אינטר ומנצ'סטר יונייטד עלו לרבע גמר הליגה האירופיתשחטאר ברבע גמר הליגה האירופית, סולומון הבקיעברצלונה תחתים את לאוטרו ''רק אם סוארס יעזוב''הפועל גלבוע/גליל: בניה סרור חתם ל-3 שנים נוספותגארת' בייל לא בסגל של ריאל מדריד לגומלין מול סיטידיווח ביוון: ''יאניוטיס יושאל ממכבי ת''א לאטרומיטוס''אחרי ששוחרר מחדרה: פיראס מוגרבי ישחק בליגה ב'סופית: הפועל קטמון תשנה את שמה להפועל ירושליםשער ראשון העונה לזהבי, גוואנגז'ו ר.פ שוב הפסידהחוזר לצפון: אופיר מזרחי חתם בעירוני קריית שמונה
צריך ללכת? פלורטינו פרס (אימג'בנק, Gettyimages)

זה הזמן למהפכה: למה ריאל מדריד צריכה נשיא חדש?

שני | | 13:30    מאת

פלורנטינו פרס הוכיח שוב שהוא לא האיש הנכון למועדון הגדול בעולם. בגלל רשלנותו, תואר אחד כבר הלך והאחרים גם בדרך. הגיע הזמן לסיים שתי קדנציות כושלות ולהתחיל בעבודות השיקום של הבלאנקוס

1.2 מיליארד יורו. זאת לא טעות - 1.2 מיליארד יורו - הוציאה ריאל מדריד על רכש במהלך כהונתו של פלורנטינו פרס כנשיא המועדון. הממוצע עומד על כ-100 מיליון יורו בעונה. בקדנציה הראשונה שלו, פרס שבר את שיא ההעברות עם 76 מיליון יורו על זינדין זידאן, שנרכש ב-2001 מיובנטוס. את ההמשך כולם מכירים - תקופת הגלאקטיקוס עם לואיס פיגו, כריסטיאנו רונאלדו, דיוויד בקהאם, רוברטו קרלוס ועוד. עם שלד השחקנים הזה, ריאל הייתה אמורה לזכות בכל דבר שזז, בפועל היא יצאה מהתקופה הזו עם שתי אליפויות ושתי זכיות בליגת האלופות - הישגים נאים, אבל לא חסרי תקדים ובטח לא כאלה שמצדיקים את ההשקעה.

פרס ראה אז את ברצלונה ואפילו ולנסיה רושמות הישגים דומים ואף מרשימים יותר וב-2006 נאלץ להתפטר והוחלף ע"י רמון קלדרון. תחת קלדרון, שניסה להחזיר לריאל את הזהות שלה, הקבוצה זכתה בשתי אליפויות בשלוש שנים ואז, ב-2009 פרס חזר לקדנציה שנייה, בעיקר מסיבות כלכליות. עידן פרס החדש נפתח במסע רכש חסר תקדים שכלל את כריסטיאנו רונאלדו (94 מיליון יורו) וקאקה (68.5), בנוסף לקרים בנזמה, צ'אבי אלונסו ושחקנים נוספים, הכול במטרה לשבור את ההגמוניה של ברצלונה תשיא פריחתה. שש שנים עברו מאז ולריאל יש אליפות אחת וזכייה אחת בליגת האלופות, כאשר הספיקה לשבור שוב שיא ההעברות (100 מיליון יורו על גארת בייל ב-2013).

כריסטיאנו רונאלדו ופלורנטינו פרס (אימג'בנק, Gettyimages)
למרות הכסף הגדול וההשקעה הרבה, ריאל ממשיכה לראות את ברצלונה קוטפת תארים ומטפחת שחקני בית, ועם עלייתן של באיירן מינכן ופריז סן ז'רמן, מעמדה כאימפריה בסדר גודל עולמי נראה בסכנה יותר מאי פעם. במהלך שתי הכהונות של פרס, נשמעו לא פעם דיבורים על בעיות ביחסי אנוש עם שחקנים מסוימים ותיאורים לא מחמיאים על אופן התנהלותו בפן האישי. פרס התעסק ומתעסק תמיד ב"כאן ועכשיו". מצד אחד, זו התנהלות שיכולה להיות בריאה ונורמאלית לקבוצה כמו ריאל, אך מצד שני היא פוגעת בשחקנים ותיקים או בשחקנים לא מספיק "נוצצים" לכאורה (קלוד מקאללה או אנחל די מריה למשל), שתרמו רבות למועדון.

פרס לא נתן את הכבוד הראוי לראול וכמובן גם לאיקר קסיאס, שבסך הכול רצה לסיים את הקריירה במועדון שהוא כל כך אוהב, אך נזרק ממנו בבושת פנים. ההתנהלות הזו בעייתית במועדון שצריך לקדש את המורשת שלו, אבל מעבר לכך, היא פוגעת בבלאנקוס גם מקצועית בטווח הארוך. לאורך השנים, הנשיא ויתר על כל כך הרבה שחקנים ומאמנים שהיו יכולים לעזור לריאל, וגם כאלה שהוכיחו שהם מתאימים למועדון. אנצ'לוטי, רובן, אלונסו, אטו והוויתור ההזוי מכל - ויסנטה דל בוסקה. הנשיא מעדיף את מי שמוכר לו חולצות, אבל הוא לא מבין שלאורך זמן, הצלחה על הדשא זה האמצעי השיווקי הכי טוב שיש.

פלורנטינו פרס עם איקר קסיאס (אימג'בנק, Gettyimages)
בנוסף, פרס שיחרר מאמנים ראויים ומינה כאלה שלא מתאימים לסגנון המשחק של הקבוצה. רפא בניטס הוא דוגמא טובה לכך: מאמן נהדר לרוב הקבוצות, אבל הגנתי מדי עבור הבלאנקוס. ריאל זקוקה למאמן כריזמטי והתקפי שמעמדו יהיה גבוה מזה של כל שחקן - "לידר" אמיתי. דל בוסקה עונה על כל הדרישות הללו והתוצאות בנבחרת מדברות בעד עצמן. עוד מגמה בעייתית מאוד בעידן פרס היא הוויתור על שחקני בית ושחקני נוער, והשם אלברו מוראטה מספיק על מנת להבין עד כמה הטעות הזו גדולה. למרות היריבות ביניהן, ריאל צריכה לשאוב השראה מברצלונה שנותנת במה אמיתית לשחקני הנוער, וקוצרת פירות, גם כלכליים וגם מקצועיים.

למרות הכול, אני מאמין שריאל מדריד תצא מהתקופה הרעה הזו כי מדובר במועדון מפואר עם קהל ענק - זאת בתנאי שפלורנטינו פרס ישנה את כל ההתנהלות שלו או ייקח אחריות ויעזוב, כי המועדון כיום נראה כמו עדר ללא רועה וללא זהות. הגיעה השעה למהפכה, שתחזיר את הבלאנקוס למקומם הטבעי - המועדון הגדול ביותר בעולם. 

נגישות