מאיה זילברשלג: “ה-MVP? ריגש אותי מאוד לשמוע את השם שלי”

כשמאיה זילברשלג, הכוכבת הגדולה ביותר של כדורסל הנשים בישראל, התחילה את הקיץ העמוס שלה, בדיוק על קיץ מושלם שכזה היא חלמה. הכישרון הגדול, בת ה-18 בלבד, הוליכה את נבחרת הנערות של ישראל לזכייה בלתי נתפסת באליפות אירופה דרג ב’, וחזרה לדרג א’, שהייתה למטרה החשובה ביותר של הנבחרת בקיץ הנוכחי. ולקינוח, זילברשלג זכתה בתואר היוקרתי במיוחד, ה-MVP של האליפות, בצדק מוחלט, לאחר שרשמה מספרים יפים מאוד. מאיה קלעה 18.6 נקודות בממוצע למשחק, הורידה 8.1 ריבאונדים, ומסרה 3.6 אסיסטים. סך הכל שיחקה בממוצע למשחק 31.6 דקות. וגם נבחרה כמובן לחמישייה הראשונה של האליפות.

לאחר שזכתה מוקדם יותר הקיץ עם נבחרת העתודה במדליית הכסף, ובתואר סגנית אלופת אירופה, זילברשלג זוללת התארים חתמה קיץ מהאגדות. רגע לפני שתמריא למכללת פרדו בארה”ב, מאיה הובילה את נבחרת הנערות חזרה לדרג א’, עם הצגות כדורסל שהיא הציגה במהלך האליפות. למרות שלא עשתה את ההכנה המלאה יחד עם נבחרת בגלל הסיום המאוחר עם נבחרת העתודה, לזילברשלג זה לא הפריע, והיא נתנה אליפות יוצאת מן הכלל, שהמשיכה לבסס את עצמה כאחת השחקניות הגדולות ביותר שצמחו בכדורסל נשים בישראל.

גם עומס המשחקים מנבחרת העתודה מוקדם יותר הקיץ לא הפריעו למאיה, שהתפוצצה על הפרקט ברומניה, וקטפה את תואר ה-MVP בהחלט הכי מוצדקת והכי נכונה שיש. רגע לפני שיהלום הגדול של הכדורסל נשים, שגדלה בכפר סבא, ממריאה לאתגר הגדול והמרגש בארה”ב במכללת פרדו, היא התפנתה לראיון מיוחד ובלעדי לישראל ספורט לסיכום אליפות אירופה. על התחושות לאחר הזכייה באליפות אירופה ומדליית הזהב, היכולת האישית הפנטסטית שנתן לה את תואר ה-MVP, מה איחד את הנבחרת, על העתיד הורוד שמצפה לכדורסל נשים לאחר הקיץ המוצלח. וגם: איך זה הרגיש לשחק מול 5,000 אוהדים בגמר אליפות אירופה?

מאיה, ברכות על הזכייה באליפות אירופה ותואר ה-MVP של האליפות. אנחנו כמה ימים אחרי הזכייה המרגשת, איך התחושות שלך, והאם עיכלת כבר שאת אלופת אירופה?
“תודה רבה, האמת שעוד לא עיכלתי. אני מניחה שיקח רגע לעכל את הכל, ולהבין מה עשינו”.

מה התחבר לכן ביחד כנבחרת במהלך האליפות, כשהתפוצצתן על הפרקט משחק אחר משחק?
“אני חושבת שכולן באו במטרה אחת, לעלות דרג, ולנצח כל משחק. ברגע שידענו את המטרה שלנו, כולם שמו הכל בצד ועשו מה שצריך כדי שזה יקרה, ומעבר לזה אני באמת חושבת שפשוט נהנינו לשחק אחת עם השנייה, נהנינו לייצג את המדינה ואת הדגל שאנחנו לובשות”.

אני רוצה להחזיר אותך לגמר, שטפתם את הפרקט בהצגת כדורסל מטורפת. הובלתן על נבחרת רומניה הביתית והחזקה ב-36 הפרש במהלך הרבע השלישי. אמרתם לעצמכן לפני המשחק שאתן לא חוזרות הביתה בלי הגביע ומדליית הזהב?
“⁠דיברנו על זה וכולנו הרגשנו שהמשחק הזה שלנו. בכנות באנו באטרף, ואני ידעתי שאנחנו הולכות להשאיר הכל על הפרקט, אבל הופתעתי מכמה חדות באנו מהרגע הראשון, קהל בלאגן רעש, כלום לא הזיז לנו, באנו ממוקדות מטרה ואני הכי גאה בנו שיש”.

שיחקת בגמר לעיני אולם מפוצץ ב-5000 אוהדים, משהו שאנחנו לא רואים בטח לא בכדורסל נשים בישראל. ספרי באמת על החוויה הזאת שאת עולה לפרקט, ורואה סביבך כל כך הרבה אנשים, והאם זה נותן אובר מוטיבציה, או טיפה מלחיץ?
“⁠וואו, זו בין החוויות היותר מרגשות שלי כשחקנית. כל שחקן חולם על לשחק מול אולם מלא ועוד במעמד גמר אליפות אירופה, אותי זה מדליק, הייתה אווירה מטורפת ורק חיכיתי לעלות לשחק, אני מרגישה שככה זה היה לכולנו, באמת נהנינו מהרגע המטורף הזה”.

הייתן נבחרת מאוד מגובשת, מאוחדת, הרבה פירגון בין אחת לשנייה במגרש ומחוץ למגרש. מה איחד את הנבחרת הזאת?
“אני הצטרפתי לנבחרת הזאת די מאוחר, ולא היה לי יותר מידי זמן אימונים איתן, אני יכולה להגיד שמהרגע שהגעתי הרגשתי כמה כולן בתוך זה ופשוט רוצות לנצח. הכניסו אותי לעניינים מהר מאוד, אהבנו מאוד אחת את השנייה ופרגנו על המגרש ומחוצה לו, זה מה שגרם לנו להיות כל כך מאוחדות בעיניי”.

באמת, מה היה הסוד שלכן כנבחרת? כי ראינו באמת תצוגות מרשימות וגם בגמר הניצחון הוא חד משמעי, הוא לא היה מוטל בספק אפילו. מה הסוד?
“אין סוד, בסוף זה כדורסל. הייתה פה חבורה מאוד מוכשרת של בנות, ובנוסף לכישרון, זו חבורה שעבדה קשה, ובאה ממוקדת מטרה לעלות דרג ולהביא כבוד למדינה”.

ספרי לי על הדבר המדהים הזה כשאתן עולות לפרקט לחימום, מתחילות לרקוד ולשיר “מי שמאמין לא מפחד”, זה דבר יוצא דופן, שגרם לכן להגיע למשחק משוחררות יותר?
“⁠זה מכניס דרייב, לשיר ולצעוק. גם באוטובוס ובחדר הלבשה אנחנו מכניסות אחת את השנייה לאווירה טובה, לשיר את זה לפני משחקים ולשיר את ההמנון זו באמת הרגשת גאווה מטורפת, שיש לנו את הזכות לעשות את זה במעמדים כאלה”.

בואי נדבר מבחינה אישית, מאיה. נתת אליפות מדהימה, זכית ב-MVP של האליפות בצדק מוחלט. כחודש לאחר הזכייה במדליית הכסף עם העתודה, זכית במדליית הזהב עם הנערות והחזרת אותן לדרג א’. ספרי לי באמת מה עובר בגוף כששומעים את השם שלך מוכרז בתואר היוקרתי הזה.
“ריגש אותי מאוד לשמוע את השם שלי. זה כיף לסגור קיץ כזה ככה, כיף שהצלחתי לעזור לנבחרת להגיע הכי רחוק שאפשר. בסוף מעבר לתואר האישי, לקחנו גביע הביתה, כל המעמד והאירוע היה פשוט מטורף ובאמת זכות”.

קלעת 18.6 נקודות בממוצע למשחק, הורדת 8.1 ריבאונדים, ומסרת 3.6 אסיסטים. סך הכל שיחקת בממוצע למשחק 31.6 דקות. זו מאיה זילברשלג ששאפת להיות מבחינה אישית באליפות הזאת?
“אני חושבת שתמיד יש לאן להשתפר, איפה לדייק, ואיפה יכולתי יותר, בסוף הצלחנו מבחינה קבוצתית, וזו הייתה המטרה הגדולה בקיץ הזה, להחזיר את הנבחרת למקום שהיא ראויה להיות בו”.

קיץ ארוך מעייף מתיש ומייגע עבר עליך. בתחילת האליפות באמת היה נראה שאת ממש עייפה אחרי האינטנסיביות הגדולה כמה שבועות לפני עם העתודה. כמה זה באמת היה קשה ברמה הפיזית להתכונן לאליפות הזאת עם הנערות?
“זה היה לא פשוט, להגיע מפיק מסויים, ולהתחיל הכל מחדש. אני שמחה שניתנה לי הזכות לייצג את המדינה ועוד בשתי נבחרות. עם כל הקושי והעייפות, נהניתי ועשיתי משהו שאני מקווה שילדות קטנות יסתכלו ויגידו שגם הן רוצות לייצג את המדינה. זו הזכות הכי גדולה בתור ספורטאי בעיניי”.

לא עשית את ההכנה עם נבחרת הנערות בגלל הסיום המאוחר עם נבחרת העתודה. כמה זה היה אתגר בשבילך להיכנס לעניינים בשלב סופי של ההכנות לאליפות?
“⁠זה מאתגר. מעבר לזה שזה מאתגר ברמה האישית לי, זה מאתגר ברמה הקבוצתית, נבנתה הירכיה מסוימת, מרקם מסוים לקבוצה, באתי והוא השתנה, הבנות קיבלו אותי מדהים והצוות הכניס אותי לעניינים, ובסוף הצלחנו להשתלב ולהגיע לשיא כל משחק מחדש”.

אחרי הקיץ המוצלח הזה של נבחרות ישראל, את חושבת שהעתיד בכדורסל נשים הוא ורוד?
“אני חושבת שזו נקודת פתיחה מדהימה. אני חושבת שיש לנו עוד כל כך הרבה לאן לשאוף. אני מאחלת לכדורסל נשים שלנו בארץ רק להמשיך לפרוח ולהתקדם, אני מקווה שמתישהו גם פה נוכל למלא אולמות ב-5000 אנשים שישבו ויראו משחק של כדורסל נשים, אנחנו עוד לא שם. אבל אין ספק שמרגישים בשנים האחרונות שמשהו פה השתנה ואני מקווה שזה רק ימשיך ככה”.

זה היה הקיץ האחרון שלך בנבחרת הנערות. כמה זה היה חשוב לך ברמה האישית להחזיר את הנבחרת לדרג א’, שזה הדרג האמיתי של הנבחרת שלנו?
“⁠זה היה הדבר הכי חשוב לי. בסוף שנה שעברה אני ירדתי דרג עם הנבחרת, הייתה מלחמה וההכנה השתבשה לחלוטין. בסוף זה תירוצים אבל לא היינו מספיק טובות, ואני שמחה שהוכחנו השנה שזה ממש לא הרמה שלנו, ומגיע לנו להיות בדרג הבכיר”.

מה עכשיו, לנוח קצת סוף סוף ולהתחיל להתכונן לקראת היציאה לארה”ב למכללת פרדו?
“⁠כן בגדול כן, אני ממש בקרוב טסה, אנסה לנצל את הזמן שלי פה בארץ עם הקרובים אליי, ולצאת לדרך חדשה”.

גם בקיץ הבא נראה אותך בנבחרות. נבחרת העתודה ובתקווה גם בבוגרת, בהנחה שהנבחרת של שירה העליון תעלה לאליפות אירופה, זה החלום הבא מבחינת נבחרות?
“⁠ברור, בעזרת השם שבאמת נגיע לקיץ הבא עם הנבחרות ונמשיך לייצג בכבוד. הבוגרת זה באמת חלום, ואני מקווה מאוד שתהיה לי הזכות לייצג אותנו גם שם”.