ראשוני: ”עדיין אוהבת ג’ודו מאוד, אבל רוצה להתחיל דרך חדשה”
הג'ודאית, שהתחרתה במשקל של עד 48 ק''ג, תלתה את החליפה בגיל 34: ''הרגע הגדול שלי היה באולימפיאדת טוקיו כשהתמודדתי על הארד''. המאמן שני הרשקו: "הכל הלך לה קשה וככל שזה יותר קשה, זה יותר מתוק''

לאחר קריירה מפוארת, שירה ראשוני מסיימת את דרכה כספורטאית אולימפית בגיל 34. היא ייצגה את ישראל בשלושה משחקים אולימפיים ריו 2016, טוקיו 2020 ופריס 2024 ורשמה אינספור הישגים בארץ ובעולם, כולל זכייה במדליית הארד הקבוצתית עם נבחרת ישראל בטוקיו. מאיגוד הג’ודו נמסר: “מעבר למדליות ולתחרויות, שירה הייתה ועודנה דוגמה עם נחישות ותשוקה שסללו דרך לאחרים. שירה, איגוד הג׳ודו בישראל מודה לך על דרך המדהימה ומאחל לך הצלחה בדרך החדשה”.
באירוע הפרידה המרגש שנערך היום (ראשון) במכון וינגייט, אמר ראשוני – שהתחרתה בקטגוריית משקל של עד 48 ק”ג: “יש לי הרבה מזל ואני יודעת את זה, החלטתי שנתתי את כל מה שהיה לי ועכשיו הגיע הזמן להיפרד, אני אוהבת את המקום שהקיף אותי ועל כך אומרת תודה. ברור שלא הכל טוב ואולי יכולתי להשיג יותר, אבל להתגבר על הקשיים זה מה שהפך אותי למה שאני היום. הרגע הגדול שלי היה באולימפיאדת טוקיו, התחרות האישית, הרגע שהתמודדתי על מדליית הארד”.
ראשוני, ששימשה כקפטנית נבחרת הנשים, הוסיפה: “הגשמתי שלוש פעמים להגיע למשחקים האולימפיים ונלחמתי על מדליית הארד, רוצה להודות למשפחה שלי, שני אני עומדת כאן היום בזכותך, מודה לאיגוד ולפונטי, מועדון שלי מיטב נתניה ולספונסרים שהם חלק מהדרך, למי שעזר כך הדרך ולבנות שהפכו לחברות לחיים. אם מישהו שואל מה עכשיו, אז צריך לנסות דברים חדשים והייתי שמחה להשתלב בתעשיית הייטק”.
מאמן העל של נבחרת הג’ודו, שני הרשקו, אמר: “שירה הייתה בשלוש אולימפיאדות ולמעשה ארבע כי הגיעה גם לצפות וזה למעשה הישג יוצא דופן, לשירה הכל הלך קשה וככול שזה יותר קשה זה יותר מתוק. היא הקפטנית הכי וותיקה בנבחרת והעברנו את השרביט לתמנע נלסון לוי, היו הרבה קשיים ובעיות ובסופו של דבר מסתכלים על החוויות והכלים המדהימים שהיא קיבלה לחיים ואני מאוד גאה בדרך שלה, ומאחל לה המון בהצלחה בשלב הבא בחיים”.

החברות הטובות לנבחרת רז הרשקו וגילי שריר, שהעניקו לה שי מרגש וגם חגורת דאן 6 כדרגת כבוד, אמרו: “היית שם בשבילנו ברגעים הכי קשים ועזרת לנו ותמכת בנו, נתת לנו עצות ולא היית חייבת לעשות את זה. למדנו ממך גם המון ג’ודו ואנחנו אוהבות אותך מלא והקריירה לא הייתה אותו דבר בלעדיך”.
יו”ר איגוד הג’ודו משה פונטי אמר: “היית המנהיגה השקטה של נבחרת הנשים. לצד כל ההישגים, המדליות, אני רוצה לדבר על הרצון שלך, על זה שהיית מודל לחיקוי וכל הספורטאיות והספורטאים הסתכלו עליך ולמדו ממך. אני חייב לדבר על אותו הקרב במשחקים האולימפיים טוקיו, הקרב על הארד, היית צריכה לנצח בו. מעולם לא ראיתי אותך כמו שהיית שם, היית צריכה לנצח, אבל זה הספורט. מאחל לך בהצלחה בכל”.



