קטן: "לא הייתי נותן לסבע ללבוש את החולצה של מכבי חיפה"

לאחר שדיא סבע לא גינה באופן חד משמעי את הפעולות של ארגון הטרור חמאס בצל המלחמה עם ישראל, אשתו של שחקן מכבי חיפה, נרמין, העלתה היום (שלישי) סטורי שבו לא גינתה את הטבח – אלא השוותה את רצח הילדים בישראל לילדים הפלסטינים שנפגעים מתקיפות של חיל האוויר.

נרמין שיתפה ברשתות החברתיות את דבריו של אלון לי גרין, מנהל שותף של תנועת "עומדים ביחד" כשבין היתר כתב: "אין הבדל בין ילד לילד. צריך להגיד את זה, אבל גם בעזה יש ילדים, וכבר 800 ילדים מתים בעזה מההפצצות שלנו, בין אם הם כלואים בין הרצחנות של חמאס לבין ההפצצות שלנו. אנחנו חייבים לעשות הכי כדי שילדים לא ימותו, כי זו האמת. אין הבדל בין ילד לילד. צריך ברגעים הקשים האלה לשמור על האנושיות שלנו, לשמור על היכולת להתחבר לשאלה למה אנחנו קיימים כאן. אם לא נדע לבחור בחיים ונבחר במוות, ונשלים עם קריאות לנקמה וקריאות למוות, נאבד פה משהו שלא נוכל אחריו להמשיך. צריך שאף ילד לא ימות, שכולנו נבחר בחיים".

בתוכניתו ב"רדיו חיפה" שחקן העבר של הירוקים יניב קטן התייחס לסוגיה: "קראתי את הפוסט של אשתו של סבע, זה גועל נפש אחד גדול. מה שכתבה זה זוועתי, היא לא הייתה כותבת את זה ללא הסכמתו של סבע. אני מציין את דעתי האישית בלבד – לא הייתי נותן לו יותר לעולם ללבוש את החולצה של מכבי חיפה. סבע, סע לטורקיה או לקטאר, יקבלו אותך שם בברכה, אני גם אקנה לך את כרטיס הטיסה. לא אהבתי את המילים". נציין שהפוסט מגיע בימים ששחקני ואנשי המועדון עוברים מהלוויה להלוויה ומנסים לעזור בכל דרך לחיילים ולנפגעי המלחמה.

במכבי חיפה לא אהבו את הפוסטים שהעלתה נרמין. הפוסטים עוררו תגובות זועמות ברשתות החברתיות על ידי אוהדי הקבוצה, אך גם בקרב עובדים במועדון ואפילו שחקנים, הדבר עורר כעס רב. בניסיון להרגיע את הסערה, אשתו של דיא, נרמין סבע, מחקה את הפוסט המדובר ולאחר מכן העלתה סטורי חדש: "חשוב לי להבהיר ולהדגיש כמה דברים אחרי הפרסומים. אולי הבינו אותי לא נכון, מי שמכיר אותי ואת בעלי מקרוב יודע מי אנחנו. גדלנו עם יהודים, שיחקנו והיינו באותו בית. זה לא הערכים שגדלתי עליהם, ברור שאני מזועזעת מכל מה שקרה ומגנה את זה".

לגבי כך שבפוסט נטען כי "אין הבדל בין ילד לילד", סבע ניסתה להבהיר: "אני לא עושה שום השוואה, זה יצא מפרופורציה, הכוונה שלי רק טובה. אין בן אדם אנושי שיכול לתמוך בהריגת ילדים, נשים ובני אדם. אני רואה סרטונים ולא מאמינה שזה אמיתי ושזה באמת קרה, זה לא מתקבל על הדעת. זה לא כתוב ורשום בקוראן, בתורה או בשום ספר אחר. כשאני רואה סרטון של ילד פצוע בבית חולים, כואב לי לפני שאני יודעת אם אם הוא יהודי, ערבי מוסלמי או מכל דת אחרת. אני מתנצלת בפני כולם, לא התכוונתי, מאחלת לכולם שנדע ימים טובים ושקטים יותר".