אלוף ישראל החדש ב-400 מ’ דור קולביץ בסיפור השראה מרתק

בחמש עשרה השנים האחרונות עמד האצן דור קולביץ ממכבי תל אביב על כל פודיום אפשרי בתחרויות בישראל והוא מחזיק בתואר האצן המעוטר ביותר בישראל בכל הזמנים באליפויות ישראל עם 24 מדליות בסך הכל, 14 מהן זהב. בנוסף זכה ב- 2 מדליות זהב במשחקי המכביה.

באליפות החורף של ישראל שהתקיימה בחודש שעבר הוכתר קולביץ לראשונה בקריירה שלו לאלוף ישראל ב- 400 מטרים עם שיא אישי: 48.05 שניות, שיפור של 5 מאיות לשיאו הקודם. האתלט בן ה- 36 המתחרה בריצות הקצרות ל-100 מטרים, 200 מטרים, 300 מטרים ו-400 מטרים, הוא האצן היחיד מאז קום המדינה המדורג בטבלת 40 התוצאות הטובות ביותר בכל אחד מהמקצים הללו בשילוב תוצאת טופ 5 באחד מהם, ב- 300 מטרים, הישג היסטורי חסר תקדים.

באוקטובר האחרון זכה קולביץ במדליית זהב באליפות אירופה למאסטרס שהיתה בפורטוגל בריצה ל- 400 מטרים בזמן של 48.37 שניות, הזמן הטוב ביותר שהושג אי פעם בתחרות זו. קודם לכן, במרץ שעבר, זכה האתלט המצטיין במדליית ארד באליפות העולם למאסטרס באולמות בפלורידה ב-400 מטרים, בתחרות הראשונה שלו אי פעם בקריירה באולמות.

הכניסה האיכותית שלו לעונת 2026 עם שיא אישי ב-400 מטרים, באליפות החורף של ישראל, מעידה שכוחו עדיין במותניו וברגליו. “התוצאות שלי מראות שיש לי עדיין לאן לשאוף ולאן להתקדם. אני מאמין ומקווה שבקרוב אפרוץ את הגבולות שלי”, אומר דור קולביץ.

האתלט המוכשר, נכנס לעולם המקצוענות המלאה באתלטיקה בגיל 22, גיל מאוחר יחסית לכל הדעות והוא מרגיש שעדיין לא הפיק מעצמו את המיטב. סיפור חייו מהווה השראה ובכל הזדמנות הוא אומר חד משמעית: “האתלטיקה הצילה את חיי”.

קולביץ נולד בהרצליה וכבר בתחרויות בבית הספר היסודי, הבחינו בכישוריו באתלטיקה אלא שהחיים שלו במשפחה מורכבת, לאם חד הורית שלא תיפקדה, אחרי שאביו נפטר בהיותו ילד בן ארבע, גרמו לו להתמקד בניסיונות הישרדות. לא היה בראש שלו להפנות אנרגיות לקריירה ספורטיבית.

דור נשר מהלימודים בכתה ח’. “במשפחה שגדלתי, בשנות הלימודים בבית הספר היסודי, לא יכולתי להיות בשום מסגרת כי לא היה אז מי שיכוון אותי לשום מקום. היה בי כל העת פחד שאינני מסוגל ללמוד ולכן נרתעתי גם בהמשך ממסגרות.” מספר דור קולביץ.

בשלב הזה אחיו הבכור, סער קולביץ, המבוגר ממנו בשתים עשרה שנים, פרש חסותו על דור. זה היה כשהוא עצמו הרגיש שהוא במקום עוצמתי מספיק, ממנו הוא יכול למשוך את אחיו הקטן ולהוציא אותו מהגורל האכזר ומהמקום הנמוך אליו נקלע.

בהתחלה, היו ניסיונות מצד סער לשלב את דור במסגרות לימודיות רבות, כדי שהוא לא יאלץ לפרוש בשלב כה מוקדם מלימודים סדירים, אך ניסיונות אלו לא צלחו. בהמשך, סער עזב את אזור המרכז ולקח עמו את דור. הם עברו לכפר ורדים בצפון. לגמרי במקרה גילה דור באזור מגוריו חדר כושר ונכנס למסגרת אימונים אותה מאד אהב.

כשהיה בן 22, אחרי שניסה להשתלב בקבוצת פוטבול ולא הצליח, בהיותו אינדיבידואליסט מובהק, לגמרי במקרה, קיבל דור הצעה להתנסות באימון ספרינטרים ל-100 מטרים. ניסה והתקבל. הוא התלהב מהפעילות הזאת ועם הזמן הפכה האתלטיקה לדבר החשוב ביותר בחייו. הוא משכים קום, אחרי שמונה שעות שינה כל יום לפחות ויוצא לאימון בהדר יוסף. באימון עצמו, אין אצלו בערך.

“בסדרי העדיפויות שלי בחיים האימון הוא לפני כל דבר אחר. ארגנתי לעצמי עבודה רק מהצהריים”, משתף קולביץ שהחליף בתחילת הקריירה שלו מספר מאמנים עד שנקלט היטב במכבי תל אביב. בשנים האחרונות מאמן את עצמו, ובנוסף מתאמן לעתים עם אסף לוזון המנהל המקצועי של מכבי תל אביב. “אני יודע מה הכי נכון בשבילי. שברתי לא מעט מיתוסים של מאמנים שניסו לדרוש ממני לבצע אלמנטים שאינם מתאימים לי ובפועל הרגשתי שהם מונעים ממני להתקדם ולהפיק מעצמי את המיטב. אני קשוב לגוף שלי ובעצם מנהל את עצמי בשוטף וזה עובד. יש גם חיסרון מסוים בעבודה לבד.באימון על הזינוקים אינני רואה את עצמי. שם חסרה לי עין של מאמן”.

לפני מספר שנים, בדחיפת אחיו סער, גילה דור רצון ללמוד לתואר בחינוך גופני במכללת לוינסקי וינגייט.  הוא ניתקל בחסמים רבים שכן הוא לא סיים 12 שנות לימוד ובמכללה לא היו מוכנים לקבל אותו ללימודים. כאן נכנסו לפעולה אחיו סער ומספר אנשי ספורט שהצליחו למצוא את הדרך לקבלתו ללימודים במסלול ספורטאים מצטיינים, בזכות העובדה שדור ייצג את ישראל באליפות אירופה לאומות באתלטיקה 2019 ב-100X4 מטרים ו-400X4 מטרים וסייע רבות לנבחרת ישראל לשמור על מקומה במסגרת זו, לכשעצמו הישג המהווה ציון דרך בקנה מידה בינלאומי.

תרומתו של דור קולביץ לאתלטיקה הישראלית היא ייחודית ומשמעותית מאד בזכות הוורסטיליות המקצועית שלו והוא זוכה להערכה רבה. מתוך אמונה שספורט מהווה עבורו דרך חיים, קריירה ומקצוע לעתיד, סיים דור את הלימודים במכללת לוינסקי-וינגייט בציונים גבוהים. כיום, הוא מאמן ילדים בכתות ו’ וחטיבת הביניים באגודת הספורט ברמת השרון ובקרן למצוינות אולימפית של אריק זאבי.

המסגרת שלו כאתלט וכסטודנט לחינוך גופני העניקה לו לדבריו כלים רבים לחיים. “האתלטיקה הצילה את חיי. למדתי להיות מאורגן וממושמע ולא לקחת קשה דברים הגם שאינם מתחברים לי. כל מה שנראה לדור הצעיר כמשהו משמעותי זה רעשי רקע ואני ממליץ לצעירים להתעלם מהכל ולהמשיך בדרך שאתם בוחרים למרות שלעתים הדברים נראים לכם כבלתי אפשריים. אני אומר את הדברים האלה כי למדתי על בשרי משברים גדולים. היום אני אדם סבלני וסלחן עם עצמי, גם אם משהו נראה חסר היתכנות. אין כל דמיון בין מי שהייתי לפני שנכנסתי לאתלטיקה למי שאני כיום. היום אני אדם אחר! באמצעות האתלטיקה פיתחתי את החוסן שלי”, אומר דור קולביץ.

“כנגד כל התחזיות המוקדמות, כיום דור הוא אדם שלם. לצאת מבית כמו זה בו גדל, ולהגיע לכזו בריאות נפשית – זו הצלחה לא פחות גדולה מכל מדליה בארון המדליות העמוס שלו. בזכות האתלטיקה הוא התפתח לאדם המהווה מודל התנהגותי למופת. חוסנו הנפשי ויכולתו הרגשית הם כיום מהבולטים שבאיכויותיו, ואני בהחלט גאה לומר שהגענו לנחלה. למעשה, יצרתי עבורי השראה מנטלית בדמות אדם שאני גידלתי וטיפס להיות חזק ממני מבחינה רגשית. החיבור לאתלטיקה הוא בבחינת נס גדול שקרה לו בחיים, שכן האתלטיקה העניקה לו את החוסן הזה”, אומר סער קולביץ, האח שהציל את חייו של דור.