אנסטסיה גורבנקו עלתה לחצי גמר במקצה ל-50 מטר גבבזכות הילדים: דורטמונד חזרה מפיגור ל-1:3 בפרייבורגלראשונה מאז 2005: מסי לא במועמדים ל''כדור הזהב''חבל: נבחרת השליחים מיקס של ישראל נפסלה בגמרשריפה פרצה בחדר החשמל באצטדיון טדי, אין נפגעיםמכבי נתניה הודיעה על מעבר קארצב לדינמו מוסקבהללא אבדיה: נבחרת ישראל ניצחה 96:104 את גאורגיהנבחרת הנוער בכדוריד העפילה לגמר אליפות אירופהזאק הנקינס נחת בישראל: ''באתי בכדי לזכות בתארים''אליפות אירופה: נבחרת הקדטים דרסה 55:81 את הולנד
טל מילר בטור אישי לישראל ספורט:

ספורט או מלחמה?

החוויה הלא פשוטה, בלשון המעטה, שעברה על אוהדי בית''ר ירושלים בדרך למשחק מול סכנין באצטדיון דוחא מביאה את טל מילר לידי מסקנה אחת ברורה ופשוטה - הכדורגל הישראלי הגיע לפשיטת רגל

> 10:50

ערב המשחק מול בני סכנין, לאור טענות רבות וניסיון עבר אישי, נפלה אצלי החלטה - להגיע כאחד האוהדים לפארק אוסטרליה, לעלות לשאטלים ולתעד את מה שעובר על אוהדי בית"ר בדרך לאצטדיון דוחא.

וכך, יום ראשון הגיע, עוד משחק של בית"ר לפנינו, אבל הפעם זה לא משחק רגיל - בו יוצאים לדרך, חונים ליד האצטדיון, אוספים את הכרטיס שהוזמן מראש ונכנסים לאחר בידוק לאצטדיון. המשחק שלשום היה משחק בנוהל קרב. חצי יום חופש, נסיעה לחניון המיועד לאוהדי בית"ר, "פארק אוסטרליה" הידוע לשמצה, המתנה למכירת הכרטיסים – למה לעשות מכירה מוקדמת ואיסוף כרטיסים במיקום נוח, אם אפשר לפגוע בחוויה המהוללת הקרויה כדורגל ישראלי? – ולבסוף, המתנה מייגעת ומתישה ל"שאטלים".

הצפיפות ב"שאטלים" (טל מילר)
הגעתי לפארק אוסטרליה בשעה 18:30. מרווח זמן הגיוני בכדי להגיע לאצטדיון, לא? ובכן, מסתבר שלא. בידוק משפיל באוהל מיוחד לפני הכניסה לאוטובוסים קידם את פניי. לאחר שעברנו את הבידוק מסתבר שארבעה אוטובוסים בלבד המתינו לנו ובשעה 19:10 יצאה שיירה מאובטחת היטב באוטובוסים עמוסים מאוד לכיוון אצטדיון דוחא. בחוץ נותרו מאות אוהדים עם כרטיסים, שפשוט לא היה להם מקום ונאמר להם שימתינו ל"סבב הבא". כמי שלחם בצה"ל, התחושה הכללית הייתה כמו שיירה צבאית שנכנסת לעזה ולא חלילה ליישוב במדינת ישראל.

באמצע הדרך, ללא כל הסבר, עצר האוטובוס ועמדנו במשך מעל חצי שעה בצפיפות איומה באמצע "דרך המילוט". מאוחר יותר נודע לי שהיו מי שהשליכו אבנים אל עבר אחד האוטובוסים ואף הצליחו לפגוע בו וזה כנראה מה שעיכב את כולם. איפה היו 700 השוטרים שיאפשרו לשיירה להמשיך בנסיעה? לא ברור. מעניין אם מישהו במשרד לביטחון פנים נתן על כך את הדעת - איפה אכיפת החוק שהמשטרה אחראית עליה?

כוחות המשטרה הגדולים בדוחא (רמי כהן שמאלי)
מה לגבי הגעה לאצטדיון? ברי המזל שעלו בשש וחצי הגיעו לאצטדיון. בזמן חסרי המזל כמוני הגיעו לשערי דוחא בדקה ה-20, אבל כאן זה לא נגמר. שער בודד עם כניסה צרה מאוד ו-400 אוהדים שעד עתה היו דחוסים באוטובוסים, ומנסים להיכנס בצפיפות איומה תוך ששוב אנחנו עוברים בידוק מלא בכל הגוף. אם לא הייתי עובר את זה בעצמי, לא הייתי מאמין. ומה קרה לאלה שחיכו ל"סבב הבא של האוטובוסים"? חסרי המזל הללו נכנסו בשערי דוחא אי שם בדקה ה-60 אחרי בידוק בטחוני מפלה.

אם כל זה אינו מספיק, כל דגל ישראל שגודלו מעל גודל סטנדרטי של דגל המונף על מקל הוחרם על ידי המשטרה. אגב, כנראה שבידוק כזה לא עברו אוהדי סכנין. מהי ההוכחה הניצחת לכך? ביציעי בית"ר לא נראו אביזרים אסורים בהכנסה ואילו ביציעי סכנין נראה מיטב האמל"ח – אבוקות, זיקוקים, נפצים ורימוני עשן, וגם סמני לייזר ירוקים שהופנו אל עבר השחקנים. אפילו מהמסגד שמאחורי אצטדיון דוחא הופנה סמן לייזר אל עבר המגרש.

נכנסו באיחור גדול. אוהדי בית''ר (רמי כהן שמאלי)
אבל בזאת לא הסתיים הבלגן. מיעוט האוטובוסים הביא לכך שבסיום המשחק, במקום לצאת אל הרכבים ולשוב בשלום הביתה, מעל ל-200 אוהדי בית"ר אולצו להמתין תחת גשם שוטף ביציעים במשך כשעתיים עד שה"שאטלים" עברו את דרך המילוט המבישה והמוצפת בחזרה לרכבים בפארק אוסטרליה. פלא שהאוהדים הוציאו את תסכולם על תאי השירותים? כל סוג של אלימות ראוי לגינוי, אך נסו אתם לעבור חוויה כזו ותסכול כזה ושאלו את עצמכם אם לא הייתם עלולים להגיע למצב דומה, מרוב כעס, תסכול ועצבים בעקבות עיכובים, צפיפות ומחנק.ו

היה גם משחק, אתם אומרים? אתם באמת חושבים שהאווירה לא השפיעה? משחק חלש ונרפה, משחק עייף שכולו היה טעון במתח שמובנה היטב על ידי גורמים שונים ובעלי אינטרסים. תראו לי מקום נורמטיבי אחד בעולם שבו קבוצת כדורגל מגיעה למגרש בליווי מסוק, מאות שוטרים ומאבטחים וכל זאת כגנבת בלילה בדרך צדדית ומסוכנת, תוך פגיעה בכבוד האדם, פגיעה בספורט ופגיעה בערך הספורטיבי של המשחק. מה יספרו השחקנים הזרים של בית"ר ירושלים בתקשורת הזרה? מה הם יעבירו לחברים ולמשפחות שלהם?

הכדורגל הישראלי ממשיך ברצף האירועים שמובילים למסקנה - הגענו לפשיטת רגל. 

נגישות