טל לב ועדן רוטברג שבות לשתף פעולה: “זה אנחנו נגד העולם”

עדן רוטברג וטל לב יחזרו מחר (ראשון) לשתף פעולה עם המאמן רועי לזר איתו זכו בדאבל במכבי רמת גן בעונת 2020/21 כאשר אליצור חולון תפתח את העונה מול מכבי בנות אשדוד. שתי השחקניות המנוסות חתמו הקיץ בחולון בשביל “התחלה חדשה”.

רוטברג הגיעה לחולון לאחר ארבע עונות באליצור רמלה, איתה זכתה פעמיים באליפות וגם גביע הווינר ורשמה עונת MVP ב-24/25 עם ממוצע של 23.0 נקודות למשחק בסדרת גמר בלתי נשכחת. עבור רוטברג, הגעתה לחולון היא סגירת מעגל לאחר שזו הייתה קבוצתה הראשונה בליגת העל בעונת 2015/2016. טל לב מגיעה לחולון לאחר ששיחקה חצי עונה בהפועל ראשון לציון לה עזרה להניף את הצלחת לראשונה בתולדותיה עם סדרת גמר נהדרת. השתיים כאמור, יוסיפו המון ניסיון ומנהיגות לקבוצה צעירה כשהן כבר יודעות דבר או שניים על להוביל קבוצה רחוק בפלייאוף.

כעת רגע לפני פתיחת העונה, רוטברג ולב ישבו עם שי בוקר ונזכרו בעונה המדהימה ברמת גן, דיברו על המטרות עם חולון, ההתבגרות כמנהיגות החזרה לרמלה (עדן רוטברג נגד רמלה במחזור 9) ולראשון לציון (טל לב בגן נחום במחזור 2) והחזרה של טל מהפציעה.

תארו אותה התרגשות לשתף פעולה עוד פעם ביחד?
טל: “התרגשות גדולה, כיף, חיכיתי לזה הרבה שנים. אין כמו לשחק עם מישהי שאני כל כך אוהבת, מחוץ למגרש ועל המגרש, ויש לנו חיבור וכימיה, שאני נהנת לבוא כל יום ולהיות איתה. אז אני מתרגשת ושמחה מזה מאוד”.
עדן: “כמו שטל אמרה, אני איתה במאה אחוז, אנחנו ביחד נגד כולם, תמיד אנחנו אומרות את זה. וכן, האמת שיותר מעל המגרש, זה כמובן לשם כך התכנסנו, זה מחוץ למגרש, זה מתחיל משם, אנחנו באמת חברות טובות ושמחות אחת על השנייה, ומאוד מאוד מעריכות ואוהבות אחת על השנייה. אז זה קודם כל מתחיל מזה, וכמובן על המגרש, אנחנו מאוד מאוד נהנות אחת עם השנייה”.

בפעם האחרונה ששתיכן שיתפתן פעולה עם רועי לזר, לקחתן אליפות כנגד כל הסיכויים באותה עונה, עונת הקורונה זכורה לנו לפני שש עונות. מה אתן זוכרות מאותה עונה?
עדן: “זה כבר היה שזרות טובות מאוד באו לפה, אם אני זוכרת נכון, לפחות חמישייה עד עשירייה של טופ WNBA בנות היו פה. הרמה הייתה מאוד מאוד גבוהה, אז אני חושבת שהרבה, בגלל שהרמה הייתה מאוד מאוד גבוהה, אז העונה הזאת הייתה באמת עונה של פעם בכמה שנים טובות. אז אני זוכרת רק דברים טובים משם, ברור שהיו גם דברים פחות טובים כמו כל עונה, אבל זו הייתה העונה באמת הכי טובה שהייתה לי בחיים”.

התפצלתן וזכיתן באליפות. כמה אתן מרגישות שהתבגרתן כמנהיגות מאז?
טל: “אני חושבת שדי הרבה. זה תהליך שהוא כאילו תהליך אישי, שאנחנו עושים גם מחוץ למגרש ומשפיע על המגרש, אז אין ספק שעם השנים אני מגיעה עם הרבה יותר ניסיון, אז אין ספק שכן. אני מרגישה שיש שיפור בנושא”.

כשזכיתן בדאבל, הייתה לכם קבוצה צעירה ורעבה. האם אתן רואות איזשהו דמיון בין הקבוצה הזאת לקבוצה ההיא?
טל: “קצת, כן. יש פה באמת בנות צעירות ורעבות ומכבדות, ורואים כמה הן רוצות להצליח ורציניות, ביחד עם הבוגרות, שזה נראה לי שילוב שיהיה מאוד מאוד מוצלח”.

עכשיו אתן בצד השני (בוגרות יותר), עוד בתקופה ההיא עוד הייתן צעירות במונחי כדורסל.
טל: “מבחינת היחס עכשיו אנחנו נחשבות בוגרות, אבל מבחינתי אני עדיין צעירה”.
עדן: “כן. אנחנו באמת צעירות. אני חושבת שפשוט אנחנו בכובע קצת שונה, בגלל שעברנו הרבה, יחסית, וגם כי אנחנו עם יותר ניסיון מרוב הבנות שפה, ופה בעצם התפקיד שלנו הוא גדול, כי זה גם בעצם להוביל את הקבוצה ולהוביל להישגים, וגם להיות אחד בשביל השנייה, גם בשביל הבנות, כי הרבה פעמים זו שנה ראשונה שלהם בליגה, אז אנחנו בעצם רוצות לעזור ולתמוך בהם כמה שיותר”.
טל: “כן, אין ספק שצעירות אנחנו כבר לא, ואנחנו מקבלות אלינו את הצעירות באהבה, ומשתדלות כמה שיותר להכניס את המעניינים כמה שיותר מהר”.

טוב, טל, את כמובן חזרת אחרי פציעה קשה, לקחת אליפות עם ראשון. במבט אחורה, כמה את מרוצה מהתהליך שלך?
טל: “מאוד. אני חושבת שכל אחד גם יש לו את התהליך המדויק שלו, וצריך גם לדעת איך להסתכל ולתפוס את זה ואני, ברוך ה’, החלמתי בצורה מדהימה, וגם הייתה חצי עונה מדהימה, גם עם צוות מדהים וגם שחקניות מדהימות, שהיה לי כל כך כיף, אז אני מרוצה מאוד”.

מחזור שתיים את חוזרת לראשון. מה התחושות לקראת המשחק ההוא?
טל: “תחושות טובות, אני מחכה מאוד. כיף, כיף לשחק מול הקבוצה שהייתי בה. בטח שאנחנו גם ביחסים טובים. מחכה לדפוק איזה כמה שלשות על הראש זיו. באהבה לזיו”.

עדן, את זכית במספר תארים ברמלה. כמובן, סדרת גמר אחת בלתי נשכחת, עם 23 נקודות בממוצע. אבל השנתיים האחרונות היו פחות טובות. הרגשת שהיית צריכה איזה שינוי באווירה? ומה העביר אותך לחולון?
עדן: “אני חושבת שעברתי ארבע שנים רצופות מאוד כיפיות, מאתגרות, הכל ביחד כזה היה. כן, השנתיים האחרונות היו לא פשוטות. אני חושבת שבתור קבוצה, בתור מועדון, חווינו הרבה משברים, אבל בסוף, זה חלק מהספורט. זה קורה בכל מועדון מתישהו בקריירה של מועדונים. ואני עם עצמי, בעצם הגעתי לאיזושהי החלטה, שאני צריכה שנייה רגע, סטופ, להבין שנייה מה קורה. הייתי צריכה איזשהו שינוי אווירה, ואני חושבת שרמלה גם מאוד מאוד כיבדו והבינו, ובאמת אני מאוד מאוד אוהבת את רמלה, זו אגודה מדהימה שעטפה אותי, ומאוד מאוד תמכה מתמיד. אני מחכה כבר לפגוש אותה”.

ב-7 בדצמבר את הולכת לחזור לשם. הפכת שם לסמל גם עבור המועדון וגם עבור האוהדים. כמה את מחכה לזה?
עדן: “אני מאוד מחכה לזה. כמו שאמרתי, אני באמת מכבדת כולם שם ומעריכה, אבל עכשיו אני כבר בחולון. החלפנו לצבע סגול. ועכשיו אני אתן כל כולי באמת לקבוצה ולמועדון, וב-7 בדצמבר, נעשה הכל כדי לנצח שם”.

טוב, אז עכשיו נחזור לחולון. מה המטרות לעונה הקרובה?
טל: “כמו כל שנה, גם בפן האישי להשתפר ולהיות יותר טובה, וגם בפן הקבוצתי, לאחד את הקבוצה ביחד, להיות קבוצה שמשחקת ביחד ונהנית ביחד, ותארים שבשביל זה אנחנו משחקים”.
עדן: “כן, לא להתבייש בזה, אני חושבת שזה באמת, אין שום סיבה שאנחנו באמת לא נרוץ לתואר, ולכל התארים. ושוב, זה לא בצ’יק צ’אק, זה עבודה קשה, אנחנו עובדות קשה כבר כל הקיץ, אבל אני מאמינה שבעזרת ה’ יהיו תוצאות”.

איך אתן רואות את יחסי הכוחות מול אשדוד ורמלה, שאני יודע, ניצחתן אותן גם בעונה ההיא, לפני שש שנים, כנגד כל הסיכויים, האם אתן מאמינות שאפשר לעשות זאת שוב?
טל: “תמיד. ואין ספק שעל הנייר, באמת שתי קבוצות מאוד טובות, אבל אין כיף כמו לנצח את הטובות, ולהתחרות מול הטובות, ולהיות ברמה, אז כאילו זה משמח שיש קבוצות טובות, וכמה שיותר יותר טוב. ואני חושבת שאנחנו קבוצה, בסוף על הנייר זה לא משנה, איך זה מתחבר על המגרש זה מה שמשנה, ואנחנו נעשה את כל מה שאנחנו יכולות, כדי להראות שאנחנו הכי ראויות”.
עדן: “אני מצטרפת לטל, אני גם מסכימה עם מה שהיא אומרת, ואני חושבת שאתה יודע, בסוף גם שניצחנו לפני שש שנים, אז נדגיש שבאמת ניצחנו, כנגד כל הסיכויים זה היה באמת, כי הרמה הייתה מאוד מאוד גבוהה. היום אין מה לעשות, הרמה ירדה”.
טל המשיכה: “גם לא היינו כאלה טובות בזמנו, במאניטיים באמת הגענו בשיא שלנו, אבל לפני כן לא עלינו ממנו כל כך גבוה”.

משחק מספר 3 ברמלה לא ישכח.
טל: “זה לגמרי, לא ראשון ושני”.
עדן: “אני מהמיון צפיתי, אני לא שיחקתי. אני לא אשכח את זה בחיים, אז אני חושבת ששוב הרמה הייתה הרבה יותר גבוהה, ולכן אני חושבת שהיום הכל פתוח, זאת אומרת, כמו שטל אמרה על הנייר זה על הנייר, בסוף על המגרש צריך להראות תוצאות”.

עדן, מה הייתה התגובה שלך בשלשה של טל לב, לקראת הסיום באותו משחק?
עדן: “וואו, הייתי נורא מעורפלת, אבל אני לא אשכח את זה, היה לי דמעות, ממש בכיתי”.
טל המשיכה: “ממש זוכרת, אני ממש זוכרת את ההקלטה שלך אחרי המשחק”.

אני זוכר את המשחק הזה, כאילו, אף אחד לא האמין שתצאו משם עם ניצחון בטח בלי עדן, כן?
טל: והיינו בהארכה גם בלי עוד זרה, שיצאה בחמש עבירות.”

כמה מועמדות ל-MVP היו לכן בקבוצה, לדעתכן?
עדן: “כולנו היינו ה-MVP”.
טל: “אי אפשר לבחור אחת. אלכס הארדן לא הייתה יכולה להיות ה-MVP, אם כל שאר הקבוצה לא הייתה ככה. כאילו, זה כולנו היו באמת, כולם מצטיינות”.