כדורגל ישראליליגת העל

ערימה של בעיות ובצורת של הכוכב הגדול: מכבי ת"א במשבר

בקושי חודש ושבוע עברו מאז שמכבי ת''א הובילה את הטבלה בפער של 10 נקודות ונראתה בדרך לאליפות קלילה, אלא שמאז היא לא מצליחה לעצור את כדור השלג וצברה 10 נקודות מ-24 אפשריות. כל הסיבות לקריסה הגדולה

במכבי תל אביב יודעים ולא מסתירים: הקבוצה במשבר. הפתיחה הפנומנלית של העונה נגוזה ונעלמה, הייתה כלא הייתה ונראה שהקבוצה חזרה לחולייה הידועים והמוכרים. המאמן רובי קין, שהגיע בקול תרועה רמה עם הילת השחקן הנפלא שהיה כאשר הכניס תרבות של פרמייר ליג למועדון הצהוב, נראה חסר אונים. ההיצמדות שלו לאמירות כלליות של "להיות ביחד" ולצפייה שלו לראות מנהיגות מהשחקנים כאילו הוא מסתכל מלמעלה ולא חלק מכל מה שקרה לקבוצה.

יש לומר את האמת, מכבי תל אביב פתחה את העונה בסערה. הרעב הגדול לאחר עונה מאכזבת, חצייה עם ולאדן איביץ' בקדנציה שנייה לא מלבבת וחצייה עם אייטור קראנקה המשעמם, ולאחר הפגיעה באגו המקצועי לראות את מכבי חיפה מניפה צלחת שלישית ברציפות, היו יותר מידי עבורם. ההצלחה בקונפרנס ליג והעלייה לשמינית הגמר, בתוספת פתיחה חלומית בליגה בעוד הקבוצות האחרות מקרטעות, הפיחו תקווה שהשנה רוחות חדשות מנשבות בקריית שלום.

מאמן מכבי ת"א, רובי קין (ישי נאמן)

נכון, המלחמה טרפה הכל. נטישת השחקנים הזרים והצוות המקצועי, האימונים הביתיים, הפגישות בחו"ל,  הטיסות הרבות, דחיית משחקי הליגה וחזרתם, לוח הזמנים המטורף הביא את השחקנים עכשיו למצב של מיאוס. לא בכדי השחקנים דרשו לקיים בכל זאת את חופשת ארבעת הימים שנקבעה להם כבר מראש ואולי טוב שכך.

מכבי תל אביב הצליחה לנצל בתחילת העונה את השבר הגדול שקרה לירוקים מהכרמל. עזיבת מאמן דומיננטי כזה עם שלוש צלחות אליפות רצופות כמו ברק בכר, עזיבת שחקנים סיטונית כמו ג'וש כהן, עומר אצילי, מוחמד אבו פאני, דילן בטובינסיקה, פציעתו של דולב חזיזה, החתמת מסאיי דגו למאמן שהביאה להרמת גבות בכל שדרת הכדורגל המקומי ועכשיו אפילו עזיבתו של צ'ארון שרי בינואר. זה היה פער 10 הנקודות של תחילת העונה. אבל שחקני מכבי תל אביב לא ידעו לשמור מכל משמר על ההזדמנות החד פעמית שניתנה להם להכות שוק על ירך את האלופה מחיפה.

שחקני מכבי ת"א מאוכזבים (ישי נאמן)

לאבד יתרון משמעותי כזה וכעת גם לפגר בשתי נקודות זה בהחלט משבר והשאלה מתי ייעצר כדור השלג הזה. את הסימנים לכך ניתן היה לראות גם בניצחונות הדחוקים על חודו של שער שסנוורו את השחקנים והצוות המקצועי מהבעיות הקשות שעלו וצצו. אובדן נקודות במשחקים שהיו באנקר ביד כמו נגד חדרה, בני ריינה ואז באו גם שני ההפסדים הישירים לאלופת המדינה בשלוש השנים האחרונות שמחקו לחלוטין את פער הנקודות שנבנה מתחילת העונה, כאשר גם ניצחון ירוק אף הגדיל את הפער ל-2 נקודות.

התיקו הביתי אתמול מול סכנין משול להפסד. לעיני בלומפילד כמעט מלא, בשעת צהריים ובמזג אויר שמשי עם הרבה משפחות וילדים ביציעים, מכבי תל אביב הייתה צריכה לשייט לניצחון. אחזקת הכדור והשליטה האופטית במגרש שוב היוו קנה מידה שגוי ולא נכון למה שקורה במגרש. התקפה בודדת של סכנין מצאה שוב הגנה רכה מאד של הצהובים ואפשרה לסכנין להבקיע בקלות ולתת למכבי תל אביב לרדוף אחרים כמעט לאורך כל המשחק – כפי שקרה בשישה משמונת משחקי הליגה האחרונים. הבעיות שיש למכבי תל אביב הן בכל עמדה ועמדה במגרש וגם בשיטת המשחק.

יונס מלדה תופס את הראש (ישי נאמן)

כשרובי קין הגיע לקבוצה הוא התפלא מהאיטיות שבמשחק והתחיל להנחיל את המהירות המאפיינת את הליגה האנגלית. פתאום אפשר לראות היה את השחקנים הצהובים רצים במגרש ותוקפים. זה הביא את הבליץ הגדול והבקעת השערים הסיטונית בתחילת העונה. אבל ההרגלים המגונים הישנים חזרו ושוב נראית מכבי תל אביב כקבוצה איטית ועייפה, המחפשת פתרונות התקפיים במשחק צירופים משמים חסר תכלית ותועלת. כשנשאל אתמול במסיבת העיתונאים לאחר המשחק מדוע הקבוצה משחקת בצורה איטית, הוא שלל את הקביעה הזו וטען שהקבוצה דווקא משחקת התקפית טוב תוך יצירת מצבים. אז אם גם רובי קין "התקלקל" ונהיה "ישראלי", מה לנו כי נלין?

בעיות נוספות בקבוצה: ספיגת שערים בקלות רבה מידי, הגנה חדירה באופן גורף, קישור לא יצירתי והתקפה אנמית. מבחינת שיטת המשחק, לא ידוע מי הנחיל את משחק הצירופים והעקבים הזה באזור רחבת היריב? בעוד מכבי חיפה משחקת משחק התקפי מהיר ותוסס תוך שימוש במשחק אגפים דורסני, הגבהות ובעיטות לשער שמעמידות את שער היריבה כל הזמן בסכנה, מכבי תל אביב דבקה במשחק ה"טיקי טאקה" של ברצלונה מלפני עשור שנראה יפה לעין, טכני מאוד עם אחזקת כדור אבסולוטית וכניסה לרחבת היריב תוך כדי פסים קצרים והכנסת כדור פנימה.

רועי משפתי עם גביע הטוטו (ישי נאמן)

מה שהיה טוב לברצלונה מלפני עשור עם השחקנים המתאימים לא מתאים היום לא לקבוצה הקאטלונית של היום ובטח לא למכבי תל אביב. כבר הוכח שהחזקה רבה בכדור היא לא ערובה לניצחון. מכבי תל אביב ששלטה אתמול במשחק 65 אחוז הייתה רחוקה רק שלוש דקות מהפסד ביתי מחפיר. הבעיות של רובי קין רבות בכל עמדה. אפילו עמדת השוער שהייתה באנקר בעבר עם שוער כמו דניאל פרץ כבר לא בטוחה. כבר נכתב כאן בעבר שהבאת שוער זר כמו אורלנדו מוסקרה הייתה צריכה להיות החתמה של שובר שוויון, של שוער שהגעתו לקבוצה תנעל את השער הרמטית. כבר שני משחקים מוסקרה בכלל לא בסגל הקבוצה ומעל חמישה משחקים שאיננו משחק והוא תופס עמדה של זר.

החתמתו הראשונית של רועי משפתי הייתה לשמש שוער דני לדניאל פרץ שההצעה של באיירן מינכן הייתה בחזקת חלום רחוק. החתמת משפתי באה על חשבון דניאל טננבאום ששוחרר מהקבוצה. אבל כאשר כל הסימנים הראו שפרץ כבר בדרך לאירופה במכבי נלחצו ושבו והחתימו את טנבבאום והתחושה הייתה שהוא ומשפתי יאבקו על עמדת השוער הראשון. הבאתו של מוסקרה הייתה כמו אצבע בעין לשני השוערים הקיימים, החתמה עם הרבה יוהרה ולא חכמה בעליל. משפתי הוא שוער ליגה טוב אבל לא בכדי החותמת של שוער שני לא מצליחה להיות מוסרת ממנו. הוא היה שוער שני באשדוד ליואב ג'רפי, היה שוער שני לג'וש כהן במכבי חיפה ובמכבי תל אהיב הפך פתאום לשוער ראשון.

מתי הוא יקבל דקות? דניאל טננבאום (האתר הרשמי)

משפתי אמנם בעל זינוקים אמיצים ועצירות יפות בקו השער אבל הוא נחשב לשוער רך מאוד, ללא נוכחות ברחבה, הוא לא מדבר או מכוון את שחקני ההגנה ונראה שקוע רק במשחקו שלו. אתמול נשאל רובי קין מדוע הוא לא מנסה את דניאל טננבאום בעל הרקורד המצוין בשתי העונות שהיו לו אחת עם איביץ' והשנייה עם פטריק ואן לובן? רובי קין הסתפק בתשובה שזו החלטה שלו, שטננבאום היה פצוע וכשכר על כך שהוא מתאמן היטב הוא עכשיו בסגל ויושב על הספסל. אין כאן עשיית לובי לטננבאום, אבל באופן אירוני אם יתנו עכשיו לאחרון לשחק איזו צורה זו לקבוצה שרצה לאליפות ומחליפה בין שלושה שוערים במהלכה של עונה?

חוליית ההגנה היא ללא כל ספק עקב אכילס של הקבוצה – לא משנה מי משחק כבלמים. אנריק סבוריט, עידן נחמיאס, דירק לוקאסן, ועכשיו מתן בלטקסה ורז שלמה, ההגנה רכה מאד לא מתואמת ונופלת כפרי בשל גם מול הקבוצות הקטנות: ריינה, סכנין, הפתח תקוואיות, הפועל ירושלים ועוד. גם משחקם של המגנים לא מזהיר – לא של אבישי כהן, לא של רוי רביבו ולא של אופיר דוידזאדה. אתמול הימר קין על דוידזאדה בשמאל, אבל החליפו במחצית על ידי רביבו. שניהם היו רחוקים משיאם אתמול.

מתי תיגמר הבצורת? ערן זהבי מתפלל (ישי נאמן)

בקישור דור פרץ סחוט כלימון, הוא שיחק אולי יותר מאחרים כולל משחקי הנבחרת. הפתיחה החלומית שלו עם הבקעת שערים נעצרה. הוא חייב ריענון ויכול לשבת גם קצת על הספסל. יוריס ואן אובריים, השחקן שרובי קין החזיר לחיים, משחק נהדר ומחזיק בכדור היטב, אבל הוא שחקן שלא משפיע על המשחק באופן מיידי. הוא בכלל לא מאיים על השער, בסטטיסטיקה שלו אין שום בעיטה לשער וכאילו מכבי תל אביב משחקת עם פחות שחקן. גבי קניקובסקי החרוץ שנע בכל המגרש חייב יותר לבעוט לשער ולהיות אלטרנטיבה לבצורת השערים של ערן זהבי.

וכאן מגיעים לסיפור ערן זהבי. מכבי תל אביב לא יכולה להיתלות רק בזהבי. הבצורת בה נתון מלך שערי הליגה המשותף עם דין דוד משפיעה על כל הקבוצה באין למכבי תל אביב שום אלטרנטיבה על הספסל. גם שחקנים כפליסיו מילסון או קיקו בונדוסו, כשהוא כבר משחק, חייבים לאיים על השער ולבעוט בעצמם – ולא לחפש רק את זהבי. דווקא הכנסתו של יונס מלדה הייתה שינוי מרענן מאוד ועובדה ששער השוויון הגיע ממנו. בקיצור, לצהובים יש עוד עבודה רבה לפניהם. אולי ארבעת ימי החופש, אחרי תקופה עמוסה במיוחד, ירעננו ויסדרו דברים גם לשחקנים וגם לאנשי הצוות המקצועי.

כתבות קשורות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back to top button