בית הדין העליון של איגוד הכדורסל קיבל היום (חמישי) את הערעור שהגישו הפועל תל אביב, תובע האיגוד עו”ד איתמר ליפנר ומנהלת הליגה, והחליט שהמשחק החוזר שקבע בית הדין המשמעתי בוטל. עוד נקבע שהפועל ירושלים ספגה הפסד טכני בעקבות התנהלותה במשחק מספר 1, כך שהפועל תל אביב עלתה ל-0:2 בסדרת חצי גמר הפלייאוף ותוכל להשלים סוויפ כבר הערב ב-20:50 בהיכל מנורה מבטחים.
בפסק הדין נכתב בין היתר: “משקבע בית הדין המשמעתי באורח שאינו משתמע לשני פנים שירושלים אחראית באורח בלעדי להפסקת המשחק, הרשיע אותה וגזר את דינה, היה עליו לקבוע הפסד טכני לירושלים בהתאם להוראת סעיף 22 של תקנון המשמעת. אכן לדיינים מוקנית, מכוח התקנון, רשות להמיר, “בנסיבות מיוחדות שיירשמו” את קביעת ההפסד בקביעה שייערך משחק חוזר. אולם פשוט וברור הדבר שהחלטה כזאת צריכה להיות מעוגנת בנסיבות מאד יוצאות דופן שלקבוצות המעורבות אין ולא הייתה יכולה להיות בהן שליטה. העניין דנן אינו עולה בקנה אחד עם נסיבות חריגות מצדיקות”.
עוד נכתב: “בהוויית הזמן הזה (ואולי לא רק בזמן הזה) קיום משחק תחת מגבלות של פיקוד העורף אינו נסיבה חריגה. הקבוצות הונחו להיערך לכך וממה שהתרחש במהלך ההפסקה נראה שהן היו מוכנות לדבר ולא העלו שום הסתייגות לקיום המשחק ואף לא לחידושו בתנאים שאושרו בידי פיקוד העורף. במצב דברים זה אין להלום שבית הדין יקנה משקל ומשמעות להלוך נפש של שחקנים, יהא מספרם אשר יהא. אי כיבוד האישור האובייקטיבי שניתן להמשך המשחק בידי ירושלים, שימש בסיס להרשעתה. היינו הך צריך היה להתקיים גם לעניין ההפסד הטכני. פסק הדין של בית הדין העליון בערעור 12/21 אינו “הלכה תקדימית” ככלל ואין בו בסיס להשוואה למקרה הפרטי הנוכחי. הבדלי הנסיבות בין הכא להתם הוסברו היטב בטיעוני התובע”.
בפסק הדין נכתב עוד: “אין ממש בטענת ירושלים שמבקשת להציב מחסום של מניעות מפני השגה של התובע על עמדתו הוא בבית הדין המשמעתי. התובע נהג כהלכה בכך שהבהיר לבית הדין את מחויבותו לקביעת הפסד טכני ואת הרשות שיש לדיינים לשקול החלטה אחרת בהתקיים נסיבות חריגות. הבהרת הדין לא באה בגדר נקיטת עמדה כלשהי ואף לא בגדר הותרת העניין לשיקול דעת הדיינים. שיקול דעת כזה ממילא נתון בידי הדיינים. אילו חפץ התובע להשמיע באוזני הדיינים שהוא עצמו מתחבט בשאלה הנדונה היה עושה כן במפורש”.
הדיינים הוסיפו בהחלטתם: “לא ידענו מהיכן שואבת ירושלים את השקפתה שבית דין זה, כערכאת ערעור אינו מוסמך להתערב בשיקול דעת דייני הערכאה הראשונה. אדרבא, לבית הדין העליון מוקנית כל סמכות שנתונה בידי בית הדין למשמעת. בית הדין מוסמך להעביר תחת שבט ביקורתו את פסיקת בית הדין לרבות רכיבים שמשקפים את שיקול הדעת של הדיינים (השווה שיקול דעת בענייני ענישה, הפעלת עונשים מותנים, קביעת קלון וכל כיוצא באלה)”.
לבסוף סיכם בית הדין העליון, בראשות נשיא בית הדין השופט בדימוס פרופ’ עודד מודריק והדיינים עו”ד עמנואל סלע עו”ד ד”ר אסף הראל: “נציין את המובן מאליו – תוצאת המשחק לא מוכרעת על-ידי בין דין זה. תוצאת המשחק הוכרעה על-ידי ירושלים שבחרה להתעלם מהחלטות שופטי המשחק ועשתה דין לעצמה. לא “השולחן הירוק” הכריע אלא דווקא נטשת “הפרקט”. מקיבוצם של דברים מתבקש שיש לקבל ערעור זה. ההחלטה בדבר משחק חזר בטלה ונקבע בזה ‘הפסד טכני’ להפועל ירושלים”.
