המבחן המנטלי: האם הלקחים מהעונה שעברה יספיקו לאליפות?

בית”ר ירושלים ספגה במוצאי שבת האחרון סטירה מצלצלת ממכבי נתניה (4:1). עבור כל מי שקשור למועדון, המטרה הוגדרה מראש והיא חד-משמעית: להביא את צלחת האליפות לבירה. מבחינה מקצועית נטו, עושה רושם שלקבוצה של אלמוג כהן יש את הכלים הנדרשים להתבסס בצמרת הגבוהה. עם זאת, שאלת המפתח שתרחף מעל טדי העונה היא האם לקבוצה יש את סל הכלים המנטלי הנדרש כדי ללכת עד הסוף.

צלקות העונה שעברה עדיין טריות. הצהובים-שחורים חוו קריסה מנטלית במשחקי הפלייאוף מול מכבי חיפה והפועל פתח תקווה, משחקים שעל הנייר נחשבו לנוחים לחלוטין. בנוסף, הקבוצה כשלה בארבעה מפגשים שונים בניסיונה לגבור על מי שזכתה לבסוף בתואר, הפועל באר שבע.

“דווקא סיום העונה הקודמת שהיה מתסכל עבור בית”ר יכול להוות נקודת פתיחה מצוינת”, מסבירה דורית בן גד, פסיכולוגית חינוכית ורפואית במאוחדת במחוז ירושלים. “מחקרים מראים שלסיים במקום השני הרבה פעמים מאכזב יותר מלהיות מקום שלישי. במקום השני , ראית את ‘הארץ המובטחת’ בעיניים ולא נכנסת אליה. לעומת זאת, מי שמסיים שלישי ראה את הסכנה של לא להיות בכלל בשלישייה הפותחת, אז הוא דווקא מרוצה”.

בן גד מאמינה שאת תחושת הפספוס הזו חובה למנף. “לפעמים תחושת הפסד מייצרת מוטיבציה מחדש, בעוד שתחושת ניצחון עלולה לייצר אופוריה. זה משהו שהשחקנים יכולים לקחת ולבעוט אותו קדימה. עונת כדורגל היא ארוכה, וקבוצה שהמטרה שלה היא המקום הראשון חייבת להיות מפוקסת כל הזמן. העונה שעברה נגמרה, וכעת צריכים להסתכל קדימה”.

באשר ללחץ הציפיות התמידי בבית וגן, היא מחדדת: “אובר-ציפיות לפעמים מחלישות, ויש ציפיות שדווקא בונות מוטיבציה. הכול תלוי לאן כל שחקן ייקח את זה,  אם לתחושת ה’כמעט’, זה עלול להחליש אותו. אבל אם הוא יגיד לעצמו ‘וואו, אני בדרך, זאת הייתה רק מדרגה בדרך למדרגה הבאה’, זה בהחלט יכול לקדם אותו”. אחת הטענות המקצועיות הנשמעות סביב בית”ר היא שכדי לזכות באליפות, הקבוצה תצטרך לאמץ גישה של שחק על תוצאה, להסתגר כשצריך ולהפגין אגרסיביות חסרת פשרות על מנת לקחת נקודות בכל מחיר בעיקר במשחקים פחות טובים.

סוגיית סגנון המשחק אל מול מבחן התוצאה מהווה נדבך מרכזי בהתמודדות המנטלית של הקבוצה. “השאלה המהותית היא האם לנצח בכל מחיר או לשמור על סטייל, ומה חשוב יותר  הדרך או התוצאה?”, אומרת בן גד. היא מבהירה כי לעיתים נדרשת התפשרות על האסתטיקה לטובת התכליתיות: “יש רגעים שבהם אתה צריך להיות ‘פחות נחמד’ בכדי להשיג את המטרה אין מה לעשות. זו פשוט עניין של מחיר שצריך להחליט אם רוצים לשלם”.

השאלה היא איך מיישמים זאת הלכה למעשה על הדשא, מול קהל תובעני שדורש כדורגל התקפי. “חשוב לפתח את היכולת שלפעמים אתה צריך להגיד ‘עכשיו לא אכפת לי, אני רואה את המטרה הרחוקה ולא עושה דברים של פופולריות זולה רק כדי למצוא חן'”, היא מנתחת. “שחקן צריך לעשות דברים שיש להם קו מתח. גם אם באותו רגע פחות יאהבו אותו, בסוף יראו את הדרך”.

לצד השאיפה הבלתי מתפשרת לניצחון, המועדון נשען על מסגרת רחבה הרבה יותר. בן גד מזכירה כי מועדון כדורגל הוא בסופו של דבר תופעה חברתית חוצה אוכלוסיות. לצד הרצון הגדול לצלחת האליפות, בן גד מבקשת להזכיר את התמונה הרחבה יותר משמעותו של מועדון כדורגל כעוגן קהילתי. “בסופו של דבר, השאלה הגדולה באמת היא לשם מה?”, היא מסכמת. “האם הניצחון הוא הדבר היחיד שאנחנו רוצים לייצר, או שיש כאן בעצם קהילה וערכים חשובים לא פחות?”. כדוגמה, היא מצביעה על ההתגייסות הנוכחית בבית”ר לאיסוף תרומות לנזקקים לקראת ראש השנה: “בית”ר הוא מועדון עם קהילה ענקית שהולכת ומתעצמת בשנתיים האחרונות. אין ספק שהספורט והניצחון הם משמעותיים, אבל הם לא חזות הכול. בעיניי, יש ערכים שפשוט מנצחים את זה”, סיכמה.