אבו פאני נפרד: "אני עם דמעות, אקח את הקהל הזה לכל מקום"

אבו פאני כתב: "אני לא מאמין שהרגע הזה הגיע, הרגע הזה שאני צריך לרשום פוסט עם דמעות בעיניים. לא האמנתי שיגיע הרגע הזה להיפרד מהמועדון הגדול הזה שמזמן הפך להיות בית ראשון. אז איך נפרדים מבית שהיה לי במשך 15 שנה? קשה לי לכתוב ולהסביר בכמה משפטים מה עובר עלי ולא מעכל שהגעתי לפוסט הזה.
אז החלום הגדול שלי היה להגיע לבוגרים, שם מול עשרות האלפים לתת הכל לבית שלי, לסמל לאהבה".

הקשר בן ה-25 הוסיף: "הגעתי בשנים לא פשוטות, אבל תמיד ידעתי מה הן העוצמות שלנו, מה זה מכבי חיפה וידעתי – בחיי שידעתי – שזה יתחבר זה יהיה משהו בלתי נשכח. ביחד עם החברים שלי יצאנו למסע אדיר ומרגש. לקחנו אליפויות, גביעים ושיחקנו בליגת האלופות עם הגדולים ביותר, וואו מה שעברנו וכל זה היה שמאחורינו קהל מטורף ועצום. לשמוע את הקהל קורא בשם שלי באהבה, זו צמרמורת אדירה".

אבו פאני הוסיף בפוסט נרגש לקהל הירוק: "בכל פעם ששרתם את השיר שלי הרגשתי רעד עצום ובלתי מוסבר. כל פעולה, הקרבה הייתה בכדי להחזיר לכם, הקהל הכי טוב בארץ בפער. בכל פעם ששרתם, בכל פעם שהגענו לגבהים, וואלה אני רקדתי, ביחד עם כל החברים על המגרש ואיתכם, זו הייתה חגיגה וריקוד. תודה לכל אחד ואחד מכם על אהבה בלתי נגמרת".

הקשר המשיך: "זה הזמן להגיד תודה ענקית, לכל מי שהיה וחינך אותי במחלקת הנוער, לכל אנשי ההנהלה, לכל המאמנים והחברים בבוגרים, לאור, איציק, אסף, עוזי ולאחד והיחיד יענקל'ה. תודה לכם על הכל, מעריך ואוהב.
תודה למשפחה שלי, להורים שלי, לאחים ולאחיות שלי שליוו ותמכו בכל צעד בכל המסע הארוך הזה, לסוכנים שלי שלומי בן עזרא, גלעד ורונן קצב ואדהם מילאד ולכל מי שעזר לי להגיע למעמד הזה".

אבו פאני סיכם: "זהו, זה תכף מסתיים. ברגע שאני משחרר את הפוסט הזה, זה נגמר. מצד אחד, אני שמח ונרגש לקראת האתגר הבא, אבל מצד שני עצוב, עצוב מאוד. קצף, כפר גלים, סמי עופר. הרבה רגעים של אושר וזיכרונות טובים. אני כבר מתגעגע. אני נוסע, אבל לא נפרד אלא לוקח אתכם איתי בלב כל אחד ואחד מכם שם ביציע. אני לא אשכח לעולם מה עשיתם ומה הייתם בשבילי. אקח איתי כל רגע ולכל מקום. עוד ניפגש קהל אהוב שלי כי זה לא הריקוד האחרון. 'משוגע וגם דפוק כמוני…'".