הכוכב הישראלי, דני אבדיה פתח את העונה השישית שלו בקול תרועה. כוכב העל הישראלי מעמיד מספרים חלומיים מאז תחילת העונה ונראה כמו אול-סטאר לכל דבר ואחד השחקנים הכי טובים בליגה בפרט. אבל מעבר למספרים הוא גם הפך למנהיג הבלתי מעורר של הפורטלנד טרייל בלייזרס. לאן בדיוק הוא יכול להוביל את הקבוצה מאורגון ומה צריך לקרות כדי שהקבוצה תגיע רחוק? בוקר מנתח.
לפני שלושה חודשים ביורובאסקט בו הייתי צלם, יכולתי לראות שאבדיה אומר לעולם ולכדורסל האירופאי בפרט, “היי אני כוכב על שיכול לעשות הכל, תיקחו אותי ברצינות. החצי השני של עונת ה-NBA לא הייתה בלוף” לפי המספרים. וזה באמת היה ככה. הנבחרת שלנו אמנם הפסידה בשמינית הגמר ליוון ויאניס, אבל אבדיה כיכב במשך כל הטורניר. הוא העמיד מספרים נפלאים של 24.0 נק’ (48.4% מהשדה, 35.6% ל-3, 75.5% מהקו), 6.8 ריב’, 2.7 אס’ ו-2.0 חט’. ההצגה הגדולה הייתה מול סלובניה של לוקה דונצ’יץ’ כשהוא קלע 34 נקודות (4/11 ל-3) והוריד 9 ריבאונדים. ישראל אמנם הפסידה 106:96.
את אותה היכולת ואפילו מעבר, הוא הביא לעונה הנוכחית. אבדיה נראה ומשחק כמו אול-סטאר. הוא כמעט בלתי עציר כשהוא מאיים על הסל. רוב הפעמים הוא יסחוט עבירה, יקלע, יוציא החוצה לאחד מחבריו או יזרוק אליי-אופ לגבוהים. כמה חריגה פתיחת העונה שלו מבחינת המספרים שהעמידו כוכבים פורטלנד בעבר לאחר 20 משחקים מפתיחת העונה? משוגעת. הוא הפך לשחקן השלישי בתולדות הטרייל בלייזרס שפותח עונה עם 500 נק’, 100 אס’ ו-100 ריב’, ב-20 המשחקים הראשונים של העונה ויצטרף לקלייד דרקסלר ודיימיאן לילארד.
את העונה הזו הוא פתח עם ממוצעים אדירים של 25.8 נק’ (47.8% מהשדה, 2.5 שלשות בממוצע למשחק ב-38.0%, 80.9% מהקו ב-9.6 זריקות בממוצע לערב, 57.7% TS), 7.2 ריב’, 6.3 אס’, 0.7 חט’, 0.6 חס’ ואת כל זה הוא עושה ב-34.3 דקות בממוצע למשחק.
הוא גם עשה כמה דברים יפים העונה. לפניכם המספרים:
- הוא הפך לשחקן הראשון בתולדות ה-NBA שקולע לפחות 516 נקודות, מוריד לפחות 141 ריבאונדים, מוסר לפחות 115 אסיסטים, קולע לפחות 51 שלשות וחוסם 14 זריקות ב-20 המשחקים הראשונים של הקבוצה שלו ב-20 המשחקים הראשונים של הקבוצה שלו מפתיחת העונה.
- מוביל את הליגה במשחקים עם לפחות 15 קליעות עונשין (3).
- ביום שישי האחרון בהפסד לדיטרויט פיסטונס, הוא שבר את שיא הנקודות לשחקן ישראלי ב-NBA בקריירה כשהגיע ל-4,648 לאחר שקלע 35 נקודות ועקף את כספי (4,642).
- הוא גם השווה את שיא כל הזמנים של פורטלנד עם חמישה משחקים רצופים של לפחות 25 נקודות, לפחות 5 אסיסטים ולפחות 5 ריבאונדים. דיימיאן לילארד הוא השחקן היחיד שעשה זאת לפניו.
- הוא הפך לשחקן הרביעי בתולדות ה-NBA שרושם ממוצעים של 30 נק’, 10 ריב’ ו-9 אס’ בפרק זמן של חמישה משחקים לפני גיל 25 כששלוש השמות האחרים שעשו זאת הם אוסקר רוברטסון, לברון ג’יימס ולוקה דונצ’יץ’.
אז היכן מספר הנקודות שלו מדרג אותו בליגה ביחס לכוכבים אחרים? בואו נתסכל: 25.8 נק’ בממוצע למשחק מדרג אותו במקום ה-14 בליגה לפני שחקנים כמו קווין דוראנט, דווין בוקר, ג’וליוס רנדל, אלפרן שנגון וקארל אנת’וני-טאונס. יש 14 שחקנים שנמצאים לפניו ובין השאר הם לוקה דונצ’יץ’, שי גילג’ס-אלכסנדר, ניקולה יוקיץ’, יאניס אנטטוקומפו, ג’יילן בראנסון, אנת’וני אדווארדס, קייד קאנינגהאם, סטף קרי וג’יימס הארדן.
עכשיו נעבור לטריפל-דאבלים שלו שמשגעים את ארה”ב. לפני שש וחצי שנים דני אבדיה באופן קבוע טריפל-דאבלים של 30 נקודות באופן קבוע בסדרת הגמר של הנוער מול ים מדר והפועל ת”א בסדרת הגמר בדרך לאליפות בשלושה משחקים צמודים. שש שנים לאחר מכן הוא הצליח לעשות את זה ב-NBA נגד קליבלנד ואטלנטה בעונה שעברה והעונה עשה זאת נגד שיקגו והכי מרשים נגד אוקלהולמה סיטי וההגנה היוצאת דופן של הת’אנדר.
להבדיל, ב-NBA הוא מעולם לא ניצח משחקם בו רשם טריפל-דאבל כי בליגה הזו, אם אין לך קבוצה מספיק יציבה, לא משנה איזה מספרים יהיו לך, קשה לנצח בה. כשאבדיה רושם טריפל-דאבל, המאזן של פורטלנד עומד על 4-0 שלילי. במשחקים הללו הוא מעמיד ממוצעים של 31.25 נק’, 14.25 ריב’ ו-10.25 אס’. עוד ניתן לציין כי במשחקים הללו הוא קולע 51.4% מהשדה, קולע 1.75 שלשות ב-31.8% ומגיע לקו 11.5 פעמים בממוצע כשעל הדרך קולע 82.14%).
הטריפל-דאבל הכי מרשים שלו היה בהפסד 123:115 בתחילת השבוע לאלופה המכהנת אוקלהומה סיטי ת’אנדר כשסיים את המשחק עם 31 נקודות, 19 ריבאונדים ו-10 אסיסטים ועל הדרך הגיע לקו 23 פעמים וקלע 19 זריקות. מעבר לכך, שני הטריפל-דאבלים שלו עם 30 נקודות ומעלה העונה שמים אותו במקום השני ב-NBA בקטגוריה הזו ביחד עם לוקה דונצ’יץ’ וג’יימס הארדן עם שתיים כל אחד. היחיד שמעליהם הוא הסנטר הסרבי המשוגע, ניקולה יוקיץ’ עם שלושה טריפל-דאבלים כאלו.
כל אלו הם נתונים אישיים אדירים של המועמד המוביל לזכייה בתואר השחקן המשתפר של העונה ולשחקן ישראלי בפרט, אבל מה זה שווה אם הקבוצה לא מנצחת? פורטלנד משחקת כדורסל טוב מאוד, אבל קורסת במאני-טיים כי אין לה עומק. כישרון יש והרבה. כל זה מציב אותה במקום ה-10 במערב שמוביל לפליי-אין. אבל אולי שיידן שארפ הוא לא השחקן שיכול לשחק לצד דני אבדיה, עזבו רגע שהוא שחקן נהדר. הוא לא יכול להיות אופציה מספר שתיים לצד שחקן כמו אבדיה. אבדיה צריך כוכב הרבה יותר יציב ואולי עוד קלעי או שניים שמאוד יציבים שיעזרו לקבוצה הזו. אולי קלעי כמו קליי ת’ומפסון (קולע 40.9% ל-3 בקריירה), קורי קיספרט (קולע 40.3% ל-3 בקריירה) או סיג’יי מקולום (קולע 39.7% ל-3 בקריירה)?
ולגבי כוכב? אולי הסנטר של השיקגו בולס, ניקולה ווצ’ביץ’. הוא לא יהפוך את הקבוצה הזו לקונטנדרית, אבל יכול לעזור לאבדיה לקחת את הקבוצה הזו לפלייאוף במקום רק פליי-אין. ווצ’ביץ’ יודע לרווח את המשחק הרבה בזכות הקליעה שלו (39.2% ל-3 העונה, 35.0% בקריירה) וגם מוסר לא רע בכלל (3.4). הגנתית? יכול לשמור כשהוא רוצה. כדי להשיג שחקן כמו ווצ’ביץ’ פורטלנד תצטרך מה שהיא רוצה לעשות כבר הרבה זמן – להיפטר מהחוזה הנוראי של ג’רמי גרנט שאמור להרוויח 32 מיליון דולר בכל אחת משתי העונות הבאות. כדי שהטרייד יעבוד, הבולס יצטרכו להכליל בעסקה את ארון דוסונמו שבהחלט יחזק את הספסל של פורטלנד שגם ככה חייב חיזוק.
שארפ רק בן 22 ועוד לא גירד חצי מהכישרון שלו, אבל הוא שחקן שבחירת ההחלטות שלו הן לא מספיק טובות ולפרקים – איומות. בעיניי, התקרה הגבוהה של שארפ היא מאוד מסקרנת והופכת אותו לשחקן שיכול להיות מאוד אטרקטיבי בשיחות של פורטלנד עבור כוכב אמיתי שישחק לצד אבדיה.
בשורה התחתונה, דני אבדיה הוא אול-סטאר לכל דבר ואופתע מאוד אם לא ייבחר להיות אחד מהשחקנים של נבחרת העולם. עם זאת, כדי להגיע לתקרה האמיתית שלה, שאני מאמין שהיא גבוהה מאוד גם עבור אבדיה כאופציה מספר אחד בקבוצת פלייאוף לגיטימית ואף מועמדת לאליפות, היא חייבת שחקנים יציבים סביבו וכרגע, זה פשוט לא זה. האם זה ישתנה? קודם שג’רו הולידיי וסקוט הנדרסון יחזרו ונראה איזה מהלכים הטרייל בלייזרס יחליטו לעשות בטרייד דדליין לו נשארו כחודשיים.
