
בג”ץ: המשטרה לא תוכל למנוע כניסת אוהדים עם חולצת המחאה
סערת חולצות המחאה: לאחר דיון שארך כשעתיים, השופטים קיבלו את עתירת אוהדי הפועל תל אביב, ודרשו מהמשטרה לנמק מדוע לא תחדל ממניעת כניסת אוהדים בשל תוכן מחאתי או ביקורתי המופיע על פרטי לבוש
בג”ץ (בית הדין הגבוה לצדק) קיים היום (חמישי) במשך כשעתיים דיון בעתירות שעניינן מדיניות המשטרה למנוע כניסת אוהדים למשחקי ספורט בשל הדפסים על חולצות.
שלושת השופטים שדנו בעתירה קבעו בהחלטתם כי המשטרה לא תוכל למנוע כניסת אוהדים למגרשים עם חולצות מחאה נגדה. כמו כן, דרשו השופטים מהמשטרה לנמק מדוע לא תחדל ממניעת כניסת אוהדים בשל תוכן מחאתי או ביקורתי המופיע על פרטי לבוש. תצהיר התשובה של המשטרה יוגש עד ל-4 בינואר.
העותרים, אוהדי הפועל תל אביב יחד עם האגודה לזכויות האזרח, טוענים בין היתר לאכיפה בררנית וכן לפגיעה בחופש הביטוי והמחאה, בחופש התנועה, בזכות לשוויון וגם בפרטיות ובכבוד. מנגד, נציגי המשטרה הציגו קו כי מדובר בהרבה יותר מחולצות ומחאה אלא בביזוי, השפלה ושיסוי כנגד המשטרה לאורך שנים.
הדיון התקיים בפני הרכב השופטים: השופטת דפנה ברק-ארז, השופט יחיאל כשר, השופטת רות רונן. עו”ד בעז בן צור ייצג את אוהדי הפועל תל אביב שהגישו את העתירה, עו”ד עודד פלר ייצג את האגודה לזכויות האזרח ועו”ד מוריה פרימן ייצגה את המדינה. בדיון דיברו גם מפקד מחוז תל אביב ניצב חיים סרגרוף וסגן ראש אגף המבצעים, ניצב שלומי טולדנו. כזכור, אוהדי הפועל תל אביב הגיעו לבלומפילד עם חולצות שכורכות יחד את מכבי תל אביב, משטרת ישראל ותנועת “כך” תחת הכינוי “חלאות”. משטרת ישראל מנעה מהאוהדים ללבוש את החולצה במגרשי הספורט, כולל במשחק החוץ של הקבוצה בנתניה וכן במשחק של קבוצת הכדורסל של המועדון.
פתח הדיון התייחסו השופטים גם לזיקה האישית שלהם לעולם הכדורגל. השופט יחיאל כשר, אוהד מושבע של מכבי נתניה, אמר: “צריך לומר, אני אוהד כדורגל מושבע, פוקד את המגרשים פעם בשבוע בערך כבר חמישים שנה. הקבוצה שאני אוהד היא לא יריבה מושבעת של הפועל תל אביב”. השופטת רות רונן הוסיפה: “אם צריך, אני גם אגיד ששני הילדים שלי אוהדי מכבי תל אביב והולכים למשחקים, אני לא הייתי במשחק בחיים”.
עו”ד בועז בן צור, שמייצג את העותרים, אמר: “יש לנו כאן לטעמנו מקרה מזוקק של פגיעה בחופש הביטוי כלפי אנשים שמעוניינים להביע מחאה. העותרים הם אוהדי ספורט שמוצאים את עצמם מנועי כניסה לאירוע ספורט, אלא אם יסירו את חולצתם. המשטרה מפשיטה ומחפשת בתיקים את החולצה, סדרי המשטר במדינת ישראל התערערו מן היסוד. הזכות העיקרית שנפגעת היא חופש הביטוי. השאלה היא האם מותר להיכנס לאירועי ספורט בישראל עם חולצה שמביעה מחאה כנגד משטרת ישראל. בנוסף, אנשים שילמו מכספם ומוצאים החוצה, אז יש פה גם פגיעה בקניין שלהם – מכיוון שהם לא יוכלו לממש את הכניסה שאותה רכשו. אצטדיון ספורט אינן אקס טריטוריה לעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית”.

עוד הוסיף: “מרחיקים אוהדים שנוקטים באלימות או גזענות במגרשים, מה הקשר בין זה לבין מניעת לבישת חולצה של אלפי אנשים במגרשים? אי אפשר קודם לעצור ולמנוע, ואז לבחון. קודם כל תראו מה עשו אותם 5,000 אנשים עשו או שהם רק לבושים בחולצה ועודדו את הקבוצה, שזו אפשרות יותר מסתברת. הגיעו שישה אנשים לפני שבועיים, 600 לפני שבוע ו-6,000 בשבת הקרובה. זה מעבר לאוהדי הפועל ת”א, זה לא פוליטי, גם אדם כמו ברוך מרזל תמך במחאה הזו. מפקד המחוז מספר על חברי ארגון האולטראס, אבל יש לו טעות – כי מדובר באלפי אנשים. הוא אומר שזה דלק לאווירה עוינת ואלימה, ושיש בחולצות מסר של שנאה שמקצרת את הדרך לאירועי אלימות קשים. זה הכל מתוך התגובה של המשטרה, ועל זה אגיד כך: זו תגובה ריקה כי מלכתחילה היה צריך לבחון מה הקשר בין החולצות שלובשים אוהדים נורמטיביים ושומרי חוק לבין אירועי אלימות. זה הכל, לא משהו אחר. הקשר בין חולצה לאלימות”.
לסיכום הוא אמר: “מותר שיהיו רגשות שליליים כלפי המשטרה, מותר שתהיה ביקורת. הציעה המשטרה פיילוט של שבועיים כדי לבחון את המצב – זה לא מתאים כאן, לא ניתן להפר זכויות ולפעול שלא כדין כפיילוט. צריך למצוא קשר בין החולצה לבין פעולה. זה הפיילוט היחיד שאמור להיות – הפעולה נעשית ללא סמכות וללא תשתית עובדתית, אלא של אירועים לא קשורים לחולצה. מה יקרה אם ירחיקו אלפי אוהדים עם החולצות הללו? זה מייצר חוסר סדר, יהיה בלגאן והם יגידו שהם הוכיחו את המדיניות שלהם. אנשים לא אוהבים שמשתיקים אותם, זה טבע האדם. רוצים פיילוט? תאפשרו כניסה עם החולצה ונראה את התוצאה”.
מפקד המחוז ניצב חיים סרגרוף אמר: “אני לא אוהד שום קבוצה, אבל אני 18 שנה במרחב יפתח והייתי בכל התפקידים המבצעים – כולל מפקד המגרש. ליוויתי את כל הקבוצות ששיחקו בבלומפילד. מה שקורה פה בתקופה האחרונה זה מדרון מאוד חלקלק. לא רוצה להשוות את זה לאסונות במדינה. אנשים רואים את הבריונות וההקצנה, רואים שזה מידרדר יותר ויותר – ראיתי דקירות, אלימות קשה ואירועים אלימים קיצוניים. אני לא נעלב מהכיתוב, יציע שלם שר נגד המשטרה ואני לא זוכר שעצרתי אנשים או פיניתי יציע שלם. הרעיון הוא שהופכים את השוטר ללא לגיטימי. להגיד שהשוטר הוא חלאה או נבלה זה לא מה שמקומם, אם הייתי רואה את החולצה ברחוב לא הייתי מתייחס, אבל לסמן שוטרים כלא לגיטימיים במגרש כדורגל או כאנשים שלא צריך להקשיב להם…זו לא החולצה, אלא כל דבר שישים את השוטר כלא לגיטימי הוא בעיני מסוכן ויכול לגרום להפרת הסדר הציבורי. אנחנו במשטרה צריכים לשבת ולחשוב איך אנחנו מונעים את אירועי האלימות, כל דבר שישים את השוטר לא לגיטימי זה מסוכן”.

מפקד המחוז הוסיף: “החולצה אומרת שהשוטרים חלאות. אפשר לקבל החלטה שהאולטראס לא ייכנסו, שאנשים על פי מידע מודיעיני לא ייכנסו. יכולות להתקבל הרבה החלטות. נשב ונגיע למסקנות. אם יוחלט שהאוהדים ייכנסו עם החולצות, אמליץ למפכ”ל שלא תהיה משטרה ביציעים”. השופט כשר הגיב: “כדי שלאדוני תהיה סמכות לא להכניס אוהדים עד שלא יורידו את החולצה, זה אם הוא משוכנע ברמה מאוד גבוהה של שכנוע שיש סכנה לשלום הציבור”. סרגרוף המשיך: “תראו איך זה מדבק – משישה אוהדים נהיו 6,000. עד היום התעסקנו באולטראס. כשהחולצה מתרחבת ומתפשטת ומגיעה לכלל היציע, יש שיח שהמשטרה לא לגיטימית. אני נמצא במגרשים ושומע מה אומרים לי ילדים בני 13. בסוף, שטיפת המוח שהאוהד עובר, היא משהו שלא ניתן להסבר בכלל וזה מסר ותחושות שקשה לי להעביר. כוח יס”מ הוא מספיק חזק כדי לעצור כל פעילות ביציע, אבל איזו תדמית אנחנו נייצר ואיזה תמונות קשות יהיו? את זה אני רוצה למנוע”.
סגן ראש אגף המבצעים, תת ניצב שלומי טולדנו אמר: “אני פה כי לפני שנה, עקב אירועי אלימות רבים במגרשי כדורגל, הנחה אותי המפכ״ל להקים ועדה למניעת אלימות בספורט. הצוות הזה הוקם עקב אירועים חריגים שקרו בשנה שעברה ובעונה הנוכחית. עשינו עבודה מקיפה מול כלל משרדי הממשלה הרלוונטית, והמסקנות של הצוות היא הגדרת מדיניות אחידה, חיזוק המודיעין, נקיטת אמצעים, ורגולציה. בדקנו את הכוח שהמשטרה יכולה להפעיל במגרשי הכדורגל ביחס לארצות אחרות בעולם, ואנחנו רוצים למנוע מדרון חלקלק באלימות בספורט. האמירה בחולצה הזו היא מניעה של לגיטימיות של פעולות של שוטרים בתוך יציעים, וכשיש חולצה כזו תוך כדי פעולה של משטרה, זה לא הגיוני וזה מה שצריך לעלות”.



