כדורגל ישראליכדורגל נשים

"כל כך גאה בקבוצה שלי על האופי והווינריות, זה לא מובן מאליו"

הפועל ב''ש חזרה לליגת העל לנשים אחרי דרמה גדולה ושנה אחת בלבד בלאומית. אחת השחקניות הבולטות של הקבוצה היא שקד הורוויץ בת ה-19 וחצי. בראיון מיוחד היא מספרת על העונה שחלפה והחלומות לעתיד

הפועל באר שבע בכדורגל נשים עברה עונה נהדרת בליגה הלאומית השנה. הקבוצה מבירת הנגב אותה מדריך דורון ממן, שירדה בעונה שעברה מליגת העל, תופסת את הכרטיס השני לליגת העל יחד עם הפועל תל אביב בצורה דרמטית במיוחד, בחזרה לקדמת הבמה בכדורגל הנשים בארץ והפעם במטרה לתקוע יתד בליגת העל. 

ביום שלישי האחרון, מחזור אחד לסיום העונה, קיבלנו דרמה גדולה. באר שבע, שנמצאת במקום השני, פיגרה 2:0 במשחק שהוא משחק עונה כמעט על כל הקופה מול פנתרות אשדוד השלישית בטבלה, תוצאה שהייתה מעלה את אשדוד למקום השני בטבלה ערב מחזור הסיום. עם זאת, עמוק בתוספת הזמן הצליחה באר שבע לכבוש בפעם הראשונה בדקה ה-91 ולחזור למקום השני, כאשר המאזן הפנימי בין הקבוצות שווה לחלוטין לקראת מחזור הסיום. אולם הדרמה לא הסתיימה כאן, כאשר באר שבע כבשה בפעם השנייה בדקה ה-94 וקבעה 2:2 הירואי, שהכריע סופית את המאבק והפועל באר שבע מחזור אחד לסיום העונה מבטיחה את ההעפלה.

החגיגות האדומות (צילום: רונן כ"ץ, הפועל באר שבע)

אחת השחקניות הבולטות של הקבוצה העונה ותושבת העיר, היא שקד הורוויץ בת ה-19 וחצי שמשחקת בעמדת הקשר האחורי בקבוצה. שקד שותפה ב-24 משחקים העונה, במהלכם כבשה 11 שערים ובישלה 13 בכל המסגרות. הורוביץ גם השתייכה לסגל נבחרת ישראל עד גיל 19 וכעת חולמת גם על זימון לנבחרת הבוגרת. במדי הנבחרות הצעירות יש לה 16 הופעות בסך הכל ושני שערים. בראיון מיוחד לישראל ספורט, הורוויץ מספרת על עונת הבוגרים המשמעותית הראשונה שלה, מאיפה הכל התחיל ונוגעת במטרות ובחלומות שלה להמשך הקריירה. 

"מאז שאני קטנה אני זוכרת את עצמי אני עם הכדור ברגל, זה נשמע אולי הכי קלישאתי שיש, אבל ככה זה באמת" מספרת שקד תחילה, "מגיל קטן, אבא שלי היה לוקח אותי לשחק איתו, גם בבית ספר, חוגים. תמיד הכדור היה שם, הבנתי שאני אוהבת את זה מאוד". 

ואיך זה המשיך הלאה? 

"כשהתבגרתי מעט החלטתי ללכת לשחק במכבי באר שבע. לאחר מכן בגיל 14 עברתי לקריית גת שזו בעצם קבוצה יותר גדולה וזו בעצם הייתה התקדמות בשבילי להגיע לקבוצה שנמצאת בליגת העל ולוקחת תארים. בגיל 15 כבר עשיתי את ההופעה ראשונה שלי בליגת העל. בגיל 16 עברתי לאקדמיה למצוינות בויינגיט, הייתי שם בערך שנה וקיבלתי כלים מדהימים. חזרתי הביתה לאחר שנה והמשכתי לשחק בקריית גת, הגעתי משם לנבחרת ישראל.

"הייתי הקפטנית של קבוצת הנערות בקריית גת ובמקביל קיבלתי גם דקות בקבוצה הבוגרת, לא כל כך הרבה אבל מתי שקיבלתי, ניסיתי לתת הכל. בגיל 19 עברתי לחדרה כדי לקבל יותר דקות בבוגרת, לא הכי הלך לי, זו הייתה שנה לא פשוטה וטובה עבורי. חזרתי הביתה, התגייסתי לצבא, חיפשתי משהו שיותר קרוב לבית ועברתי להפועל באר שבע שזה מה שקורה עכשיו – גם בעקבות האילוצים בצבא וגם כדי לקבל יותר דקות משחק ולהרגיש מוערכת".

שקד הורוויץ (צילום: רונן כ"ץ, הפועל באר שבע)

איך הדחיפה מהבית? 

"המשפחה שלי מאוד דוחפת, אבא שלי ואני יש לנו קשר מדהים, כדורגל בשבילו זה החיים ולראות אותי נהנת מהמשחק שהוא אוהב זה כיף, הוא בא לכל המשחקים, הוא תמיד היה מורה הדרך שלי ומייעץ לי, דוחף וגם מעיר כשצריך".

רוב הכדורגלנים חולמים בגיל צעיר להיות שחקני התקפה. היה משהו שמשך אותך בתפקיד הקישור האחורי?

"תמיד אהבתי את התפקיד הזה במגרש, תמיד אהבתי לראות את חוכמת המשחק של הקשרים באמצע, את הקישור בין ההגנה להתקפה. זה תמיד עניין אותי ואני מאוד שמחה שאני משחקת בתפקיד הזה".

בואי נדבר על העונה החולפת. מלכתחילה סימנתם את עליית הליגה כמטרה? 

"הייתה עונה לא פשוטה בכלל, אם זה החילופים של המאמן בתחילת העונה, פציעות רבות שחווינו בקבוצה, אבל הצלחנו להתעשת ואני שמחה על זה. מהתחלה מאז שהגעתי, המטרה העיקרית שהייתה לי בראש, גם כשדיברתי עם מיכאל מנהל הקבוצה, היא לעלות את באר שבע ליגה. לשם כך באתי ואני מאוד שמחה שהשגנו את המטרה".

היו לכם משברים במהלך העונה.

"היו משברים כן, החילוף של המאמן שקרה באמצע עונה, כל הקבוצה הרגישה שאנחנו עומדות ליפול, זה היה ממש קשה. גם באימונים לא ידענו לאן אנחנו מגיעות, המטרה פתאום זזה הצידה. היו גם פציעות לא פשוטות, השחקנית הזרה שלנו, שרה, שהיא מאוד דומיננטית נפצעה לנו במשחק גביע נגד הפועל ירושלים. שם הרגשתי מאוד קשה. שרה משחקת יחד איתי בקישור, היה לנו חיבור וכימיה במגרש, היה לי מאוד קשה שאני יודעת שהיא לא תמשיך יחד איתי את המשך העונה". 

שקד הורוויץ (צילום: רונן כ"ץ, הפועל באר שבע)

דיברת על שרה. איך השיתוף פעולה שלכם? יש לכם עוד שחקנית זרה בקבוצה, איך הן השתלבו?

"יש לנו שני שחקניות זרות בקבוצות, פוסטר ושרה. לפוסטר יש טאץ' בכדור מהטובים שראיתי, דריבל מדהים, שרה נפצעה כמו שאמרתי מקודם. אני מאוד הייתי עצובה כי היה לנו חיבור טוב וכימיה, הייתה לה חוכמת משחק".

איך הייתה התגובה שלהן לאירועי ה-7 באוקטובר? גם עבורך, איפה זה תפס אותך? 

"ב-7 לאוקטובר הן היו בהלם כמו כל המדינה, ממש כמה ימים לאחר פרוץ המלחמה הן כבר חזרו לבתים שלהם. אישית זה תפס אותי קשה כי איבדתי חבר ילדות ממש טוב, אושר שמעיה ואבא שלו קובי ז"ל, שנרצחו לאחר שקובי היה בדרכו לבסיס בבוקר יחד עם אבא שלו שהקפיץ אותו ושניהם נרצחו בדרכם לשם. כשחזרנו לשחק לאחר שהוסרו חלק מהמגבלות, זה היה די מוזר פתאום לראות את כולן, אבל זה מילא אותי מאוד שיש כדורגל חזרה פתאום, זה היה חסר לי. כל משחק יש לי בתיק חולצה שלו ושל אבא שלו ואני מקדישה להם כל משחק, כל שער וכל בישול".

בואי נחזור לרגע שהבטחתם את העלייה, היה משחק מאוד דרמטי עם סיום מתוק. 

"התחושות הן מדהימות, אם נסתכל על כל העונה שעברנו במבט לאחור, הכל התנקז לרגע הזה, זה פשוט מטורף. הן כבר הובילו עלינו 2:0 ומשום מקום הצלחנו לחזור בתוספת זמן ולכבוש פעמיים ולהבטיח את העלייה. כל כך גאה בקבוצה שלי על האופי והווינריות, זה לא מובן מאליו. ברמה האישית, מאוד שמחה שהמטרה שבגללה באתי להפועל באר שבע בסופו של דבר השגתי אותה, מאוד משמח להיות חלק מעליית ליגה, בטח כשהייתי משמעותית בה".

מה המטרות לעונה הבאה? תמשיכי בקבוצה? 

"להמשיך בקו שאני נמצאת היום, להתפתח ולהתמקצע יותר בכדורגל, להיות ברומטר בקבוצה. כמובן לעשות עונה טובה בליגת העל ולהיות שחקנית משמעותית. אין לי עדיין חוזה לעונה הבאה ונצטרך לשבת על זה. אני כן חושבת להמשיך בקבוצה, נתנו לי את כל הכלים והמושכות להיות מי שאני. אני מאוד אוהבת את המקום הזה".

שיחקת במדי נבחרת ישראל עד גיל 19, אני בטוח שמדגדג לך כבר לקבל זימון לנבחרת הבוגרת.

"כן זה בהחלט חלום בשבילי, לגמרי אני מסמנת את זה כמטרה שאני רוצה להגיע אליה. לשיר את ההמנון ולייצג את המדינה זה דבר כל כך עוצמתי וכל כך חשוב בתקופה שאנחנו נמצאים בה היום. אני מאמינה בעצמי שאגיע לשם".

מה השאיפות המקצועיות שלך להמשך הקריירה? את חושבת לצאת לחו"ל? בניגוד לגברים, בכדורגל נשים השכר הרבה יותר נמוך.

"אני מאוד רוצה לצאת לשחק בחו"ל זה עוד חלום, להראות מי אני, לא רק בגבולות הארץ. נכון, השכר לא הכי מפתה שיש בארץ, יש לא מעט שחקניות כאן במדינה שעובדות בשתי עבודות כדי להתפרנס בכבוד, בחו"ל השכר קצת יותר נורמלי. אבל עם עבודה נכונה וטובה אפשר להגיע למקומות שהשכר מכבד".

את צופה בכדורגל באופן קבוע? 

"אני מאוד אוהבת לצפות בכדורגל, תמיד בבית שלי זה יהיה פתוח ברקע, לא משנה מה הליגה – ליגת העל, בונדסליגה, פרמייר ליג. אני ממש אוהבת". 

את מי את אוהדת בארץ בכדורגל הגברים? 

"בארץ אני אוהדת של בית"ר ירושלים, זה מונחל אצלי מגיל קטן דרך אבא שלי שאנחנו הולכים יחד למשחקים".

מודל לחיקוי? 

"יש לי שני מודלים לחיקוי, הראשון זה אנדרס אינייסטה, אני מאוד אוהבת את המשחק שלו, נהנת לראות אותו משחק, חוכמת המשחק שלו, היצירתיות, ההתנהלות שלו במגרש והניהול שלו במרכז השדה. השני הוא כריסטיאנו רונאלדו. אני פשוט אוהבת את המקצוענות שבו, ההתנהלות שלו מחוץ לכדורגל, ההשקעה שלו בגילו, לשמור על גוף פיזי כמו של ילד בן 18. פשוט מקצוען".

כתבות קשורות

Back to top button
Isport

FREE
VIEW