אלון חזן: "גם אם נצליח לעלות ליורו, עדיין הכאב יציף את כולנו"

אחרי ההפסד לקוסובו, נבחרת ישראל כבר מתכוננת למשחק הבא כשתארח מחר (רביעי, 21:45) את נבחרת שווייץ, הנחשבת לחזקה בבית, באצטדיון בפלצ'וט שמרוחקת כ-40 ק"מ מבירת הונגריה, בודפשט. שווייץ מדורגת במקום השני בבית עם 15 נקודות, 4 יותר מישראל המדורגת שלישית, כאשר נותרו עוד 3 מחזורים לסיום מוקדמות היורו. לפני האימון, עלו שחקני הנבחרת והצוות המקצועי עם נעל אחת בלבד, כאות הזדהות עם נווה שוהם, הילד בן ה-8 החטוף ברצועת עזה, שהשאיר בביתו נעל כדורגל אחת.

בפן המקצועי, לא פחות משבעה שינויים צפויים בהרכב של אלון חזן למשחק מול השווייצרים, כאשר מלבד רוי רביבו המורחק ושגיב יחזקאל הפצוע, ערן זהבי ומיגל ויטור יקבלו מנוחה כדי לא לסכנם. בנוסף, מי שעוד ירדו לספסל הם דור פרץ, גדי קינדה ואוסקר גלוך. בנבחרת משוכנעים שניתן להוציא לפחות נקודה שתשאיר סיכוי טוב לקראת המשך המשחקים ותמנף את ההכנות לקראת המשחק המכריע מול רומניה. ההרכב המשוער: עומרי גלזר, אלי דסה, רז שלמה, שון גולדברג, אופיר דוידזאדה, מוחמד אבו פאני, נטע לביא, רמזי ספורי, דין דוד, תאי בריבו, דור תורג'מן.

הקפטן אלי דסה אמר: "היו ציפיות להביא קצת נחת לעם, אבל זה רק המשחק הראשון מתוך ארבעה. שכחנו מהמשחק הזה ואנחנו עם הפנים קדימה, יש לפנינו שבוע ארוך. מחכה לנו יריבה חזקה מאוד,. על ההגעה של ילדי העוטף למשחק: "הם היו איתנו גם בישראל, אנחנו לוקחים את זה איתנו בכל רגע. החובה שלנו לקחת את זה, אבל לדעת גם למנן ולתעל את זה. אנחנו נעשה הכול כדי לשמח את הילדים האלה ואת העם שלנו".

לאחר מכן, דסה ביקש לפנות לתקשורת הזרה, הרים את הנעל של נווה שוהם ואמר באנגלית, עם דמעות בעיניו: "הנעל הזו שייכת לנווה שוהם. הוא ילד בן 8, ואני לא חושב שאף אחד מכם יכול לשער מה הסיפור מאחוריה. הילד הזה היום נמצא בעזה, יחד עם שבעה מבני משפחתו. וזה כל מה שנשאר, הנעל השמאלית שלו. אנחנו מחכים לו כאן". מיד לאחר מכן המגן קם ויצא מחדר מסיבת העיתונאים.

המאמן אלון חזן התייחס גם הוא לנווה שוהם ואמר: "הנעל הזו היא עדות חיה ומצמררת. יש רגעים בחיים שאתה לא יכול להסביר את הכאב שאתה מרגיש, אתה לא יכול להסביר הרבה דברים ועדיין אתה צריך למצוא את הדרך לשמור על שפיות ולהתעסק במה שנשלחת אליו. הרגליים ירוצו, הראש יחשוב והלב ימשיך לעבוד ולכאוב. זה מה שמלווה אותנו הרבה זמן וימשיך ללוות אותנו גם אחרי המשחקים – גם אם נעלה ליורו בעזרת השם. הכאב יישאר אצל כולם".

על המשחק, אמר חזן: "זה לא משחק שני, אלא שלישי בחמישה ימים כי גם שחקני מכבי תל אביב ומכבי חיפה שיחקו ביום חמישי. יש שחקנים שהיו יותר מחודש בלי משחק, אבל נעשה הכול כדי לנצח. לא נסכן את הבריאות של השחקנים שלנו. אם נזהה עייפות מסוימת, נעשה הכול כדי לא לסכן. יש שחקנים שלא יעמדו לרשותנו ויש כאלה שיהיו מעורבים בדקות מועטות מבדרך כלל. המחשבה היא על המשחק מחר, אבל אם מישהו לא ישחק מחר זה לא מתוך מחשבה על רומניה אלא כדי לא לסכן אותו להמשך".

על תנאי המגרש הקשים בקוסובו: "אנחנו לא מכירים משהו אחר ואין לנו גם כלים אחרים. כבר שמעתי כל מני יועצים שהמליצו לי לשחק כך או אחרת. אין לנו את מוריצ'י או שחקנים בסגנון הזה כדי להתאים את המשחק לתנאי הדשא שהיו. אני לא חושב שאי פעם מישהו חשב שנגיע למשחקים האלה בלי ארבעה שחקני כנף והמהירות היא הצד החזק שלנו, אבל גם בתנאים האלה דרשתי מהשחקנים להמשיך לנסות לעשות את הדברים שאנחנו יודעים כדי להגיע לאיזור הרחבה. זו הדרך שבה אנחנו משחקים מאז שאנחנו פה וניסינו לעשות את זה על אף תנאי המגרש, ואני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות התאמות למצב הדשא. גם מחר אנחנו נשחק את המשחק שלנו, תוך כדי שננסה להצר את הצעדים של שחקני שוויץ כדי להוציא את המקסימום מהמשחק".

על האכזבה אחרי קוסובו: "כל ישראלי, גם בבית שצופה במשחקים וגם כל מי שנמצא פה, כולל אתכם העיתונאים, מבינים שכל דבר חיובי שנשיג מהמשחקים הללו הוא יותר גדול מההישג הספורטיבי. הייתה לי אכזבה שאיבדנו נקודות נגד קוסובו, אבל האכזבה היותר גדולה הייתה שלא הצלחנו להביא לעם שלנו קצת נחת. יש פרופורציות בחיים והדברים שקורים במדינה יותר גדולים מכל דבר אחר ומכל הישג ספורטיבי".

על הקהל שצפוי להגיע: "אני יודע שיש יהודים רבים בהונגריה. אפילו אם יהודי אחד יישב ביציע כדי לצפות בנו, נרגיש בבית. כל עוד הם יהיו איתנו, אנחנו נרגיש בבית. אני לא יודע כמה אנשים יגיעו, אבל זה לא משנה – אנחנו שמחים על ההזדמנות לארח כאן ומודים להונגרים על כך". על המצב: "כל אחד במדינה שלנו מרגיש ככה. היה קשה במשחק הראשון, כי אי אפשר להפריד – זה חלק מאיתנו. בסיטואציה אחרת המשחק הזה בכלל לא היה משוחק, אבל עלינו לשחק, עם כל הרגשות שיש לנו ולייצג את המדינה".

על המטרה האמיתית, אמר המאמן: "כשהקמפיין הזה התחיל, אמרתי שנלך על היורו. הייתי יושב ומדמיין לעצמי את יום העלייה ליורו. החלומות שלי השתנו לחלוטין – השתתפות ביורו היא דבר יפה, אבל הדבר הכי חשוב הוא שיש חטופים בעזה, חיילים שנלחמים בעזה. אף אחד מאיתנו לא ישמח מלהשתתף ביורו, ההישג האמיתי יהיה להעניק את זה לאנשים בבית".