קרב ענקים לוהט: הערב המשוגע של מסי ולבנדובסקימסי ולבנדובסקי כיכבו, ברצלונה - באיירן ברבע הגמרג'ונתן אגודלו סיכם לשנתיים, אבוקסיס: ''המצב מוזר''ואן לוון: ''צעד ראשון מושלם'', צומצמו היריבות באלופותליוואי גרסיה נפצע, לוי: ''כרגע זה לא נראה כל כך טוב''בדרך לתואר ראשון: 0:2 למכבי ת''א על הפועל ב''שבני יהודה ובית''ר ירושלים סיימו ב-0:0, גרסיה נפצעטוטו: 0:3 לנתניה על כפ''ס, 1:1 בין מכבי פ''ת לחדרהלא עוצר: רפאלוב כבש בפנדל במחזור הפתיחה בבלגיהקלינגר הבהיר: ''תוך יום או יומיים נצרף בלם לקבוצה''
אורן טל בטור אישי לישראל ספורט:

פור-מידבלה: ארסן ונגר המדהים - לונגר של המקום הרביעי

הספקולציות על עזיבתו הצפויה של ארסן ונגר בסיום העונה, התקבלו ברגשות מעורבים, עם נטייה קטנה לשמחה ותחושת מיצוי בקרב התותחנים

> 17:57

20 שנה בהן מכהן ארסן ונגר כמנג'ר של ארסנל - בעשר השנים הראשונות הביא אותה אל קדמת הבמה, בעשר השנים האחרונות הותיר אותה מאחורי הקלעים. סיכום מסעו בלונדון של הנצר האחרון מזן המאמנים המסורתיים, שרק חיפשו ליצור מורשת.

"Arsene WHO?!?"

זו הכותרת שזעקה בתקשורת הבריטית, ערב החתמתו של ונגר בארסנל אי שם בסתיו 1996. כל הדרך מיפן לאחר שקטף שתי אליפויות עם קבוצת נאגויה גרמפוס מהליגה היפנית, נחת בצפון לונדון בחור גבוה וצנום, עם משקפיים שיותר גדולים מפניו. התקשורת הבריטית לא איחרה להגיב, הורידה את הכפפות והחלה לרקוד על דמו של האלמוני ממזרח אסיה. העיתונים באנגליה שפקפקו במאמן הצרפתי שהגיח משום מקום, השתלחו במאמן בזלזול הטיפוסי להם , ובנוסף, דאגו גם להמציא ידיעות שקריות על חייו האישיים. עיתון ה"טיימס" בלונדון הגדיל לעשות כשקבע: "ארסנל לוקחת את ההימור הכי גדול בהיסטוריית המועדון עם המינוי של המאמן האלמוני". ונגר, שצריך לכבוש את חדר ההלבשה אשר ציפה לשם גדול שינהיג אותם, ואת לב האוהדים שלא התגברו עדיין על פיטוריו השערורייתיים של ג'ורג' גרהאם, גילה כמו כל מאמן חדש בממלכה הבריטית, שההתמודדות עם התקשורת המקומית גם כן הולכת להיות פרובלמטית.

ארסן ונגר יעזוב את ארסנל? (gettyimages)

"אני מאמין בעבודה קשה, בחיבורים בין השחקנים. אני חושב שמה שהופך כדורגל לנהדר הוא שזה ספורט קבוצתי. אתה יכול לנצח בדרכים שונות, על ידי להיות יותר קבוצה מגובשת, או על ידי להחזיק כוכבים טובים יותר. זו האתיקה הקבוצתית שמעניינת אותי, תמיד."

עם שינויים בשיטות האימונים, דיאטה חדשה לשחקנים ופילוסופיית כדורגל התקפית-קולקטיבית, הצרפתי הכתיב שאיפות חדשות למועדון מצפון לונדון. "הפרופסור", החלו לכנות את ונגר בכלי התקשורת לאחר שהמחיצות נפלו בין השניים, כינוי מתבקש לכל הדעות הודות למראה הרשמי ולשני התארים בכלכלה ובהנדסה שברשות המאמן הצרפתי, מאוניברסיטת שטרסבורג העיר בה גדל.

לאחר שנה וחצי על הקווים בצפון לונדון, ארסן ונגר גם הצדיק את הכינוי המחמיא כשהוביל את ארסנל לזכייה בדאבל. ריצה של 18 משחקים ללא הפסד במהלך העונה, הולידה אליפות ראשונה של ארסנל בעידן הפריימר-ליג, כשגם גביע לא שכחה לקטוף. קול רעמות התותחנים מהייבורי הדהד ברחבי אירופה, ושמו של ונגר החל להקדים את המאמן לכל אצטדיון בו ביקר.  

אוהדי ארסנל חושבים שעבר זמנו (gettyimages)

דאבל דאבל

הדאבל הנוסף השתהה מעט והגיע ב-2002, אך כמה שהוא היה מתוק. את תואר האליפות הניפה ארסנל דווקא באולד טראפורד, ביום בו אוהדי יונייטד ירצו לשכוח, אך האוהדים של ארסנל ימשיכו להזכיר להם. לאחר שהמירוץ בפסגה היה צמוד מול ליברפול ומנצ'סטר, ארסן ונגר הוכיח מנטליות של ווינרים והוביל את ארסנל ב-13 המחזורים האחרונים בליגה מבלי להפסיד, כשבכל 38 משחקי הליגה הקבוצה שלו מצאה את הרשת. יתרה מכך, ארסנל לא הפסידה בכל משחקי החוץ שלה באותה עונה, בכך שברה שיא ששייך למועדון הכדורגל האנגלי פרסטון מהמאה ה-19.

במשחק האליפות מול מנצ'סטר יונייטד, התותחנים ניצחו ללא תיירי הנרי, טוני אדאמס, דניס ברגקאמפ ורוברט פירס. היה זה דווקא סילביאן ווילטורד, בן ארצו של ונגר, שדחק מתיבת החמש של פאביאן בארטז, את השער שהקפיץ את כל אוהדי צפון לונדון על רגליהם והביא למאמן הצרפתי את הדאבל השני שלו בארסנל.

"The Invincibles!"

"אני מאמין שהמטרה בכל דבר שאתה עושה בחיים, היא לעשות את זה כל כך טוב שזה יהפוך לאומנות".

לאחר שמנצ'סטר יונייטד נמלטה בעור שיניה עם תואר האליפות שנה קודם לכן, והשאירה לארסנל רק את הגביע האנגלי, ארסן ונגר הכין את המועדון מצפון לונדון לשנה הכי מרתקת שלו - 26 ניצחונות לצד 12 תוצאות תיקו בעונה שנכנסה לדפי ההיסטוריה של הכדורגל האנגלי והעולמי גם יחד. עונת ה'בלתי מנוצחים' ב-2004, בה ונגר הוביל את ארסנל לזכייה הרואית באליפות אנגליה ללא הפסד באמתחתה, ושוב גזל מאותה פרסטון הקטנה מ-1889 שיא היסטורי נוסף.

אולם לא הכול הלך חלק באותה עונה. דווקא לאחר שהודחו מליגת האלופות ומהגביע האנגלי בהפרש של מספר ימים, ארסנל מצאה עצמה עם הגבר אל הקיר בפיגור 2-1 מול ליברפול, במשחק קריטי בשלבים האחרונים של הלעונה. ונגר, בקור רוח אסף את חניכיו במחצית לנאום קלאסי של "הכול או כלום", וארסנל חזרה ל 4-2 בקאמבק שהחזיר את הרוח למפרשים לקראת סיום העונה.של חניכיו. את האליפות הבטיחו בווייט הארט ליין של טוטנהאם, בעוד אחה"צ שנחרט במוחם של האוהדים. הריצה המדהימה ללא הפסד זלגה גם עונה לאחר מכן, והיא נעצרה על 49 אצל מנצ'סטר יונייטד.

מה שלא יהיה, בארסנל לא ישכחו את ונגר (gettyimages)

המסע לפארק דה פראנס

עשרה משחקים רצופים חלפו, בהם הקבוצה של ונגר לא סופגת בצ'מפיונס (שיא היסטורי במפעל).התותחנים בראשתו בניצוחו של ונגר הגיעו לאצטדיון בפריז, למפגש אחרון ומכריע מול ברצלונה של רונאלדיניו. 13 דקות, זה כל מה שהפריד בין ונגר וארסנל לזכייה ראשונה בליגת האלופות. למרות הרחקתו של יאנס לאמהן שוער הקבוצה במחצית הראשונה, סול קמפבל התרומם מעל כל הגנת ברצלונה ונגח את ה-1-0 לארסנל, שנותרה בעשרה שחקנים מול המועדון הטוב בעולם באותם ימים. אולם היתרון הזה החזיק עד הדקה ה-77. משם, בתוך ארבע דקות, סמואל אטו וג'וליאנו בלטי הפכו את התוצאה וסחבו את הגביע היוקרתי איתם לספרד. הייתה זו נקודת המפנה בקדנציה של ונגר, שמכאן ואילך, רוח הלחימה שאפיינה את הצרפתי לאורך כל השנים, החלה להתפוגג.

תיסלאם 'הייבורי', אהלן וסהלן ל'אמירויות'

7, במאי, 2006. לאחר 93 שנים באצטדיון הייבורי האהוב, ארסנל מתכוננת למעבר ל'אמירויות' כחלק מתהליך מתיחת הפנים מאחורי הקלעים של המועדון, בהשראתו הרבה של ונגר. אך זה לא לפני שהייבורי מספק עוד נס אחד כמתנת פרידה, כאשר התותחנים הבטיחו את המקום הרביעי המוליך לליגת האלופות על חשבון יריבתה העירונית טוטנהאם, באחה"צ של קסם אחרון בהחלט בהייבורי. "החגיגה שלי לאחר השער ציירה את כל התמונה", סיפר הנרי לאחר המשחק הדרמטי, "נישקתי את האדמה לשלום. הייבורי זה פשוט מקום מיוחד".

תיירי הנרי עזב לברצלונה עונה לאחר מכן, וארסנל, נפלה לתהום עמוק ממנו לא הצליחה לצאת זמן רב. שחקני מפתח רבים נטשו, וארסן ונגר נשאר עם היד קמוצה בנוגע לרכש בשעה ששאר הקולגות ברחבי אירופה פתחו את הארנק. העקרונות המנחים של הצרפתי פורשו כקמצנות או מגלומניה, והענן עליו ריחף במשך למעלה מעשור, נעלם מתחת לרגליו של ונגר. המאמן הצרפתי קם למציאות חדשה השרויה באקלים פיננסי-מודרני, שלא על פי רוח המאמן המסורתי.

העזיבה של הנרי, השפיעה על ארסנל (gettyimages)

"המודל הקומוניסטי לא עובד בכלכלה, כולנו הבנו את זה. אבל המודל הקפיטליסטי בעולם המודרני של הכדורגל גם הוא לא יציב".

השפל הגדול

ונגר לא עמד בדרכם של הסופרסטארים אל דלת היציאה, על מנת לשמור על האיזון והמורל בחדר ההלבשה. כזה היה ניהול השחקנים של ונגר, כך קיבל את ההחלטות - טובת המועדון תמיד לנגד עיניו.

"אם אתה נכנס אל תוך העונה בגישה של 'למען השם, אם לא נזכה בכלום כל הכוכבים יעזבו', אז אתה מפסיד מראש"

הרף הגבוה שהציב לעצמו ארסן ונגר בעשור הראשון מתוך 21 השנים שלו בצפון לונדון, תפקד כחרב פיפיות במחצית השנייה לכהונתו. שנים חלפו להן, וארון התארים של ארסנל העלה אבק בהמתנתו המייגעת לתואר נוסף. בוומבלי 2014, לאחר שגמר הגביע האנגלי נגד האל סיטי נמתח עד להארכה, לוח התוצאות בסיום הראה 4-2 לארסנל, והשמפניות שנמצאות בקירור כבר תשע שנים נפתחו בפרץ של שמחה מצטברת. שנה לאחר מכן השכילה ארסנל לזכות שוב בגביע האנגלי, שלפחות הוא סיפק מעט נחת לאוהדי התותחנים, אך שני גביעים זה לא מה שיציל את ראשו של ונגר. בטח לא אחרי כמעט עשור נקי מתארים, בתקופה בה ארסנל הראתה תבוסתנות גורפת עם שורה של מפלות.

חצי גמר גביע הליגה ב-2008, ארסנל מובסת בדרבי של לונדון 5-1 לטוטנהאם, במשחק בו ונגר ראה את חניכיו מאבדים את העשתונות על כר הדשא ונותנים למאבקים פנימיים בחדר ההלבשה להתבלט בפרהסיה לעיני המצלמות. ההפסד 3-2 לטוטנהאם על אדמת האמירויות לאחר שהובילה כבר 2-0 בדרבי, שחתם ריצה של כמעט עשרים שנים בהן טוטנהאם לא ניצחה את ארסנל בחוץ. מרחץ הדמים באולד טראפורד , 8-2 מפרגוסון ויונייטד ב-2011. ההדחה המבישה לבראדפורד מהליגה השנייה בגביע הליגה -2012.

6-3 מרגלי מנצ'סטר סיטי במרוץ האליפות ב-2013. הדרבי המכאיב בו הפסידה ארסנל 6-0 לצ'לסי בעונת 2013. תבוסה של 5-1 לליברפול ב-2015. ההפסד הסנסציוני למונאקו ברבע גמר ליגת האלופות 2015, לאחר שכבר ניצחה במשחק הראשון 2-0 בחוץ, אך הובסה באמירויות בתוצאה 3-1 למונאקו במשחק מחפיר של ארסנל וכמובן, צמד המשחקים האחרונים מול באיירן מינכן, שלצד סאגת אלכסיס סאנצ'ז והאובססיה למקום הרביעי בליגה, מקדמים את סוף עידן ארסן ונגר בארסנל.

"כשאני מסתכל עמוק אל תוך ליבי, כל תבוסה היא כמו צלקת גדולה לכל החיים. אלו הרגעים שבאמת כואבים לך".

אליה וקוץ בה

למעלה מ-1100 משחקים רשומים על שמו של ונגר בארסנל. המאמן הצרפתי בילה את מיטב שנותיו בצפון לונדון, והצליח בדרכו שלו, כמו שהוא יודע וכמו שהוא מסוגל כאשר יש בידיו את הכלים הנכונים. אם ישנה מילה אחת שיכולה לתאר את הצרפתי, זו תהיה עקביות. באופן עקבי, ארסנל דגלה בכדורגל היפה והסוחף שלה תחת ונגר. באופן עקבי, גילה, טיפח ומכר כישרונות צעירים. באופן עקבי לקח את התותחנים למעמד ליגת האלופות(17 שנים ברציפות). אך באופן הכי עקבי, סיים ונגר במקום הרביעי בטבלה, ועל זה לרוע מזלו של הצרפתי דבוק אות קלון הגורע מהקריירה הנהדרת שלו באנגליה.

היריבות הבלתי נשכחת עם סר אלכס פרגוסון, נותרה בצד כאשר גם המאמן האגדי של יונייטד הודה בלב שלם: "תמיד נהניתי לראות את ארסנל, היא משחקת כדורגל נכון". אנטוניו קונטה מאמנה של צ'לסי יריבתה העירונית של ארסנל, גם כן פירגן: "יש לי כבוד גדול לארסן ונגר, כמאמן וכבן אדם. הוא עשה עבודה נהדרת במשך 20 שנים, והוא עושה עבודה נהדרת בהווה. הוא מהטובים בעולם". את האמירה הכי כוחנית סיפק איאן רייט, חלוצה האגדי של ארסנל ששיחק תחת ונגר: "תיזהרו מהפיתוי לזלזל בארסן ונגר. כי ברגע שיעזוב, רק אז אנשים יבינו מה עשה במועדון, ואיך לקח אותה לרמה עולמית ושינה את מה שאנשים חושבים על השם ארסנל".

יריבות עיקשת בין ונגר לפרגוסון (gettyimages)

סיטואציית אלכסיס סאנצ'ז כיום די מסכמת את העשור השני של ונגר בארסנל, עשור בו המאמן לא חדל מלהאמין בסגל שברשותו, אך הכוכבים המועטים בחדר ההלבשה רצו לברוח למועדון יותר עשיר מבחינת חומר השחקנים וחשבון הבנק. כך נסללה הדרך החוצה לשחקנים כמו תיירי הנרי, ואן פרסי, ויירה, פברגאס, אדבאיור, קולו טורה, אשלי קול, ועוד ועוד שמות נוצצים, שירקו לבאר ממנה שתו (אם נשלוף לרגע את הציפורניים), והותירו את ונגר לבדו במערכה כאנדרדוג תמידי מול כל יריבה בעלת מוניטין.  

"אתה לא יכול ללבוש את החולצה של ארסנל, ולוותר".

אוהדי התותחנים כיום התפלגו לשני מחנות – הראשון תומך וזוכר חסד נעורים לונגר, והשני מאס מהמאמן שלו ומקווה שהסוף קרב. ישנה סיבה טובה להשתייך לכאן או לכאן, אך למרות חילוקי הדעות בין המחנות, מיתוס העל מקובל ונכון לגביי כל אחד מאוהדי התותחנים - ארסן ונגר הפך את ארסנל לבעלת שם בכדורגל העולמי, ושינה את פני הכדורגל האנגלי עם מתודולוגיית האימון שלו וחזונו השאפתני. ועל כך, בין אם יסיים השנה קריירה של מעל ל-20 שנה במועדון או שמא ימשיך את מסעו בצפון לונדון, לנצח שמו ייזכר עם התקופות היפות ביותר של ארסנל.  

אוהדי ארסנל, יש מחלוקות אצל אוהדי הקבוצה (gettyimages)

"במסגרת התפקיד שלי אתה מצפה לסבול. לכן, כשאני אלך לגיהינום יום אחד, זה יהיה פחות כואב לי מאשר לך, כי אני כבר רגיל לסבל".

נגישות