בדרך למכביה: שחר שגיב הזניק את הלפיד מקברות המכבים
במעמד סמלי בקברות המכבים ובנר חמישי של חנוכה: 40 שנה אחרי שאביו התחרה באולימפיאדת לוס אנג'לס, סגר הטריאתלט האולימפי מעגל בדרך ללוס אנג'לס 2028. שגיב הדליק את הלפיד שייצא למסע עולמי
בטקס מרגש שנערך באתר ההיסטורי של קברות המכבים, נבחר הטריאתלט האולימפי הבכיר של ישראל, שחר שגיב, להדליק ולהזניק את לפיד המכביה. המעמד השנה טעון במשמעות יתרה, שכן הוא מתקיים בעיצומו של חג החנוכה, בערב נר חמישי, ומסמן את יריית הפתיחה הרשמית לקראת המכביה שתערך ביולי 2026, אירוע שצפוי להיות המפגן הציוני והספורטיבי הגדול והמשמעותי ביותר בדורנו.
טקס הפתיחה, שיתקיים ב-1 ביולי 2026, אינו חגיגה ספורטיבית בלבד, אלא מפגן עוצמה של סולידריות, תקומה ואחדות יהודית עולמית. הבחירה להזניק את מסע הלפיד דווקא מהמקום בו נטמנו המכבים, כשהוא נישא על ידי ספורטאי אולימפי מוביל, בערב בו האור בחנוכייה הולך וגובר, מחברת בין גבורת הרוח היהודית בעבר למצוינות של ההווה.
סיפורו של שחר שגיב הוא הרבה מעבר לספורט, זהו סיפור של מורשת. שורשיו נטועים באולימפיאדת לוס אנג’לס 1984, שם ייצג את ישראל בכבוד אביו, ד”ר שמי שגיב, מרתוניסט אולימפי. ארבעה עשורים לאחר מכן, הבן שחר, שסיים במקום ה-20 המכובד בטוקיו ומכוון בכל הכוח למשחקים האולימפיים בלוס אנג’לס 2028 יקבל לידיו את הלפיד באתר המורשת. עבור משפחת שגיב, זוהי העברת שרביט בין-דורית המגלמת את החלום האולימפי הישראלי במלוא תפארתו.
שגיב (31), המדורג נכון לעונת 2025 במקום ה-18 בעולם (דירוג שיא לטריאתלט ישראלי), מגיע למעמד לאחר עונה עמוסה בהישגים, כולל מדליות בגביעי העולם ובאליפויות אירופה. מעבר להישגים המקצועיים, שגיב הפך לסמל לדיפלומטיה ספורטיבית כשהיה לספורטאי הישראלי הראשון שהתחרה על אדמת ערב הסעודית, צעד המהדהד את ערכי המכביה כגשר בין עמים ותרבויות.
יו”ר המכביה, אסף גורן: “אין מקום ראוי יותר להזניק ממנו את לפיד המכביה 2026 מאשר קברות המכבים, בעיצומו של חג האורים. הבחירה בשחר שגיב מחברת את שרשרת דורות העם היהודי מהמכבים של אז ועד הספורטאים האולימפיים של ימינו. בדרך למכביה 2026, שחר מייצג את הרוח הישראלית הנחושה שממשיכה להאיר”.
שחר שגיב מסר לקראת הטקס: “זו זכות אדירה ואחריות גדולה להחזיק את הלפיד במקום שבו הכל התחיל. האש שאדליק, המשתלבת עם אור נרות החנוכה, מסמלת את הבעירה הפנימית שלי ושל אבא שלי, הרעב למצוינות והגאווה לייצג את הדגל. כשאעמוד שם, אחשוב על המסע של אבא ב-84′, על הדרך שעשינו, ועל המכביה הקרובה שתהיה סמל של עוצמה ותקווה לכל העם היהודי”.
