כיאל הודיע רשמית על פרישה: ”הקדשתי למשחק את כל כולי”

שנה ו-10 חודשים לאחר שנפצע מתיקול של בלם היריבה ולא הצליח מאז להשתקם מהפגיעה, בירם כיאל הודיע היום (חמישי) רשמית על פרישה מכדורגל בגיל 37. כיאל נחשב לאחד הקשרים הישראלים הבולטים בשני העשורים האחרונים, עם קריירה עשירה ומוצלחת בישראל – במכבי חיפה ובבני סכנין – ובאירופה, במיוחד בסלטיק ובברייטון. בין היתר, הוא זכה בשתי אליפויות עם מכבי חיפה (2005/2006, 2008/2009), ארבע אליפויות עם סלטיק (2011/2012, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015) וכן העפיל לפרמייר ליג עם ברייטון בסיום עונת 2016/2017. יש לו 2 שערים ב-52 הופעות במדי נבחרת ישראל.

הוא נולד וגדל בכפר ג’דיידה מכר והחל את דרכו במחלקת הנוער של מכבי חיפה, לאחר שהצטרף אליה בגיל צעיר. הוא עבר שינוי מעמדת החלוץ לקשר אחורי, תפקיד שהתאים יותר ליכולותיו. בגיל 18 ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה, ובמהלך השנים הפך לשחקן מרכזי בקבוצה. מלבד שתי האליפויות, בעונת 2009/2010 היה חלק חשוב בהעפלת חיפה לשלב הבתים של ליגת האלופות של אופ”א, בפעם השנייה בתולדות המועדון. ב-2010 עבר כיאל לסלטיק הסקוטית, שם שיחק במשך חמש עונות והפך לשחקן מוביל, לפני שב-2015 הצטרף לברייטון האנגלית וסייע לה להעפיל לפרמייר ליג לראשונה בתולדותיה. בעונת 2019/2020 הושאל לצ’רלטון את’לטיק מהצ’מפיונשיפ ובנובמבר 2020 חזר לישראל וחתם בבני סכנין.

כיאל כתב: “משפחת הכדורגל היקרה. אוהדים, חברים לקבוצה, מאמנים וכל מי שהיה חלק מהדרך. אחרי כמעט 20 שנה שבהן הקדשתי את חיי למשחק שאני כל כך אוהב – הגיע הרגע לפרוש רשמית מכדורגל מקצועני. 20 שנה, דרך בלתי רגילה. מסע שאני לוקח איתי לכל החיים. אני בחיים לא אשכח את התמיכה שלכם, שעזרה לי לדחוף את עצמי לקצה. שתי אליפויות עם מכבי חיפה. ארבע אליפויות עם סלטיק. שני גביעים סקוטיים. ארבעה קמפיינים בליגת האלופות, שלוש בליגה האירופית ועלייה אחת מתוקה ובלתי נשכחת לפרמיירליג עם ברייטון. וכמובן הנבחרת – 47 הופעות במדים הלאומיים, עם שערים ורגעים מרגשים שיישארו בלב לנצח.

“מאחורי כל ההישגים האלה עומדות שנים של השקעה, הקרבה, נחישות – ורגעים שלא אשכח לעולם. הכדורגל לקח אותי מהכפר ג’דיידה-מכר ועד גלזגו, לונדון, מנצ’סטר ולמקוומות ומעמדים שאפילו לא חלמתי עליהם. כל מגרש, כל חבר לקבוצה, כל אוהד, כולם עזרו לעצב את מי שאני היום. אני רוצה לומר תודה עמוקי להוריי – אבא ואמא שגידלתם אותי עם ערכים, אמונה, ודחפתם אותי קדימה בלי הפסקה. יחד איתם, גם כל המשפחה. הייתם המאמנים הראשונים שלי, האוהדים הכי גדולים שלי, הכוח שלי מהיום הראשון.

“לאשתי – האהבה שלך, הכוח, התמיכה הבלתי נגמרת שלך הם הבסיס של חיי. את היית שם מאחורי כל גול, כל משחק, כל אתגר. ויתרת על הרבה כדי שאוכל להגשים את החלום הזה – ואין לי מילים להודות לך על זה. לכל מי שהיה חלק מהמסע – מאמנים, שחקנים, אנשי צוות, אוהדים, חברים – תודה על כל שיעור, כל עידוד, כל רגע. כל אחד מכם השאיר חותם בלב שלי.

“זו לא פרידה מהמשחק, זו התחלה חדשה. אני אמשיך לתרום לדור הבא, לשתף מהמסע והניסיון שלי, ולהישאר חלק מהמשחק שאני כל כך אוהב, פשוט בדרך אחרת. תודה לכל מי שהאמין בי, חגג את ניצחונות ועמד לצידי גם ברגעים הקשים. אני לוקח איתי את כל הזיכרונות, באהבה גדולה, לפרק הבא. תודה כדורגל”.