נטע מישר מרגישה מוכנה: “המעבר למכללות – חלום ילדות שהתגשם”

ספק אם גם בחלומות הכי גדולים שלה, נטע מישר חלמה על פתיחה כזאת מוצלחת, בהופעת הבכורה שלה במכללת ורמונט בארה”ב. הרכזת המוכשרת בת ה-20, התפוצצה על הפרקט כבר במשחק הראשון שלה, כשקלעה 18 נקודות, ב-7 מ-10 מהשדה, ו-4 מ-6 מחוץ לקשת, בניצחון ורמונט 37:96 על קין סטייט, פתחה ברגל ימין מבחינה קבוצתית ואישית, והציתה את הדמיון לקראת המשך הדרך שלה במכללות. מישר שיחקה בביטחון גדול, בהתלהבות גדולה, והראתה בדיוק מה היא תיתן לוורמונט השנה: את כל כולה בדקות שהיא תקבל ותשחק על הפרקט, כמו שעשתה עד עכשיו בקריירה המרשימה והמרתקת שלה. מישר, הצטרפה בקיץ שחלף לגל הגדול של השחקניות הישראליות שעזבו למכללות, ולראשונה בקריירה שלה יצאה לשחק מעבר לים.

אחרי ארבע שנים נהדרות בהפועל לב ירושלים, מישר קפצה קדימה לאתגר הגדול הבא בקריירה שלה, וכבר בהופעת הבכורה שלה במכללות, הראתה מאיזה חומר היא עשויה. מישר הגיעה למכללות לאחר קיץ חלומי במיוחד. היא זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה עם נבחרת העתודה, ועשתה עבודה נהדרת בדקות שקיבלה. בקיץ האחרון במדי נבחרת העתודה, נטע עלתה מהספסל בצורה יוצאת מן הכלל לאורך כל האליפות, נתנה הגנה מדהימה כמו תמיד, לחצה את השחקניות שממול, עשתה להן את החיים קשים מאוד, ובהתקפה צלפה שלשות כמו תמיד, והיה לה חלק גדול מאוד בתואר הבלתי נתפס והבלתי נשכח סגנית אלופת אירופה.

לאחר הקיץ המושלם, מישר המריאה לורמונט, ובכמעט שלושה חודשים, ממשיכה להתאקלם מיום ליום למקום, לאנשים, והשבוע כאמור פתחה בסערה גדולה את דרכה בארה”ב, עם משחק בלתי נשכח מבחינתה, שספק אם תשכח כל החיים. מישר, שחקנית הבית של הפועל לב ירושלים, היא אחת השחקניות המוכשרות שגדלו וצמחו בכדורסל נשים בישראל. הגארדית הנפלאה מביאה איתה למשחק אנרגיות, מחויבות גדולה, הגנה פנטסטית, קליעה יוצאת מן הכלל מהשלוש, יכולת בלתי רגילה לנהל את המשחק, ולעשות את השחקניות שלידה תמיד טובות יותר. מעבר לזה שהיא שחקנית אדירה ומוכשרת מאוד, היא גם אישיות מדהימה, שבכל מקום שומעים עליה רק דברים טובים.

כעת, לאחר משחק מהסרטים בהופעת הבכורה בוורמונט, ולאחר קיץ שהסתיים עם מדליית הכסף על הצוואר, נטע מישר התפנתה לראיון מיוחד ובלעדי לישראל ספורט היישר מוורמונט הרחוקה. על ההתרגשות הגדולה, ההתאקלמות בוורמונט, הדרך שעשתה, היכולת הקבוצתית והאישית, על הקיץ החלומי, על הגעגועים לישראל, ועל הפועל לב ירושלים. וגם: מה היא מאחלת לעצמה לקראת עונת הבכורה בארה”ב?

נטע, התחלת את עונת הבכורה שלך בארה”ב. איך התחושות, וכמה זה מרגש בשבילך לשחק לראשונה בקריירה מחוץ לישראל?
“אני מאוד מתרגשת. ברור שהמעבר מלווה גם בלחץ ובחשש, אבל אני מחכה להתחיל, ומרגישה מוכנה לפרק הבא”.

את נמצאת בוורמונט כבר קרוב לשלושה חודשים. את יכולה לספר לי איך עוברת עלייך ההתאקלמות עד עכשיו, ואיך קיבלו אותך בקבוצה האנשים?
“זו תקופה של הסתגלות – להכיר מקום חדש, אנשים ושגרה אחרת. אני לוקחת את הדברים צעד-צעד, ומתרגשת להכיר עוד את הקבוצה ולהשתלב בה. קיבלו אותי כאן מאוד יפה, ועזרו לי להשתלב, למרות שלא הייתי כאן בקיץ”.

בגיל 20, את חושבת שזה היה הצעד הנכון עבורך בשלב הזה של הקריירה?
“ניראה לי שאת זה אדע רק בעתיד. אבל בגלל שאני מגשימה חלום שהיה לי משהייתי קטנה וגרתי בארה”ב, אז אני מקווה שזה יהיה גם נכון לקריירה שלי”.

בתקופה הלא קצרה שאת בארה”ב, מה הדברים שלמדת על עצמך, והאם את חושבת שהמעבר לשם יחשל אותך לקראת המשך הקריירה, וגם לחיים האישיים?
“המעבר דורש ממני להתמודד עם הרבה דברים חדשים, ובעיקר להתמודד עם הדברים הרבה יותר לבד, בלי המשפחה פיזית לידי. אני בטוחה שזה מבגר ומחזק אותי, גם לחיים האישיים וגם בקריירה”.

מה גרם לך לבחור בוורמונט? מה ראית טוב במקום הזה, שאמרת שלמקום הזה את עושה את עונת הבכורה בארה”ב?
“הייתי בביקור בוורמונט בנובמבר שנה שעברה. הבנות בקבוצה היו מאוד נחמדות, כל האנשים שפגשתי קיבלו אותי מאוד יפה, והרגשתי אווירה של משפחה. התוכנית להגיע בשלוש מארבע השנים האחרונות לטורניר ה-NCAA, הבנתי שיש שם תרבות של ניצחונות ותחרותיות, דבר שאני מחפשת. מעבר לכדורסל, היה חשוב להורים שלי שהמכללה תהיה ברמה אקדמית טובה”.

איך הולכים להתמודד עם הגעגועים לארץ, ולמה את חושבת שאת הכי הולכת להתגעגע עד שתחזרי לארץ בקיץ?
“הגעגועים הם ללא ספק החלק הכי קשה. אני מאוד מתגעגעת לחברות שלי, ולמשפחה שלי. לשמחתי ההורים שלי מתכננים לבקר בקרוב, ככה שזה עוזר”.

מה המטרות והשאיפות של ורמונט? עד לאן אתם רוצים להגיע בעונה הקרובה?
“התוכנית להגיע בשלוש מתוך ארבע השנים האחרונות לטורניר ה-NCAA, כך שזו המטרה. זה גם האתגר, במיוחד שצוות האימון התחלף כולו”.

מבחינה אישית, איזו נטע מישר את שואפת להיות בוורמונט? מכוונת הכי גבוה שיש?
“ברור, אני תמיד מכוונת הכי גבוה שאפשר. אני אמשיך לעבוד קשה, ובתקווה להשתפר”.

עזבת את הפועל לב ירושלים לאחר ארבע שנים מוצלחות במיוחד. ספרי לי מה זה המועדון הזה בשבילך, וכמה הוא כבר חסר לך מבחינה אישית?
“הפועל לב ירושלים הייתה חלק משמעותי מהחיים שלי במשך ארבע שנים, כמו משפחה, ואני לוקחת איתי הרבה מהתקופה הזאת. המועדון והאנשים בו חשובים לי, והם מאוד חסרים לי. אני שמחה שהולך להן טוב השנה”.

בחודשים שעברו מאז שזכית במדליית הכסף עם נבחרת העתודה, הספקת לעכל ולהבין מה עשיתן כנבחרת?
“כן ולא. בתכלס, אני לא יודעת אם אי פעם באמת אעכל. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת, ואני מאוד גאה במה שעשינו יחד כנבחרת”.

ראינו המון שחקניות שיוצאות הקיץ למכללות, חלקן גם חברות טובות מאוד שלך. איך את רואה את הנהירה הזאת החוצה, והאם זה משהו שאת ממליצה לשחקנית אחרת שתקרא את הריאיון הזה ורוצה לצאת בהמשך?
“האמת שאני לא יודעת עדיין לענות על זה, נראה לי שאני שאוכל להמליץ או שלא רק אחרי תקופה מסוימת. לדעתי אין תשובה חד משמעית. המעטפת פה, התואר, והחוויה זה משהו אחר שאין בארץ. אני גם חושבת שזה מאוד תלוי, ויכול להשתנות בין שחקנית לשחקנית”.

מבחינת הלימודים, את מקבלת את כל התנאים הכי טובים להצליח במכללת ורמונט?
“ממש. בורמונט זה מאוד חשוב לתוכנית ההצלחה הלימודית, ונותנים את כל הכלים כדי לעזור לנו להצליח”.

לסיום, מה את מאחלת לעצמך לקראת עונה הבכורה שלך בארה”ב?
“אני מאחלת לעצמי ליהנות מהדרך, להעריך את זה שאני מגשימה את החלום מאז שהייתי קטנה, ללמוד ולהשתפר, ולעזור לקבוצה ככל שאוכל”.