית: “תחושות קשות. אני לא חושבת שאני מעכלת שזה נגמר. אני כל הזמן אומרת ליחיעם שיעיר אותי מהחלום הזה. קשה, מאכזב, בכל דקה שעוברת אני מרגישה שאצא מזה חזקה יותר. הייתי קרובה בקרב עם דוניה אבוטאלב, אבל אני חושבת שרציתי יותר מדי לנצח. רציתי להגיע גבוה יותר. אחרי שהובלתי 0:1 במערכות רציתי שזה יסתיים, רציתי לנצח, במקום ליהנות מהדרך וממה שאני עושה. רק רציתי שזה ייגמר, זה הוביל לזה שהרגליים שלי לא יעלו. כאילו היו לי משקולות על הרגליים, הרצון גרם לי לקפוא”.

הלוחמת הישראלית הוסיפה: “אני לא מסתכלת על התקופה הזאת כנטל. אני אוהבת מאוד את המדינה, היא חשובה לי. גם מה שאני יכולה לעשות בהסברה. בכיתי 4 שעות רצוף, אבל אני מתאוששת. החיים ממשיכים. אני מסתכלת קדימה, משתדלת לא לשקוע לזה. לא מגיע לי לשקוע לזה. אני רוצה לנוח. מטוקיו עד פריס היו רק שלוש שנים, עכשיו יש ארבע. אני מאמינה שהשנה הנוספת היא שנה שאני יכולה לקחת בה חודש, חודשיים, כמה שאצטרך כדי לעכל הכל ולהמשיך קדימה. כרגע אני רוצה בעיקר להיות עם המשפחה ובן הזוג”.

מוקדם יותר, הקדיש לה מאמנה יחיעם שרעבי פוסט מרגש בפייסבוק: “אבישג האלופה, גאה בך הכי בעולם! אמרתי לך פעמים רבות שלהיות אלופה זה אופי, ומדליה לא תשנה את זה. למרות שזכית בגיל צעיר מאד במדליה בטוקיו, נשארת רעבה להצלחה, נתת את הלב והשקעת את כל כולך למען המטרה לחזור עם זהב מפריז. חיית ונשמת טאקוונדו בכל רגע נתון”.

שרעבי הוסיף: “יש שחשבו שאת שבעה מההישג בטוקיו. אבל לא באמת ידעו כמה את רעבה יותר, ולא נחה לרגע, גם לא בחגים ובשבתות, לא יודעת מה זה חופש, ותמיד נחושה להצליח ולהשיג את המטרה שהצבת לעצמך מגיל צעיר ובצורה אינטנסיבית בלתי רגילה במיוחד בשמונה השנים האחרונות. לצערנו, ספורט יכול להיות אכזרי לפעמים, והיום לא היה היום שלנו. את צעירה וכל החיים לפנייך. אני גאה שיש לי ספורטאית כמוך ושהייתי חלק מהמסע שלך, ואי הזכייה במדליה היום לא תשנה את ההרגשה שלי ואת הערכתי אלייך”.