הדאבליסטית מכבי תל אביב תפתח הערב (חמישי, 21:45) את עונת היורוליג שלה מול וילרבאן הצרפתית בחוץ. אושיי בריסט רשם עונת בכורה טובה אשתקד ביורוליג כשסיים עם ממוצעים של 8.7 נקודות (52% ל-2, 32% ל-3 ו-82.4% מהקו) לצד 5.1 ריבאונדים וכמעט אסיסט וכמעט חטיפה בממוצע למשחק. כמו כן, הוא הוסיף 0.3 חסימות ו-10.4 מדד משוקלל בממוצע לערב.
אושיי בריסט (28, 2.01 מ’), הפורוורד הקנדי של מכבי תל אביב ואלוף ה-NBA לשעבר במדי בוסטון סלטיקס, הפך בעונה החולפת לאחד העוגנים והשחקנים האהובים בהיכל. בריסט, שהגיע לצהובים לאחר קריירה עשירה ב-NBA (שכללה פרקים בטורונטו, אינדיאנה, בוסטון ופילדלפיה), השתלב במהירות בשיטת המשחק של עודד קטש והיה בורג מרכזי בזכיית הקבוצה באליפות המדינה. בראיון מיוחד הוא מדבר על ההתאמות ליורוליג, החיים בתל אביב, הקשר המיוחד עם חבריו לקבוצה והשאיפות להגיע הכי רחוק שאפשר גם בזירה האירופית. וגם: ההבדל בין עודד קטש לג’ו מאזולה וסיפורים על עונת האליפות של בוסטון.
איך היה הקיץ שלך?
“הקיץ היה טוב, קצת קצר, אבל היה מעולה. היה כיף לחזור הביתה, לראות את המשפחה ופשוט להירגע”.
מה האירוע הכי זכור לך מהקיץ?
“התחתנתי”.
אתם הולכים להציג קו קדמי מרשים העונה. איך אתה רואה את השילוב בינך לבין בונזי קולסון?
“אני חושב שנשתף פעולה מצוין. שנינו יודעים לשחק מעולה גם ללא הכדור וגם כשהכדור אצלנו בידיים. המאמן עושה עבודה נהדרת בשילוב אלמנטים שמתאימים לסגנון המשחק שלנו. אני נרגש לקראת העונה, גם בצד ההתקפי וגם בהגנתי – אנחנו עושים סוויצ’ים מצוינים”.
בעונה שעברה שיחקתם מול הקהל הביתי רק חודשיים וחצי. מרגיש שהייתם מגיעים רחוק יותר אם הייתם משחקים בישראל ולא בסרביה?
“אני לא אוהב להיכנס לתרחישי ‘מה אם’, אבל אי אפשר להתכחש לכך כשהיינו בבית שיחקנו מצוין. היכולת להיות רגועים יותר, בלי הטיסות התכופות מיד אחרי משחקים וללא אולמות ריקים-– זה משמעותי. הייתה לנו את אחת הסיטואציות הקשות ביורוליג, והחודשיים בהיכל מנורה היו מהכדורסל הכי טוב ששיחקנו העונה”.
מה המטרות והיעדים שלך לעונה הקרובה?
“להיות יותר דומיננטי. הראיתי ניצוצות בעבר, אבל אני רוצה להוכיח שאני אחד השחקנים המובילים בליגה הזו. אני רוצה לבוא עם ביטחון, אגרסיביות ודומיננטיות בשני צידי המגרש”.
עברו 12 שנים מאז הפיינל פור האחרון של מכבי. הקבוצה הזו מסוגלת להגיע לשם?
“בטח. אי אפשר להיכנס לעונה בלי להאמין בזה. לכולנו יש את הביטחון שזה אפשרי, עכשיו רק צריך לחבר את החלקים על המגרש”.
במה הקבוצה הזו שונה מהעונה שעברה?
“בעונה שעברה היה לנו חיבור קבוצתי מהיר מאוד וכולנו היינו חברים מחוץ למגרש, מה שעזר לנו לדרוש יותר אחד מהשני. השחקנים החדשים שהגיעו השנה הם מקצוענים וותיקים שמבינים מה צריך כדי לנצח. מעבר לזה, יש לנו הרבה יותר ניסיון ביורוליג העונה – כמעט כולם כבר שיחקו ברמות האלה”.
מה אתה הכי אוהב בחיים בתל אביב?
“האוכל. האוכל פה ברמה הגבוהה ביותר, מהטובים שאכלתי. בתור ג’מייקני שמבין באוכל – האוכל פה באמת מעולה.”
ומה אתה פחות אוהב?
“עדיין אין לי רכב, אז אגיד העבודות והשיפוצים בכבישים. עבודות בנייה בכל פינה, חייבים לסדר את זה איכשהו”.
אתה עוקב אחרי התקשורת והעיתונות בארץ?
“הרוב בעברית, אבל לפעמים מראים לי כתבות ותמונות. זה נחמד, ואני מבין שמכבי זה מותג ענקי פה”.
מילה אהובה בעברית?
“שאלה קשה, תשאל אותי עוד חודש. אני עדיין בלמידה של הבסיס”.
מקום אהוב בתל אביב?
“במסעדות – “טריגר” (המקום האהוב על אשתי) ומסעדת “פלטבוש” שויל ריימן המליץ לי עליה”.
שיר אוהדים אהוב?
“השיר על ג’ון דיברתולומאו (“ג’ון דיברתולמיאו או-הא…”)”.
החבר הכי טוב שלך בקבוצה?
“קשה לבחור אחד. הייתי בקשר רציף בקיץ עם ג’ון, איפה, וויל וטי-ג’יי. עברנו המון יחד בעונה שעברה, כך שאני קרוב לכולם”.
מה התחביב הכי גדול שלך מחוץ לכדורסל?
“צילום סטילס ווידאו. אני מת על מצלמות, וזה מה שמניע אותי לטייל ולחקור מקומות חדשים”.
מה המקום הכי יפה שביקרת בו בעולם?
“אוסטרליה (ביקרתי בפרת’ עם נבחרת קנדה) וטוקיו (עם טורונטו ראפטורס)”.
מי היה המודל לחיקוי שלך כשהיית צעיר?
“פול ג’ורג’. שחקן בגובה 2.06 מ’ שיכול להוביל כדור, לקלוע, להגן ולהיות אתלטי”.
עכשיו שפול ג’ורג’ בסלטיקס, איך אתה רואה את הקבוצה?
“מעניין מאוד. עם שחקן כמו ג’ייסון טייטום, שמשתף את כולם ועושה עבודה מדהימה כסופרסטאר קבוצתי, אי אפשר לפסול אותם.”
מה ההבדל הכי גדול עבורך בין ה-NBA ליורוליג?
“חוק הצעדים! במשחק הראשון שלי מול ריאל מדריד בסרביה שרקו לי לחמישה צעדים. עכשיו כשאני רואה משחקי NBA, אני קולט כמה צעדים עושים שם בלי שום שריקה”.
מה ההבדל בין עודד קטש לג’ו מאזולה?
“עודד מאמן רגוע, שקט, שיודע בדיוק מה הוא מצפה ממך – לשחק קשוח וללא שטויות. ג’ו מאזולה דורש את אותם הדברים, אבל הוא גורם לך לדעת מזה בקול רם ובצורה שמטריפה את השחקנים”.
סיפור מעניין על ג’ו מאזולה?
“הוא משוגע על היאבקות. הוא יכול פשוט לתפוס אותך בהד-לוק או בריח זרוע באמצע האוטובוס בדרך למשחק.”
איך היה לשחק ולזכות באליפות לצד טייטום, בראון, וייט, הולידיי ופורזינגיס?
“חוויה מטורפת. היו ציפיות אדירות מאיתנו לנצח כל משחק, אבל מדובר במקצוענים ואנשים מדהימים (יחד עם הורפורד, פריצ’ארד והאוזר)”.
רגע השיא שלך מעונת האליפות?
“המשחק הביתי מול מינסוטה שהגיע להארכה. ג’רו הולידיי ודריק וייט חטפו כדור ברגעי ההכרעה והוציאו מתפרצת לשלשה של טייטום”.
רואה את עצמך חוזר ל-NBA בעתיד?
“הדלת תמיד פתוחה, אבל חתמתי לשנתיים במכבי. המטרה שלי היא להיות פה, לנצח פה ולהצליח. טוב לי פה ואני מרוכז כרגע רק בכדורסל”.
מה דעתך על ההתפתחות של דני אבדיה ב-NBA?
“הקפיצה שהוא עשה מעונת הרוקי ועד היום היא מטורפת, שאפו ענק לו. בעבר דוחות הסקאוטינג אמרו לתת לו לזרוק, והיום הוא איום התקפי אדיר. המעבר לפורטלנד עשה לו טוב מאוד”.
ולסיום, מחשבות על הטרייד של ג’יילן בראון?
“מעניין ומוזר…אעדיף לשמור על שתיקה בנושא הזה”.
