אוחנה: ''מצפים לעונה הזאת כמו שלא ציפינו הרבה זמן''נשים: אליצור רמלה תפתח את העונה מול מכבי רעננהקבוצת הנשים של צ'לסי התארחה במרכז פרס לשלוםחבשי חתם ל-5 שנים במכבי חיפה ומונה לקפטן המשנהקטי ספיצ'קוב קרובה למדליה בתחרות הקדם אולימפיתהמגן הצעיר שממשיך לחלום בגדול: הכירו את אוהד סעדהמחזקים את הסגל: אלעד שחף חתם בסקציה נס ציונהועד עובדי הבורסה קורא להחרים את טקס פתיחת העונהשיא ישראלי וחצי גמר לגורבנקו באליפות העולם לנוערמסי התאמן שוב בנפרד מיתר חבריו, עדיין בספק לבטיס
פרדי הירש (באדיבות ארכיון בית לוחמי הגטאות)

הספורטאים של גטו טרזין: סיפורו של פרדי הירש

חמישי | | 10:00    מאת טל מילר

תקופת השואה הייתה תקופה נוראית לכל יהודי ובעיקר לילדים שבהם, שלא ידעו איך להתמודד עם הזוועה. פרדי הירש ניסה בתוך הגטו להפיח רוח בחייהם של נערי וילדי הגטו באמצעות פעילות ספורטיבית

בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה נפוצו לא מעט סיפורים על השילוב בין ספורט ליהודים בתקופת המחנות והגטאות, חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות. זהו סיפורו של פרדי הירש, ספורטאי ומחנך שבימים האחרונים בתוך גטו טרזינשטאט, ניסה להפיך רוח בחייהם של נערי וילדי הגטו באמצעות פעילות ספורטיבית.

הירש הגיע לפראג בגיל 20, השתלב בפעילויות תנועת "מכבי צעיר" ועסק בהדרכה. הוא התמקד בפעילות גופנית ובשמירה על בריאות החניכים. במרס 1939 פלשה גרמניה לצ'כוסלובקיה, שחולקה למדינת חסות (סלובקיה) ולאזור חסות (צ'כיה). התפתחויות אלו השפיעו לרעה על מצב היהודים בצ'כוסלובקיה. עם פלשית הגרמנים החליט הירש להקים בפראג מרכז ספורט לנוער, בו רוכזו כל פעילויות הנוער היהודי בעיר הנערים שהיו תחת חסותו התאמנו בתרגילי ספורט שונים ובמקצועות הספורט והירש, דרך הספורט, עזר לנערים להיות גאים ביהדותם ולא לחוש מושפלים.

באוקטובר 1941 הוקם גטו טרזינשטאט, בו רוכזו יהודי צ'כיה. גם שם הירש שמר על רוח הספורטאי ולמרות התנאים הקשים, דגל בחינוך הילדים לשמירה על ניקיון ולפעילות גופנית. אמונתו הייתה כי גם בתנאים הקשים ביותר יש לשמור על צלם אנוש. ביולי 1942 בנה הירש בגטו, תוך שהוא עומד מול שלטונות הגטו הגרמנים ובאופן בלתי יאומן מצליח לשכנעם, מגרש אימונים ומשחקים עבור ילדי ונערי הגטו שהתאמנו שם ושמרו על אורך חיים ספורטיבי וגופני באופן יחסי למצב התנאים הנוראי שהתחולל בגטו.

גטו טרזינשטאט (טרזין) במראה כללי (באדיבות ארכיון בית לוחמי הגטאות)
פעילויות הספורט בגטו נודעו למרחקים והגרמנים הניחו להירש להמשיך בפעילות כאשר ניסו להציג את גטו טרזינשטאט כ"גטו לדוגמא". בקיץ 1943 הוקם מחוץ לטרזינשטאט מחנה צריפים, אליו שולחו 1,200 מילדי גטו ביאליסטוק בדרכם לאושוויץ בהמשך יהודי גטו טרזינשטאט ובהם ילדי הגטו במשלוח מיוחד לאושוויץ, ושם הוכנסו למקום שכונה "מחנה המשפחות". גם שם, בבלוק באושוויץ, בצריף מיוחד שכונה "צריף 31", המשיך הירש לחנך וניהל בתנאים בלתי אפשרית שגרת חיים שכללה דאגה להיגיינה של הילדים והנערים שהיו תחת חסותו, ופעילות ספורטיבית ותרבותית.

הירש, שהיה ספורטאי מצטיין לפני השואה, השתמש בחוסן הגופני וביכולותיו כדי לשכנע את הנאצים לאפשר לו להמשיך בפעילות, כאשר הנאצים ראו בפעילות זו מעין "הצגה" ששעשעה אותם. בצריף הצליח הירש לרכז כ-500 ילדים שחיו יחד  ונעזרו בהירש בפעילויות השונות. בראשית מרס 1944 נודע להירש ש כי ב-7 במרס יישלחו כל אנשי "מחנה המשפחות" לתאי הגזים. הירש התבקש ע"י המחתרת שפעלה באושוויץ לעמוד בראש ההתקוממות ב"מחנה המשפחות".

הוא ביקש שהות על מנת לקבל החלטה אם להיענות לבקשת המחתרת או לא. הוא נכנס לחדרון של פקיד שהיה חבר מחתרת והתבודד. מאוחר יותר נמצא גוסס בחדרו, ושם מת נסיבות מותו לא ברורות לחלוטין עד היום. ב-7 במרץ 1944 נשלחו אסירי "מחנה המשפחות" לתאי הגזים, ביניהם הילדים והנערים שכונו "הספורטאים של פרדי הירש". עדויות מהמחנה מספרות כי רגעים ספורים לפני מותם, בחדר בו הסירו את בגדיהם, פצחו הילדים בשירת ההמנון הצ'כי ו"התקווה".

נגישות