לאחר ההצלחות בפריס: קבלת פנים חגיגית למשלחת הפראלימפית
מרכז פרס לשלום וחדשנות אירח את הספורטאים והספורטאיות שהביאו הרבה כבוד למדינה וחזרו עם 10 מדליות. רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג: ''בחודשים האחרונים נוספו הרבה פצועים, הם נושאים עליכם עיניים''

הבוקר (רביעי), מרכז פרס לשלום ולחדשנות אירח את המשלחת הפראלימפית שחזרה עם 10 מדליות מהמשחקים בפריס. האירוע התקיים במעמד רעיית הנשיא, מיכל הרצוג, מנכ”לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות אפרת דובדבני, יו”ר הועד הפראלימפי משה מוץ מטלון, שגריר צרפת בישראל פרדריק ג’ורנאס וספורטאי המשלחת.
מדובר בסגירת מעגל מרגשת- הנשיא שמעון פרס ז”ל היה הנשיא הראשון אשר אירח יחד את הנבחרת הפראלימפית והנבחרת האולימפית טרם צאתן למשחקים בלונדון 2012. פרס האמין בכל ליבו בספורט ככלי לחיבור בין אנשים, בשוויון ובשלום. מרכז פרס לשלום ולחדשנות נבחר לארח את הנבחרת הפראלימפית מאחר והמרכז מסמל מקום של שוויון ושלום ומוביל מזה 20 שנה פרויקטים חינוכיים בתחום הספורט.

אפרת דובדבני, מנכ”לית מרכז פרס לשלום ולחדשנות: “עבורי זוהי סגירת מעגל לארח את הנבחרת הפראלימפית במרכז פרס – כמנכ”לית בית הנשיא קיבלנו באהבה את הנבחרת לפני המשחקים האולימפיים בבייג’ין ובלונדון, שמעון פרס היה הנשיא הראשון שהתעקש לארח ולתת ברכתו לנבחרת האולימפית והפראלימפית במפגש משותף כסמל לשוויון המוחלט בין שתי הנבחרות. מרכז פרס לשלום ולחדשנות מוביל כבר למעלה מ-20 שנה פרויקטים חינוכיים בתחום הספורט כי אנו מאמינים ביכולתו לחבר בין אוכלוסיות שונות ומגוונות. תודה למשלחת הפראלימפית שהביאה לנו נחת וגאווה להם אנו זקוקים בימים אלו”.
משה מוץ מטלון, יו”ר הועד הפראלימפי: “במשלחת שלנו מתגלם חלומו של הנשיא פרס, ששאף לשלום בין העמים, לאהבת אדם ולאהבת המדינה, והאמין כי ספורט מחבר בין אנשים ומביא לשלום ולשוויון. המשלחת, שהייתה קטנה ואיכותית, מורכבת מוותיקים ומעולים חדשים, מגברים ונשים, צעירים ומבוגרים, יהודים דרוזים ומוסלמים – וכולנו משפחה אחת ששמה לעצמה כמטרה להניף את דגל ישראל ולהשמיע את התקווה, היום יתר מתמיד. תודה לכל הספורטאים, המאמנים, הצוותים מקצועיים והמועדונים. תודה לחברות המסחריות נותנות החסות, יש לכן חלק עצום בהצלחה שלנו. תודה לתקשורת שחשפה את הספורט הפראלימפי כפי שלא נעשה מעולם. אני מאמין שהחשיפה הנרחבת הגיעה גם אל פצועי המלחמה הרבים והם נוכחו לדעת כי גם עם מגבלה, רצינית ככל שתהייה, ניתן לקיים אורח חיים מלא ומספק ואפילו להביא מדליה!”.

מורן סמואל, שזכתה במדליית זהב בחתירה: “כשעושים משהו שאוהבים ויש תשוקה אליו וברור לנו למה אנחנו עושים אותו- זה לא קשה בכלל. אנחנו לא מוותרים על כלום, אנחנו בוחרים! בשבילנו מילים כמו משמעת עצמית, התמדה, אורך רוח ודבקות במטרה הן אבני יסוד ולא סתם סיסמאות. הכישרון הכי גדול שלנו הוא היכולת להגיע לרגע הזה באימון שאי אפשר יותר, שהגוף עומד להיכנע ואז להתגבר עליו. כל הרגעים האלה שבהם ניצחנו את עצמנו ואילו הרגעים בשבילם אנו בוחרים להיות ספורטאים. כשאני עליתי לבמה בפריס חשבתי שאני פה בגלל, בזכות ולמרות- הלב שלנו עם החטופים והחטופות, עם החיילים והחיילות שבזכותן אנחנו פה, הלב שלנו עם המשפחות השכולות, עם הפצועים והמשתקמים. בואו לבית הפארלימפי יש תקווה ויש מי שיחבק אתכם”.



