איינבינדר הודיע על פרישה בגיל 36: ”לדברים הטובים יש סוף”
הקשר הוותיק הודיע בסרטון מרגש על סיום קריירה מלאה בהישגים: ''אני נפרד מהמסע של חיי. הגשמתי חלומות, אבל גם לדברים הטובים יש סוף. אני לא עוזב את הכדורגל''. זכה בשלוש אליפויות ובשני גביעי מדינה
הקשר הוותיק דן איינבינדר הודיע היום (רביעי) רשמית על פרישה מכדורגל בגיל 36. לאורך הקריירה שיחק איינבינדר בבית”ר ירושלים, עירוני קריית שמונה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל באר שבע והפועל חדרה. הוא זכה בשתי אליפויות עם מכבי תל אביב (2014 ו-2015), באליפות גם עם הפועל באר שבע (2018) וכן בגביע המדינה עם מכבי תל אביב (2015) ובבית”ר ירושלים (2009). הוא גם הניף פעמיים את גביע הטוטו (עם מכבי תל אביב בעונת הטרבל ועם בית”ר ירושלים) ובבירת הנגב גם זכה באלוף האלופים.
בסרטון אישי שפרסם בעמוד האינסטגרם שלו, אמר איינבינדר: “האמת, לא ידעתי איך להתחיל/ השנים עוברות וכל כך הרבה זכרונות מציפים אותך. קשה מאוד להתכונן לרגע הזה – הקריירה שלי היא המסע של חיי, מסע שהתחיל בגיל 8 כשאחי הגדול קיבל החלטה ‘אתה יותר לא משחק רק בשכונה’. אז עלינו על שני אוטובוסים בלי שאף אחד יידע, הגענו לאימון של בית”ר ומשם הכל היסטוריה”.
איינבינדר המשיך: “מסע שהתחיל בעיר הבירה ועלה צפונה לקריית שמונה, המשיך למרכז לעיר הגדולה והגיע גם לדרום. בדרך הארוכה הייתה גם הגאווה הגדולה ללבוש את המדים הלאומיים ולייצג את המדינה. צברתי זכרונות, הגשמתי חלומות, אספתי אליפויות וגביעים, שיחקתי מול יציעים מלאים. אבל אתם יודעים מה אומרים נכון? גם לדברים הטובים יש סוף, אז היום אני נפרד מהמשחק, נפרד מהדשא ונפרד מהמסע של חיי”.
הקשר הוסיף: “תודה לכל מי שלקח חלק במסע שלי. לבעלי הקבוצות, למאמנים, לחברים, לצוותים הרפואיים ולאנשים המיוחדים שדאגו שהבגדים שלי יהיו נקיים ומסודרים. לאנשי התקשורת, לאנשי ההנהלה ולכל אחד אחר שאולי לא הזכרתי והיה חלק ממסע חיי. תודה לכם, אוהדים יקרים, ריגשתם אותי, שימחתם אותי ומילאתם את ליבי בגאווה. מבקש את סליחתכם אם במהלך הדרך מישהו נפגע. תודה יקרה מכולם למשפחה שלי, להוריי היקרים ולאחים שלי, שחייהם השתנו בן רגע והפכו למסלול אחד משותף עבור ההצלחה שלי”.
לסיכום אמר איינבינדר: “תודה על ההקרבה, האמונה, ההשקעה ועל זה שתמיד הייתם שם בשבילי. לעשות אתכם גאים, היה תמיד הכוח שהניע אותי. בלב כל המסע הזה נמצאת האישה של חיי, אז תודה מיוחדת לך אשתי שהיית שותפה למסע בטוב וגם ברע. עם החולצה הצהובה או האדומה, עם סרט קפטן על היד או סתם בחדר ההלבשה -זו תמיד הייתה זכות גדולה. תודה כדורגל, אני לא באמת עוזב, רק ממשיך למסע הבא”.
