אופק מליקה מאושר: ”הדיפת הפנדל? זו הייתה ‘יד האלוהים”’

אחרי שהדרבי האחרון בליגה פוצץ ולא שוחק, הפועל תל אביב ומכבי תל אביב נפגשו אמש (רביעי) והפעם גם שיחקו במסגרת שמינית גמר גביע המדינה, בהתמודדות דרמטית במיוחד שהסתיימה בניצחון 4:5 לצהובים בפנדלים אחרי 1:1 בתום 120 דקות. שני גיבורי הניצחון היו השוער אופק מליקה שהדף את הפנדל של לירן רוטמן שהיה יכול להעניק לקבוצתו את הכרטיס לשלב הבא ואיתי בן חמו שכבש את הפנדל המכריע של האלופה.

מליקה התייחס להדיפת הפנדל ואמר: “מה הרגשתי ברגעים האלו? זו הייתה ‘יד אלוהים’. בשורה התחתונה, אני יודע שיש לי את הדחיפה ואת היכולות להגיע לכדורים כאלה. הרגשתי שאם אנחנו לא לוקחים את זה עכשיו, לא יהיה לנו עוד צ’אנס, ואני באמת שמח שהצלחתי לקחת את זה. מה עבר לי בראש לפני הזינוק? האמת היא שאני לא יודע בדיוק מה עזר לי, אבל הבוקר הלכתי לקבר של סבא שלי. הוא נפטר לפני הרבה שנים, אבל הוא גם היה שוער והיה מכביסט בדם. הלכתי לדבר איתו הבוקר, ואולי זה מה שנתן לי את הכוח”.

השוער הוסיף: “זה פנדל לא רגיל. חשבתי שהוא יבעט לשם ופשוט החלטתי ללכת בכל הכוח לפינה. אני שמח שזה הצליח. זה פנדל שקשה מאוד לעצור”. מהזווית שלנו זה נראה כמעט בלתי אפשרי. איך זה הרגיש לך? “יכול להיות שיצאתי מעט מהקו, אני לא בטוח… איך זה נראה מהצד? זה באמת אחד הרגעים הכי שמחים בחיים שלי. אני פשוט שמח שהיה לי את הכוח לעצור את הכדור הזה. מה היה בבקבוק המפורסם שלי? מים. רק מים. האם זה רגע המפנה של העונה? אני מאוד מקווה. התחלנו רצף מסוים ואני מקווה שהוא יימשך ולא ייפסק. זה לא סוד שאנחנו עוברים תקופה לא פשוטה, גם על הדשא וגם מחוצה לו. אני שמח שכל השחקנים והצוות הוכחנו שאנחנו מספיק חזקים כדי להביא תוצאה גם במצבים כאלה ולעשות את זה ביחד”.

על איך זה לחוות דרבי ראשון: “כדורגל זה משחק של אמוציות וזה נתן לנו המון כוח. לנצח משחק כזה בעשרה שחקנים, להגיע להארכה ולעבור דקות מורטות עצבים בפנדלים – זה היה מרגש וזה נותן לנו עוצמה”. אחרי פתיחת עונה פחות טובה, האמנת שתחווה רגע כזה בדרבי? “התחלתי את העונה לא טוב והייתי מאוד מאוכזב מעצמי. הרגשתי שאכזבתי את כולם, אבל המשכתי לעבוד קשה ולהרים את הראש. אני שמח שהצוות נתן לי קרדיט. תמיד האמנתי. אם אתה לא מאמין במקצוע הזה, אין לך מה לחפש פה. הכל דינמי ויכול להשתנות, ואני שמח שהקלפים הסתדרו לטובתי אחרי שנה וחצי לא פשוטות שעברתי, כולל הפציעה. אני שמח להיות כאן. בא שלי כרגע בתאילנד. הוא הזמין את הטיסה עוד לפני שידע שחזרתי לשחק, אז הוא לא ידע שאני אהיה בהרכב”.

בן חמו אמר: “אני חושב שאם לא אופק, אם לא ההצלה שלו – שהייתה באמת מדהימה – יכול להיות שלא היינו פה מדברים עכשיו ולא הייתי זוכה לחוות את הרגע הזה. אני מודה לו על כך, כולנו מודים לו. אנחנו יודעים שזה היה חלק מאוד משמעותי בניצחון”. שאלנו את לזאטיץ’ (המאמן) איך הוא בחר בך, הוא אמר שהוא לקח את ההחלטה. על כך שהמאמן אמר שהוא בחר בו כי יש לו “דם של מכביסט”, אמר הבלם: “קודם כל, זו מחמאה מאוד גדולה לקבל דברים כאלו מהמאמן. כמי שגדל במועדון, זה משהו שבאמת זורם אצלי בדם. זו חוויה מרגשת, אני מדבר על זה כי זה רגע מאוד מיוחד עבורי. זה משהו שאתה חולם עליו כשאתה מתחיל לשחק ומתקדם בנוער. אתה כל הזמן שומע על הדרבי, רוצה לחוות אותו, ואני שמח שניתנה לי הזכות לרגע הזה – במיוחד בקבוצה הבוגרת ובמדים האלו. זה מדהים עבורי”.

על התחושות לפני הפנדל המכריע, אמר בן חמו: “זה נשמע אולי קצת מוזר, אבל הרגשתי מאוד רגוע. הוא ניסה לדבר איתי ובכלל לא שמעתי מה הוא אמר. הייתי מאוד מפוקס, ממוקד ברגע, ואני שמח על זה. אין הרבה מה להוסיף. האם הניצחון יכול לשנות את העונה גם בליגה? לנצח דרבי, ועוד כשאתה בעשרה שחקנים רוב המשחק ובגביע, ולהראות אופי כזה – זה משהו שיכול לתת לנו המון אנרגיה ודחיפה קדימה. אנחנו נהנה הערב, וממחר נתחיל בהכנות למכבי חיפה, כי זה משחק מאוד חשוב עבורנו”.

על חוסר הניסיון והעובדה שבהרכב היו רק ארבעה שחקנים שחוו דרבי, אמר הבלם: “אולי היו רק ארבעה בבוגרים, אבל יש פה כמה שחקנים שגדלו במחלקת הנוער וחוו דרבים שם. אמנם זה לא אותו דבר, אבל אנחנו גדלים על זה ויודעים מה המשמעות. התכוננו כמו לכל משחק רגיל, אבל ידענו את חשיבות המשחק עבור האוהדים ועבור המועדון. אני חושב שראו את האופי הזה על המגרש”. ברגע שאופק (מליקה) עצר את הפנדל, הרגשת שזה שלכם? “אני אגיד את האמת – ברגע שנלקח הפנדל, אני וחבר לקבוצה דיברנו קצת בחדר והרגשנו שזה יהיה שלנו. אני באמת מאוד שמח, זה רגע שקשה להסביר”.

לסיום, בן חמו נשאל עד מתי יכול להימשך הרצף של משחקים ללא הפסד בדרבי, והשיב: “אני מקווה שהוא יימשך ולא ייפסק לעולם, בעזרת השם”. ברמה האישית – התחלת את העונה בלי דקות, ואז אחרי החתימה דברים השתנו, קיבלת הזדמנות בליגה והוכחת את עצמך. זה תהליך קשה, כי בעבר היית שחקן הרכב קבוע בסכנין. אתה חושב שאתה יכול להפוך לבאנקר גם במכבי תל אביב? “לא לשחק זה תמיד לא כיף ולא קל, אבל כמי שגדל פה, תמיד רציתי להיות חלק מהמועדון הזה. ידעתי שאולי אשחק פחות בהתחלה, אבל אני באמת שמח ומאושר להיות פה, ומקווה שזה ימשיך ככה”.