גרגורי מורוזוב: "קצת קשה לדבר, אני עדיין בסוג של הלם"

לאחר ההעפלה המרשימה של בית"ר ירושלים לגמר הגביע השבוע עם הניצחון 1:3 נגד מכבי תל אביב, שוחחנו עם מגן הקבוצה הרוסי גריגורי מורוזוב. את מרבית הקריירה מורוזוב בן ה-28 עשה בדינמו מוסקבה. מעל 100 הופעות במועדון הפאר הרוסי יש למגן, שעבר גם בסלובניה בדרך לבית"ר ירושלים. המגן חתם בבירה בשל היותו יהודי וכבר בשבוע שנחת, לאחר קרוב לחודשיים ללא מסגרת, נכנס להרכב של יוסי אבוקסיס ושומר עליו עד היום. הערב (שבת, 18:45) הוא עשוי לפתוח גם מול מכבי בני ריינה בליגה.

מורוזוב נמצא עדיין בהשפעת המשחק באצטדיון סמי עופר ומאוד אמוציונלי, כשהוא אומר: "לא האמנתי למה שראיתי בסיום, כמות כל כך גדולה של אנשים בוכים ומתרגשים, גם חלק מהשחקנים. כולם היו בטירוף ושמחה וזה היה מדהים, משהו שבחיים לא נתקלתי בו. אולי היו 15 אלף אוהדים לכל צד אך האוהדים שלנו הרגו את האוהדים של מכבי תל אביב, הם הרעידו את האיצטדיון, את אוהדי מכבי תל אביב ראיתי אבל לא שמעתי, הרגשנו כמו במשחק שרק הקהל שלנו נמצא ודוחף וזה היה הכח הכי גדול שלנו במשחק הזה".

ראיתי שבעבר שלך היית באולטראס של דינאמו מוסקבה.
"תמיד התעניינתי בטירוף של הקהל. זה תמיד היה חלק ממני, גם שכבר הפכתי לשחקן צעיר במועדון תמיד ביקשתי שייקחו אותי להתכנסויות וההתארגנויות ביער כדי להבין מה הם מתכננים. זה תמיד סיקרן אותי ורציתי להיות חלק. אני אוהב את הטירוף של הקהל, זה גם מה שמשך אותי לבוא לישראל".

לפני חצי הגמר היית אופטימי?
"כן, ידענו לפני המשחק שמכבי תל אביב קבוצה חזקה אבל האמנו שאם נעשה את שלנו כמו שצריך, נהיה חכמים ולא נעשה טעויות, דברים יקרו לטובתנו. קשה לי עדיין לדבר, אני עדיין בסוג של הלם ומעכל את המשחק הזה, את האמוציות ואת כל מה שליווה אותו, חיכינו למשחק הזה ושימחנו את כולם".

מה הלך שם אחרי הגול השלישי?
"זה מרגש ומצחיק, כולם נכנסו למגרש ורצו לכיוון אבישי כהן והאוהדים, גם הצוות המקצועי והשחקנים. אוהדים קפצו למגרש, גם מאבטחים חגגו, ראיתי במשחק הזה דברים שלא ראיתי הרבה פעמים. היה טירוף שלא נתקלים בו הרבה, מהמשחקים הכי כייפים שחוויתי – גם במהלכו וגם בסיום, אבל עכשיו צריך להביא את הגמר. עם כל הכבוד לזה שעשינו ניצחון גדול, אנחנו רוצים את הגביע".

איך התחושות לקראת הגמר? 
"נתניה קבוצה חזקה, לוחצת, אגרסיבית, אבל יש לנו צוות מקצועי שיודע מה לעשות מול קבוצות כאלה – כמו נגד מכבי תל אביב. נצטרך לשחק חכם ולהיות שקטים, לדעת איפה להפתיע ואיפה לנצל את החולשות שלהם. אנחנו נעשה הכל כדי לזכות בגביע, אני רק רואה מה זה עושה לאנשים, היום הזמנתי אוכל והשליח הגיע והיה כל כך שמח על המשחק אתמול, קפץ, חיבק ודיבר בכזאת התלהבות. בכלל, כל הזמן בירושלים אנשים עוצרים אותך ומדברים על בית"ר, מחייכים, מפרגנים ותומכים. זה כיף גדול".

אתה יהודי שנמצא בפעם הראשונה בארץ בחודשים האלה. איך זה מרגיש כאן?
"הייתי באירופה ועכשיו אני כאן, אבל גם אם תשים אותי באפריקה, איפה שיש אנשים טובים, נחמדים, כאלה שמתקשרים ואיכפת להם, שמחייכים ומפרגנים – אלה המקומות שאתה רוצה להיות בהם. בבית"ר ירושלים זה ככה. אני נהנה כאן וזה מה שהכי חשוב, יותר מכל דבר אחר".

בסיום, ליד חדר ההלבשה, ניגשת לברק אברמוב. מה אמרת לו?
"אחרי שנגמר המשחק, הוא ניגש אליי על הדשא ללחוץ לי יד ולא שמתי לב. זה היה נראה לא טוב. שלחו לי את הוידאו הזה בסיום וישר ניגשתי אליו להגיד לו שלא שמתי לב ואני מעריך ומכבד אותו, שחס וחלילה לא יחשבו משהו אחר. בלי קשר, הוא הבעלים של הקבוצה וכיף לבוא אליו ולשמוח יחד איתו אחרי ניצחון כזה, לא?"

אתה מגן שמאלי עם רגל ימין, אין הרבה כאלה.
"הרבה אומרים לי את זה. רגל ימין היה החזקה שלי, שהייתי צעיר נפצעתי אז הייתי צריך להשתמש רק ברגל שמאל בזמן השיקום ועד שרגל ימין חזרה לעצמה. עם הזמן, הגעתי למצב שרגל שמאל לא פחות חזקה מרגל ימין, כך שאני יכול לשחק בשני הצדדים – אבל מעדיף את צד שמאל".