כדורגל ישראליליגת העל

שכטר פרש: "לא משנה איזו חולצה לבשתי, תמיד נתתי את כולי"

אחרי קריירה עשירה שכללה אליפויות וגביעים עם הפועל תל אביב, מכבי תל אביב והפועל באר שבע, החלוץ בן ה-37 הודיע רשמית על פרישה: ''אני מסיים את הפרק שלי ככדורגלן, אבל אמשיך להיות חלק מהכדורגל הישראלי''

בסיומה של קריירה ארוכה ומפוארת, איתי שכטר הודיע היום (חמישי) רשמית על פרישה בגיל 37. אחד החלוצים הגדולים בדור הנוכחי שיחק בכל הקבוצות הגדולות בארץ – הפועל תל אביב, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, מכבי תל אביב והפועל באר שבע, וכן בהפועל נצרת עילית, מכבי נתניה והפועל פתח תקווה בה הוא משחק כיום. מעבר לים, שיחק בקייזרסלאוטרן הגרמנית, סוונסי האנגלית ונאנט הצרפתית. הקריירה שלו כללה זכייה בדאבל עם הפועל תל אביב, שתי אליפויות במכבי תל אביב וזכייה בגביעי מדינה גם עם הצהובים ועם הפועל באר שבע. בנוסף, ערך 27 הופעות במדי נבחרת ישראל, בהן כבש חמישה שערים.

שכטר פתח ואמר: "זה סיפור טוב, אמיתי, על חלום שהתגשם בשביל ילד קטן בפרברי הצפון, רדפתי אחרי החלום הזה ונתתי את כל כולי. חייתי אותו בימי שמש חיים על אספלט רותח ברגליים יחפות ובערבים שקטים כשאני בועט לשער חשוף בעיטה אחר בעיטה במשך שעות ארוכות בישוב הקטן רמת ישי".

איתי שכטר ומשפחתו (צילום: שי קרנר)

"במשך כמעט 20 שנים אני שחקן מקצועי, שיחקתי בנבחרות ישראל, בליגת העל ובליגות הגרמנית האנגלית והצרפתית, זכיתי לייצג את ישראל בליגת האלופות ובליגה האירופית. קידשתי שם שמיים על אדמת אוסטריה נגד רד בול זלצבורג, לאחר השער שכבשתי הוצאתי את הכיפה ואמרתי שמע ישראל,  הרגשתי שסגרתי מעגל עם סבי ניצול השואה".

"זכיתי באליפויות בגביעים ובהמון תארים, על כל יום במסע הזה אני מוקיר תודה. אתם כולכם גדלתם איתי במשך השנים, שמחתם איתי בניצחונות ובכיתם איתי בהפסדים ובמשברים, אתם האוהדים הייתם חלק בלתי נפרד מחיי. היום אני יכול לשתף אתכם שהמעבר מקבוצה אחת לאחרת אף פעם לא היה קל ושהשתדלתי להשאיר חותם בכל קבוצה בה שיחקתי. נתתי לכל מועדון ולקהל האוהדים שלו את כל מה שהיה לי לתת, לא משנה איזו חולצה לבשתי, האהבה שלי לאוהדים תמיד הייתה כנה".

"הקריירה המקצועית שלי הגיעה לקיצה. אני אומר את זה ביראת כבוד ממש, חשבתי על הרגע הזה אבל יותר מלחשוב עליו, פחדתי לממש אותו. הלב רצה להמשיך, אך לאחר לא מעט פציעות במהלך הקריירה הגוף סימן לי אחרת. כל מהותי הוא הכדורגל, אני חי בשבילו, נושם בשבילו, קמתי בבוקר בשביל להתאמן והלכתי לישון בשביל הציפייה למשחק בשבת. לא כל כך יודע איך לשנות את דיסקט חיי. מה שאני כן יודע – שאמשיך להיות חלק מהכדורגל הישראלי".

איתי שכטר (צילום: שי קרנר)

"לכל השחקנים שחלקתי איתם את חדר ההלבשה אני רוצה להגיד תודה על הזיכרונות המרגשים, על אינספור רגעים משמחים שהייתם משענת עבורי ברגעי אכזבה. תודה לכל המאמנים שלי מהילדות ועד היום, מכל מאמניי השכלתי ולהם חלק חשוב במסע שעברתי. תודה לסוכנים שליוו אותי לאורך הקריירה, האחים קצב ואבי נמני. תודה ענקית להוריי היקרים שליוו אותי והשקיעו בי משאבים שהפירות יישאו פרי. תודה לאחים שלי אתם הכוח והגב שלי תמיד".

"יש משפט שאומר שמאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה חזקה, זו לא עוד סתם קלישאה. תודה לאשתי האהובה שהייתה לצידי עוד כשהייתי צעיר ופחות בטוח בעצמי, היא האמינה בי כדי שאאמין בעצמי והייתה שם תמיד בשבילי. תודה לליאב, רוני, עומר ועמית ממשיכי דרכי האהובים שהם חלק מהצלחתי. התודה הגדולה ביותר היא לבורא עולם, שהגשים חלום ילדות ובזכותו אני עומד מולכם ומסיים קריירה ארוכה".

"לכל מי שאוהב את המשחק המדהים הזה שנקרא כדורגל, השתדלתי בכל ליבי לעשות אותו יותר שמח וצבעוני יותר מלהיב , ולפעמים קצת תיאטרלי. אני אוהב את כולכם בין אם אהבתם אותי או לא, אתם חלק בלתי נפרד מפסקול חיי. היום אני מסיים את הפרק שלי ככדורגלן פעיל, אבל כמו שאתם מכירים אותי אני אהיה תמיד חלק מהנוף של הכדורגל הישראלי. כך שזו לא רק הוקרה על קריירה שהסתיימה, זו הוקרה על חיים שלמים, תודה כדורגל".

כתבות קשורות

Back to top button