מעין כהן: “זה חלום שמתגשם, צמרמורות ותחושת גאווה מטורפת”

את התאריך ה-11.7.2026, מעין כהן, אחת הקלעיות הגדולות ביותר שגדלו וצמחו בכדורסל נשים בישראל, לא תשכח לעולם. כהן, המכונה “קלעיתיס”, הצדיקה את הכינוי ובגדול, כשהתפוצצה על הפרקט בקלייפדה, ליטא, בחצי גמר אליפות אירופה לנבחרות עתודה נגד נבחרת בלגיה החזקה, עם המשחק הכי טוב בקריירה שלה. כהן הפציצה 26 נקודות, עם 8 שלשות, 21 נקודות רק במחצית הראשונה עם 7 שלשות, והובילה את נבחרת ישראל לניצחון ענק, הבטחת המדליה הבלתי נשכחת, והעפלה היסטורית והיסטרית לגמר אליפות אירופה נגד נבחרת צרפת.

כהן הייתה מהמובילות והאחראיות הגדולות ביותר לזכייה המרגשת והבלתי נתפסת של נבחרת ישראל במדליה היוקרתית. היא רשמה ממוצעים מרשימים במיוחד. הגארדית הפנטסטית קלעה 12.9 נקודות בממוצע למשחק, הורידה 3.1 ריבאונדים, ומסרה 1.3 אסיסטים. בסך הכל רשמה 31 דקות בממוצע למשחק באליפות, והמשיכה להוכיח למה מדובר כבר שנים באמת באחת השחקניות הנהדרות של הכדורסל נשים בישראל.

מעין הצדיקה את הציפיות ממנה שהיו לפני האליפות, קלעה ב-38.7 אחוז מהשלוש, וסיימה את דרכה בנבחרת העתודה של ישראל בצורה הכי טובה והכי מתוקה שיש, עם מדליית הכסף שתיזכר לעד. מעין הייתה שם לאורך כל האליפות. היא נתנה את הלב ואת הנשמה שלה לנבחרת, נלחמה, והרבה בזכותה הנבחרת שלנו הגיעה למקום השני באליפות אירופה, ממעין תמיד יש ציפיות ענקיות להוביל ולבלוט, ואין ספק שהיא עשתה זאת ובגדול באליפות.

כעת, רגע לאחר הזכייה ההיסטורית במדליה, מעין כהן התפנתה לראיון מיוחד ובלעדי לישראל ספורט. על התחושות לאחר הזכייה במדליה, היכולת האישית, הצמרמורות בעת השמעת ההמנון, על היכולת היוצאת מן הכלל של גל רביב, הקשר המיוחד עם החברה הטובה איילה אורן, והרגע שלא תשכח לעולם עם קבלת מדליית הכסף.

מעין, אנחנו כמה ימים אחרי הזכייה במדליית הכסף באליפות אירופה, איך זה מרגיש להיות סגנית אלופת אירופה?
“וואו, זאת הרגשה מטורפת, ואני באמת שמחה שהצלחנו להגיע להישג הזה. היה לנו מטרות עוד מלפני האליפות, ובאמת דיברנו בפה מלא על לזכות במדליה ולעשות פודיום. אני שמחה שהגשמנו את המטרות שלנו ועמדנו ביעדים, ואני באמת גאה בכולן”.

מעין כהן מנס ציונה, בגיל 20 בלבד, סגנית אלופת אירופה. האם האמנת שדבר כזה יקרה והאם את מעכלת שדבר כזה קרה?
“אז עד לפני שנה לא האמנתי שאפשר לעשות דבר כזה. זה הישג מטורף, וזה באמת היסטוריה. אז אני שמחה שהצלחנו לעשות את זה, ובתור ילדה אני תמיד חלמתי לשחק בנבחרת ישראל, אבל חלום המדליה לא באמת היה, ובאמת רק בשנה האחרונה התחלתי להאמין שזה יכול לקרות, ובאמת כיף שזה חלום שמתגשם”.

מה עובר בגוף כשעולים לקבל את מדליית הכסף אחרי משחק הגמר נגד צרפת?
“זה צמרמורות ותחושת גאווה מטורפת, וכיף שכל השנים אנחנו צפינו בנבחרות אחרות עולות על הפודיום, והשנה אנחנו היינו אלה שצפו בהן, ואין כיף כזה, והחשיפה והאהבה שאנחנו מקבלות, זה שווה כל דבר”.

כשמתחילים להתאמן ולשחק מגיל כל כך צעיר, בדיוק על רגעים כאלה חולמים? להגיע לטופ של אירופה? זה מרגיש שכל העבודה הקשה פשוט משתלמת באותו רגע.
“אז כן, חולמים לשחק ברמות הכי גבוהות, ואני מדמיינת דברים מטורפים, אבל זה באמת משהו מטורף, ונשאר רק לדמיין את זה, וכיף גדול באמת”.

אני רוצה להחזיר אותך למשחק נגד בלגיה, משחק השיא שלך בנבחרות ישראל, שיא קריירה של 26 נקודות, 8 שלשות, 7 רק במחצית הראשונה. מה גרם לזה שבמעמד כל כך מלחיץ, משחק על מדליה, שיחקת בצורה כל כך משוחררת נגד נבחרת חזקה במיוחד כמו בלגיה?
“אז היה משחק מטורף בחצי הגמר, אבל באמת התייחסתי לזה כמו אל משחק רגיל, ובאתי עם מטרות, כמו כל משחק, והאמנתי שזה יכול לקרות. ובאמת לא ייחסתי לזה חשיבות, רציתי לבוא ולתת מעצמי הכל בשביל שנעלה לגמר. וזה היה מול בלגיה, שהיא נבחרת מאוד חזקה, שגם שנה שעברה קיבלנו ממנה הרבה בראש, אז היה לזה ערך מוסף של לבוא ולנצח נבחרת ששנה שעברה הפסדנו לה, ובאמת הצלחנו לעשות את זה, ואני ממש שמחה. ושוב, אני אעשה מה שהנבחרת צריכה, אני אתרום את החלק שלי, ואני אתן את ה-100 אחוז שלי כל משחק, ואני שמחה שזה השתלם”.

העמדת 12.9 נקודות בממוצע למשחק באליפות ב-38.7 אחוזים מחוץ לקשת, לצד 3.1 ריבאונדים ו-1.3 אסיסטים. זו מעין כהן ששאפת להיות מבחינה אישית באליפות הזאת?
“אז כן, היה לי את המטרות האלה לפני האליפות, ואני שמחה שעמדתי בהן. אני רוצה כל שנה באמת להראות קפיצה ביכולות שלי והקבוצתיות, ואני חושבת שעמדתי בזה, ובאמת הייתה אליפות מטורפת, ואני שמחה שהצלחתי לתת מעצמי, ואין כיף כזה”.

סיימת פרק משמעותי בקריירה שלך, קיץ אחרון בנבחרת עתודה. תסכימי איתי שעל סיום כזה היית חותמת בכל מקום לפני האליפות.
“כן, אז עצוב שזה הקמפיין האחרון שלי בנבחרות הצעירות, עם כל החברות שלי, שזה בנות שאנחנו משחקות בנבחרות ישראל כבר הרבה שנים ביחד. אז זה היה סיום כמעט מתוק, כי הפסדנו בגמר, אבל עשינו משהו מטורף. אז כן, אני מאוד שמחה שזה נגמר ככה, ואין דרך אחרת לדעתי לסיים את זה, והיה קיץ משמעותי וכיפי עם הבנות, וצוות המאמנים, אז אני באמת סיימתי אותו בטוב, וכמובן שהייתי חוזרת על זה ומשלמת מלא כסף כשזה יקרה שוב, אבל אני יודעת שזה יקרה שוב בנבחרת הבוגרת”.

יש ביניכן השחקניות קשר קרוב מאוד, מאוחדות, מגובשות, מה מייחד את הנבחרת המרגשת הזאת?
“אז כן, אני בטוחה שראו את זה גם על המסך ועל המגרש כמה אנחנו מחוברות ומקושרות. יש בינינו כימייה שבהרבה קבוצות לא קורה, כי אנחנו קבוצה מאוד בריאה, עם 12 בנות שנותנות את הלב ואת הנשמה. לא רק במשחקים, אלא גם באימונים, במהלך כל הקמפיין הזה, אין אגו, זאת קבוצה מאוד בריאה, וכיף גדול שהייתי חלק ממנה, ובאמת נהנתי מכל שנייה עם הבנות, שכולן מדהימות. ואני חושבת שהכימיה הזאת מחוץ למגרש ועל המגרש, זה חלק מהדברים היותר משמעותיים שהביאו אותנו להישג הזה, ובאמת כיף גדול”.

כמה זה באמת היה קשה אינטנסיבי להתאושש ממשחק למשחק כל 24 שעות?
“אז אנחנו כבר כולנו מתורגלות לקונספט הזה של האליפות שמשחקים שבעה משחקים בכמעט תשעה ימים עשרה ימים, אז אנחנו תמיד מוכנות, ויש אצלנו צוות של פיזיותרפיסטית ומאמן כושר ושאר המאמנים שבאמת דואגים לנו לכל מה שצריך. ונועה המנהלת נבחרת שהיא מנהלת מדהימה, שבזכותה לא היינו כאן, אז באמת זו התאוששות גם מנטלית וגם פיזית, אבל כולנו מאוד מתורגלות ותומכות אחת בשנייה, ועם מישהי קצת בבאסה אז לעזור להרים אותה, אז זה הרבה דברים, זה שילוב של הרבה דברים, וכיף שהצלחנו להתאושש בצורה המיטבית ולנצח חמישה משחקים ברציפות. אז באמת, זו עבודה קשה, והיא השתלמה”.

התחלתן להתאמן לקראת אליפות אירופה עם העתודה ממש מוקדם בתחילת הקיץ מיד בסיום העונה, טורניר הכנה בלטביה, כמה זה כיף שכל העבודה הקשה הזאת הביאה אתכן למדליה היוקרתית?
“כיף גדול שהעבודה הקשה השתלמה, ושזה לא סתם משפט של קלישאה. עבדנו מאוד קשה, התאמנו כל יום, היה לנו טורניר הכנה בלטביה ממש בצמוד לאליפות אירופה, ורואים שכל האימונים האלה וההכנה, רק בזכותם באנו ממוקדות, וידענו איך לעבוד, איך לשחק ביחד, ואני ממש שמחה שזה השתלם. ובכללי כאילו כל החיים אני מרגישה שעבודה קשה מובילה לתוצאות, ואי אפשר סתם לזלזל בזה, וזה לא רק כישרון, וזה משהו שאני מאוד מאמינה בו”.

אפשר להגיד שהמשחק נגד בלגיה בחצי גמר אליפות אירופה, היה המשחק הכי טוב בקריירה שלך?
“אני חושבת שזה היה בין המשחקים הכי טובים שלי. היו לי עוד הופעות בגמר NBA ג’וניור שקלעתי 56 נקודות בהארכה וניצחנו. היו לי הרבה משחקים, ואני חושבת שלאורך השנים אני ממשיכה להשתפר, וזה מה שאני שואפת אליו. ואני שמחה שהצלחתי לעזור לנבחרת, ובאמת כאילו אני לא הכי מסתכלת על הדברים האלה, אבל זה תמיד נחמד וכיף, ושוב אני כאילו חופרת על זה, אבל מה שהנבחרת צריכה”.

גל רביב, מה שהיא עשתה באליפות הזאת, אין לתאר. ספרי על הקשר ביניכן, ואיך זה לשתף פעולה עם שחקנית כזאת?
“אז גל היא שחקנית מדהימה, שאין הרבה שחקניות כמוה בישראל. אני כל כך שמחה שהיא איתנו בנבחרת, ומגיע לה הרבה קרדיט על ההצלחה שלנו. וחוץ מזה שהיא שחקנית מדהימה, היא גם בן אדם מדהים, וכיף לדבר איתה ולשבת איתה. זאת אומרת הקשר הזה הוא לא רק על המגרש, אלא גם מחוץ למגרש, ואני מאוד שמחה שעשינו את הקמפיין האחרון הזה ביחד, ועשינו הישג גדול. וזהו, הקשר הזה הוא גם מתבטא עם שאר הבנות, שכולן חברות מאוד טובות של כולן, וזה בא לידי ביטוי על המגרש”.

אחד הדברים שהכי היו מזוהים עם הנבחרת הזאת זה היה המנון, ששרתן אותו כל משחק בטירוף בתשוקה ובהתלהבות גדולה, עם כמעט דמעות בעיניים. ספרי מה עובר בגוף כששומעים את ההמנון מתנגן באליפות אירופה, ובמיוחד בגמר?
“אז זה תמיד מרגש לשיר את ההמנון. תמיד יש צמרמורות והתרגשות, ואנחנו מנסות שכולם ישמעו אותנו על המגרש שרות אותו, ואנחנו באמת צורחות את הקטע האחרון, ואני שמחה שאנשים ראו את זה גם בבית, ובאמת זה הכי מרגש לראות את דגל ישראל בבמות בינלאומיות באירופה, זה מרגש מאוד, ואני ממש שמחה על כל הדברים האלה”.

אחרי שסיימת בעתודה, השלב הבא מבחינת נבחרות זה להגיע לבוגרות אני בטוח. כמה את מאמינה שבזכות העבודה הקשה שאת עובדת מילדות תצליחי להגיע גם לשם לסגל הסופי?
“אז זה תמיד חלום ילדות שלי, ואני מאמינה שעם עבודה קשה והתמדה אני אצליח להגיע לזה. אני אעשה את זה כנראה אחרי המכללות, ואני מאמינה שאני אצליח, וזו המטרה הבאמת הכי גדולה שלי, ואני מאמינה בעצמי, כן”.

טל נתן מאמן אמוציונלי מאוד, איך זה להתאמן ולשחק תחת מאמן כזה?
“אז טל הוא מאמן ממש טוב, ואני שמחה שיצא לי להתאמן תחתיו שנתיים, ובשנתיים האלה באמת עשינו הישגים גדולים. זה תמיד כיף שיש אמוציות ורגש, כי בסוף צריך תשוקה בשביל לשחק כדורסל, והוא מלהיב אותנו, אם זה בנאום לפני המשחק, או במהלך המשחק, ותמיד כיף לראות אותו מתרגש, כי זה גם מה שעוזר לנו לשחק עם מוטיבציה ותשוקה, ולעלות ולטרוף את המגרש”.

כמה זה היה מיוחד בשבילך לזכות במדליה לצד החברה הכי טובה, והשותפה לדרך מילדות, איילה אורן, במשחק האחרון שלכן בעתודה, ורגע לפני שכל אחת ממריאה למכללה אחרת בארה”ב?
“אז אני קודם כל עברתי דרך מטורפת עם איילה, ואני שמחה שהמשחק האחרון שלנו לתקופה הקרובה היה בגמר אליפות אירופה, שזה מטורף, ושזכינו במדליה ביחד. ובאמת עברנו דרך מטורפת, ואני מאוד מעריכה אותה. והיא חלק גדול מההצלחה שלי, כמו שאני חלק גדול מההצלחה שלה. חוץ מזה שהיא שחקנית מטורפת, היא גם בן אדם מדהים, ואנחנו חברות לכל החיים, היא כמו אחות שלי כבר. זהו, עצוב שאנחנו נפרדות, אבל הדרך שלנו עוד לא נגמרה”.