השוער הצעיר שחולם בצהוב-כחול: הכירו את יונתן שפרוך
שלישי | 23/11/2021 | 15:30 מאת ויק דסה
הוא בן 14, גדל במחלקת הנוער של מכבי ת"א ומשחק כיום בבית"ר ת"א/בת ים בליגת נערים ג' דן. השוער הצעיר מאורט רמת יוסף בבת ים, מעריץ את דניאל פרץ, חולם לחזור יום אחד למועדון מהדלת הראשית
יונתן שפרוך בן ה-14 משחק כשוער בבית"ר תל אביב/בת ים בליגת נערים ג' דן. הוא החל את הקריירה שלו במכבי תל אביב בגיל 4, כאשר רגע השיא שלו היה ההעפלה לחצי גמר גביע המדינה לפני שנתיים ורגע השפל היה ההפסד להפועל תל אביב ברבע גמר הגביע. שפרוך מספר: "הקשר עם המאמן טוב הוא בוטח בי ועוזר מאמן עוזר לי בכל סוגיה ובעיה יש לי אוזן קשבת ותמיכה מלאה. המאמנים הם עופר מיכאלוב כמאמן ראשי ואלי כעוזר מאמן. במחלקת הנוער אני מקבל את כל התנאים, כאשר הצוות המקצועי עוזר ומדריך אותי במיוחד בפציעות חשוב להם ההתפחות שלי".
שפרוך, שלומד באורט רמת יוסף בבת ים, הוסיף: "התחביבים שלי הם כדורגל, השאיפות שלי הם להיות בנבחרת ישראל וקפטן הקבוצה. ספורטאי משמעותי? דניאל פרץ. קבוצה אהודה? מכבי תל אביב. במגרש מלווים אותי ההורים שלי ואחי, הם באים לכל משחק שלי, הם נוסעים אחרי לכל מגרש. מאמני עבר שלי הם בועז ברכה וישראל עני. אני גם חייב לציין את יעקב אסייג שאצלו עברתי אימונים בפגרה. המעברים שלי בין קבוצות הם מכבי תל אביב לבית"ר תל אביב/בת ים. בעיקרון מבחינתי נשארתי במועדון לא מרגיש שינוי. למעט מעבר קצר לרמת גן שלא צלח. הטורניר שהשתתפתי בו הוא טורניר בחיפה וגביע המדינה. יש בטורנירים תחושה של משחקים שונים מהליגה. זה מעניק לקבוצות הזדמנות להוכיח את עצמן מול הגדולות".
השוער הצעיר המשיך: "הנבחרת מבחינתי הם ברמה של מכבי תל אביב. כך אני מתייחס אליהם. הם חייבים תמיד לשאוף לטופ של הכדורגל העולמי. הספורטאים שהם סמל הם דניאל פרץ ומתן חוזז ושרן ייני בגלל שהם משקיעים באימון ובמשחקים שהם משחקים. הם מגיעים למגרש עם כל הנשמה והרעב וזה משתקף על המגרש. הקבוצה הבוגרת מתייחסים לכולם והם מודל השראה של ילדים ואני רוצה לשחק שם עוד שנה. אם יעניקו לי הזדמנות להוכיח את עצמי, אני מסוגל להשתלב. הקהל שבא למשחקים הם בדרך כלל ההורים של הילדים, אבל לא רק. מבחינתי, לקבל כותרת בגיל צעיר זה חלק קטן מהמטרות שלי בחיי של הכדורגל. אני מעדיף להוכיח שאני שוער ראוי במשחקים".
שפרוך סיכם: "לא עברתי את האיחוד במכבי תל אביב וזה היה מבאס מאוד שהייתי שם עשר שנים ואחרי האיחוד שלא עברתי, חיפשתי קבוצות שבהם אני אוכל לשחק. הייתי בהפועל רמת גן ושם המאמן לא סמך עליי ולא נתן לי לשחק כשוער פותח או בכלל לא לשחק כמות של משחקים ברצף. בינואר אני החלטתי לעבור לקובצה אחרת. עברתי לבית"ר תל אביב;בת ים ושם אני משחק הרבה יותר וטוב לי שם. המעבר לרמת גן רק הוכיח לי שעדיף להישאר צמוד לאגודת מכבי תל אביב. המחלקה עובדת עם מכבי תל אביב והאימונים שם דומים למה שהיה במכבי. בהחלט ברמה שאפשר להרגיש כפי שהרגשתי במכבי. והדבר מעניק לנו את התחושה שבאמת אכפת להם שנצליח אנחנו לא קבוצת בת אנחנו חלק ממחלקה ענקית עם סניפים בכל הארץ".
