לוסטיג: ”רגע השיא בקריירה שלי? הזהב של דולגופיאט בטוקיו”

הוועד האולימפי בישראל נפרד רשמית מהמנכ״ל גילי לוסטיג באירוע מיוחד שהתקיים אמש (שני) בתל אביב, לאחר שהודיע על סיום תפקידו אחרי כמעט 12 שנה. באירוע החגיגי נכחו עשרות ספורטאים אולימפיים ובכירים בספורט הישראלי, כאשר עוד לפני האירוע התפנה המנכ”ל היוצא לריאיון מיוחד לישראל ספורט.

לוסטיג סיכם את התקופה שלו בתפקיד המנכ”ל: “אלו 12 שנה של עבודה כמנכ”ל הוועד האולימפי, אבל כמעט 40 שנה בספורט הישראלי, בהרבה מאוד תחנות מאוד חשובות. הייתי ביחידה לטיפוח ספורטאים צעירים, באקדמיה למצוינות, באיגוד הכדורעף, ביחידה לספורט הישגי כמובן, והכל מאוד מאוד מרגש. הרבה מאוד חוויות שאני מרגיש שיצאתי נשכר מהן. פגשתי המון אנשים, המון מנהלים, המון ספורטאים ומאמנים כמובן שהם הליבה של הספורט, ואני מאוד גאה כמובן מהתוצאות של הספורט האולימפי שלנו בשנים האחרונות”.

עוד הוסיף המנכ”ל היוצא: “המורשת שלי היא קודם כל שאיפה למצוינות והישגיות, וכל זה עם שמירה על הערכיות מכל היבט שלה. עבודה קשה, עמידה במטרות וביעדים, ולאהוב את מה שאתה עושה. הכי חשוב זה לאהוב את מה שאתה עושה, לבוא כל בוקר עם תחושת שליחות ולעשות את מה שהכי חשוב. אני חושב היום הספורט הוא הדבר הכי חשוב שאנחנו יכולים לספק למדינה, ואני מקווה שהשארתי משהו כנורמה טובה”.

לוסטיג הוסיף: “מה שעשינו מאז לוס אנג’לס 1984, שם התחלנו בעצם את ההתקדמות, זה פרויקט של שנים רבות שהשקענו בו הרבה מאוד משאבים ומאמץ. הגענו למצב שגם הציבור וגם מקבלי ההחלטות מבינים את המשמעות של ספורט הישגי. היום יש לנו אקדמיה למצוינות, יחידה לספורט הישגי חזקה, ויותר מכל – ספורטאים ומאמנים שהם מקצוענים מהשורה הראשונה. אני חושב שהספורט הישראלי נמצא היום במצב הכי טוב שהיה בו אי פעם, וזה מקבל משנה תוקף כשרואים את כמות המדליות וההישגים בטוקיו ובפריס, ובכלל בתחרויות הבינלאומיות האחרונות. גם בהיבט האישי, אני מאוד גאה בצוות שלי ובעבודה המשותפת”.

המנכ”ל היוצא התבקש לבחור רגע אחד שנחרט בזיכרונו, והשיב: “היו לי המון, באמת המון. היו מדליות זהב ומדליות ארד, והיו הופעות שלא זכו במדליה אבל השאירו רושם עז וגאווה גדולה. אולי הגמרים הראשונים בהיסטוריה שלנו… אבל אני חושב שאם אני מדבר על התרגשות מיוחדת, בגלל כל מה שקדם לה, אני חושב שהמדליה של ארטיום דולגופיאט בטוקיו. כשההמנון הלאומי נוגן אחרי כמעט 20 שנה (מאז גל פרידמן), זה היה רגע שבאמת אי אפשר לתאר אותו. אין ספק שזאת הייתה התרגשות שהגיעה לשיא בכל הגוף”.