ניצחון שיכול לשנות עונה שלמה: הערב הגדול של מכבי ת”א

הכל כבר הלך נגדה אתמול (רביעי). הביקורות על היכולת הבינונית, הפייבוריטיות של הפועל הפעם, אי היכולת לשמור על יתרון שהושג בקושי רב, הרחקה בכרטיס אדום וקרוב לשישים דקות משחק בעשרה שחקנים, החמצת פנדל ולהיות כחוט השערה מהדחה מגביע המדינה והפסד היסטורי בדרבי. אבל האלופה הצהובה הגאה ממש כמו עוף החול ניערה את כל רעשי הרקע שהיו נגדה ולעגה לכל התחזיות ולמציאות והשאירה את העיר תל אביב צהובה לפחות לעוד שבועיים.

דווקא בשל כל הביקורות שהוזכרו כאן, אפשר לראות את הדברים גם אחרת. עד ההרחקה המאוד לא אחראית – ולא בפעם הראשונה – של רוי רביבו, הצהובים שלטו במרכז השדה, אבל התקשו מאוד מול משחק ההגנה הנמוך של האדומים שהתבססו על התקפות מעבר. אחת הפעולות החיוביות של רביבו הייתה העברת הכדור בחזהו להליו ורלה שבבעיטה חדה לפינה הרחוקה והיתרון הצהוב בא לידי ביטוי בשער היתרון. אבל כמו פעמים רבות בעבר מכבי תל אביב בעטה בדלי. תוך שלוש דקות ארגנה הפועל תל אביב את שורותיה וסתיו טוריאל ניצל החלקה של רוי רביבו והכניע בקרוב את אופק מליקה.

אותו רביבו הורחק בצהוב שני אחרי עבירה לא אחראית וגרם לצהובים להתכווץ ולשנות את אופי המשחק שלהם. מכבי תל אביב התחילה לשחק כדבוקה וכיחידה צבאית כאשר כל שחקן מחפה על חברו. צריך לתת גם מילים טובות למאמן ז’רקו לאזטיץ’ שהצליח מאוד בחילופים המאוד מדויקים שלו , חי את המשחק ונתן הוראות לכל שחקן. הוא לקח הימור גדול כשהוריד את סייד אבו פרחי לתפקיד המגן השמאלי ושחקן הכנף הצעיר הצליח מאד בתפקיד החדש.  המשחק עבר להארכה וגם בה לא היו שינויים מפליגים. המתח שהיה באוויר לאורך כל המשחק המתוח הזה היגיע לשיאו כאשר שתי הקבוצות נערכו לבעיטות ההכרעה.

כאן היה צריך לברור בפינצטה את השחקנים המתאימים לבעיטה. צריך לזכור שהפנדליסט המוצלח ביותר של הצהובים עידו שחר כבר היה בחוץ ועל כר הדשא היו כאלה שהחמיצו העונה כמו סייד אבו פרחי ושגיב יחזקאל. שלושת הבועטים מכל קבוצה פגשו את הרשת. אז היגיע מוחמד עלי קמארה לבעוט את הבעיטה הרביעית למכבי אחרי שהפועל עלתה ליתרון 3:4. בזמנים רגילים יתכן וקמארה היה כובש, אבל הרבה מאוד חוסר שקט היה לאחרונה סביב הבלם ואולי היה צריך לתת לאחר לבעוט. אסף צור עצר את בעיטתו והכל היה תלוי בבעיטה של לירון רוטמן שנכנס  כמחליף.

אם הוא כובש הפועל שוברת קללה של 12 שנה. אף אחד לא הביא בחשבון את ירון מליקה שהתעופף כקפיץ מתוח והציל את הצהובים מהדחה כואבת ומייסרת. איתמר נוי השווה ל-4:4. רועי אלקוקין יכול היה להשיב את היתרון לצד האדום אבל הוא בעט לשמיים, ואיתי בן חמו הצעיר ניגש ובעט כמו גדול עם כל הנשמה פנימה ופתח את חגיגות הצהובים שלא ידעו נפשם מרוב אושר. ממש כמו פקק של בקבוק שמפניה שניתז לאחר שנוער היטב, כך נראו השחקנים על הדשא והקהל הצהוב ביציעים. החגיגות על כר הדשא וביציעים הזכירו זכייה באליפות ולא בסך הכל העפלה לרבע גמר גביע המדינה.

אבל הניצחון אתמול היה יותר מסתם ניצחון. היה זה ניצחון של אופי, ניצחון של נחישות למרות התקופה  המטלטלת והלא פשוטה שעוברת על האלופה, ניצחון שיכול להוות מפנה לכל העונה כולה תוך כדי השארת ההגמוניה העירונית לעוד זמן מה. כעת, אחרי שגילתה שגם ברבע הגמר תתארח לדרבי עירוני בבלומפילד – הפעם נגד מכבי יפו מהליגה הלאומית – מכבי תל אביב תתפנה למשחק חוץ קשה נגד מכבי חיפה בסמי עופר ביום ראשון. הקלאסיקו של הכדורגל הישראלי יפגיש בין שתי קבוצות שמנסות להוציא את המקסימום מעונה שבינתיים לא בדיוק עונה על הציפיות של שתיהן.