תחושת פספוס בפ''ת, אלישע לוי: ''זאת ליגה קשה''שי קונסטנטין חוגג: ''יש פה קבוצה צעירה ורעבה''קלופ ''מרגיש על הירח'', מוריניו שוב מרבה להתלונןואלוורדה: ''נגמרו המילים על מסי, רק לשבת וליהנות''גלושקו תעבור ניתוח בברך ותחמיץ את אוסטרליהדריכות במכבי ת''א: ''מנסים לנטרל את רעשי הרקע''בבית''ר מרוצים במהשער הנקי, הראש כבר בגביע40 נקודות לוול, וושינגטון טיילה מול הלייקרס וג'יימסליון הביסה את מונאקו, ליל שמרה על המקום השנישלושער ושני בישולים למסי ב-0:5 הקליל על לבאנטה
ראיון מיוחד. אורן סמדג'ה (יח''צ)

סמדג'ה: ''הספורט הישראלי חייב שינוי בהרבה מקומות''

שני | | 15:00    מאת אדי חליאבין

בראיון מיוחד לראש השנה, מאמן נבחרת הגברים בג'ודו שעשה היסטוריה כפולה בטוח שענפים אחרים יכולים ללמוד איך לקום משפל גדול, מסתכל קדימה לאליפות העולם וכבר חושב על הצעד הבא

אין זה סוד שענף הג'ודו הוא הענף המצליח ביותר בספורט הישראלי, בוודאי בשנים האחרונות. לצדם של השייט וההתעמלות האומנותית שכבודם במקומם מונח, מצליח הענף שכבר הגיע לשפל חסר תקדים ועמד בפני פירוק לפני שמונה שנים עם הקרבות בין האיגודים השונים, להתאושש בצורה מרשימה שהשיא שלה עד כה היה בין היתר האירוח המוצלח של אליפות אירופה בתל אביב באפריל האחרון.

אחד הגורמים המובילים, בלשון המעטה, להתקדמות העצומה שעבר הענף הוא אורן סמדג'ה. מי שהיה הישראלי הראשון שזוכה במדליה אולימפית עם הארד במשחקים האולימפיים בברצלונה ב-1992, עשה באולימפיאדת ריו 2016 היסטוריה כפולה עם זכייתו של חניכו, אורי ששון, במדליית הארד. לקראת אליפות העולם בבאקו, אזרבייג'אן, בסוף החודש ולאחר ההישג הענק במאבק נגד האנטי ישראליות בגרנד סלאם באבו דאבי, סמדג'ה מסכם בראיון מיוחד לישראל ספורט את השנה שהייתה, מסתכל קדימה לקראת טוקיו 2020, מתייחס לנפילה המנטלית של אורי ששון, מפרגן לדור הצעיר וגם חושף מה הצעד הבא בקריירה שלו.

אורן סמדג'ה, השרה מירי רגב ושגיא מוקי (יח''צ)
סמדג'ה עם טל פליקר וברוך שמאילוב (איגוד הג'ודו)
השנה החולפת הייתה שנה מוצלחת למדי בג'ודו הגברים. איך אתה מסכם את השנה שהייתה?
"אם אני לוקח את כל השנים שלי מאז הכניסה לתפקיד, היו שם הרבה אירועים גדולים – אירועי מפתח, כמו שאני קורא להם – שבעצם הובילו את הנבחרת למקום שבה היא נמצאת כיום. אין טורניר גדול ואירוע שהיה במהלך השנים הללו שספורטאים מנבחרת ישראל לא התמודד על מדליה. בעצם, מ-2013 עד היום, בכל תחרות מטרה ספורטאי ישראלי התמודד על מדליה. טומי ארשנסקי לקח מדליה ב-2013 ושנה לאחר מכן התמודד על ארד באליפות העולם, ב-2015 גולן פולק סיים שני באליפות העולם, אורי ששון שלישי באליפות אירופה, שגיא מוקי אלוף אירופה, ב-2016 שני ספורטאים בחצי הגמר ומתמודדים על מדליה, ב-2017 טל פליקר עם מדליית ארד באליפות העולם, כשברוך שמאילוב, פיטר פלצ'יק וטוהר בוטבול מתמודדים על מדליה באליפות אירופה – וזה מאוד חשוב בתור ספורטאים צעירים – ובכלל, שלוש מדליות באליפות שהתקיימה בארץ. הג'ודו נמצא היום במקום מאוד גבוה. התבשרנו בדירוג החדש שטל פליקר עלה למקום הראשון בעולם – משהו שלא היה קיים בענף. הוא עשה את זה בסטייל, בצורה שקטה. שגיא מוקי זכה באליפויות אירופה בשני משקלים שונים, שזה גם משהו יוצא דופן. אם אני מסכם עד היום את כל התהליך, עם הפנים קדימה, אפשר בהחלט להתברך בהישגים הללו".

המחשבה כבר הולכת לכיוון טוקיו 2020 או קודם כל הראש באליפות העולם בסוף החודש?
"כל תכנית אימונים שנתית מחולקת אצלי לשלוש – החלק הראשון הוא אליפות אירופה, החלק השני הוא אליפות העולם, החלק השלישי זה דירוג הספורטאים. כולם מודעים לאולימפיאדה, אבל הספורטאים יודעים שיש להם עוד הרבה תחנות ודברים לעשות עד המשחקים האולימפיים ובדרך כלל, אחרי שעושים את הקריטריון, מתחילה ההכנה האמיתית והמטרה היא להעמיד ספורטאי שיכול לזכות במדליה אולימפית. אנחנו לא מדברים על זה, אבל הספורטאים יודעים שהמטרה היא טוקיו".

עם אורי ששון באולימפיאדת ריו (איגוד הג'ודו)
אורן סמדג'ה באימון עם טל פליקר (איגוד הג'ודו)
אתה מאמין שלאולימפיאדה הקרובה תגיע המשלחת הגדולה ביותר שלנו בג'ודו הגברים?
"כולם מתכווננים לאולימפיאדה, אבל אם צריך להסתכל על המשלחת – חבורת האמיצים, אני קורא לה – הם כולם איכותיים מאוד, גם כספורטאים וגם כבני אדם. הם עושים את זה קודם כל בשביל מדינת ישראל. כמובן שאני כמאמן רוצה להביא את המשלחת הגדולה והאיכותית ביותר, ולזכות במדליות, אבל אם נשים את הדברים על השולחן, ענף הג'ודו הוא לא ענף מדיד. הוא לא כמו שחייה או אתלטיקה, שבו מספיק שהשגת תוצאה מסוימת שהיא ידועה מראש ואתה בגמר. אתה יכול להיות מדורג ויכול להיות מספר 1 – וביום נתון, להפסיד כבר בקרב הראשון. זה קרה לכולנו, זה קרה לגולן פולק, זה קרה לאריק זאבי".

הזכרת את עניין האישיות. אורי ששון לא הגיע מוכן מנטלית לאליפות אירופה בתל אביב והודח כבר בקרב הראשון שלו מול הקהל הביתי. איך מתרוממים מדבר כזה?
"זה לא היה אורי ששון שראינו באולימפיאדה, אבל זה בדיוק התפקיד שלי כמאמן. הרי יכולתי לבוא לאורי ישר אחרי ריו ולהגיד לו – 'טוב, יש לך עכשיו אליפות עולם ואליפות אירופה ולו"ז מסודר', אך בחרתי אחרת. אחרי לא מעט שיחות איתו, המטרה העיקרית הייתה להבהיר לאורי שדברים כאלה קורים. הרי הדבר הכי פשוט זה לפרוש בשיא אחרי מדליה אולימפית, ואני חושב שאורי לקח החלטה לא פשוטה בכלל – ללכת לעוד קדנציה – והוא ידע שאחרי שנתיים שהוא בקושי מתאמן לחזור להתחרות פה בארץ כשהוא לא בשיאו, ויכולנו גם לוותר, החלטנו לתת לו להתחרות. אמנם נקודת הפתיחה הייתה מאוד נמוכה ולא משקפת את המעמד והיכולת שלו, אבל אלו דברים שאני לוקח על עצמי כמאמן. הספורטאים שזוכים באולימפיאדה לא מקבלים חסינות מהפסדים וזה משהו שחשוב להבין. זה משהו שצריך לחלחל לתרבות ספורט שלצערי לא קיימת בארץ, אבל גם הספורטאים ואלופים אולימפיים – וזה משהו שחוויתי גם על בשרי וקרה גם לאריק זאבי בלונדון – צריכים להבין שזה משהו שיכול לקרות. הכל בסדר עכשיו, אורי חזר וזכה במדליה בגרנד פרי, השיג את הקריטריון. הוא נמצא במקום שאני רוצה לראות אותו. זאת הדרך לחזור, דרך הישגיות בתחרויות נוספות".

נבחרת הגברים של ישראל (איגוד הג'ודו)
עם שגיא מוקי באליפות אירופה (איגוד הג'ודו)
דיברת על הייצוג של המדינה ואי אפשר להתעלם מההישג העצום במסגרתו אושרה ההתחרות של המשלחת בגרנד סלאם באבו דאבי בסוף החודש הבא, אחרי שבשנה שעברה טל פליקר זכה בזהב ו"התקווה" כלל לא נוגנה.
"כשהתחרינו שם בשנתיים האחרונות ללא סממנים ישראלים, קיבלנו ביקורת מאוד שלילית מהרבה מאוד פרשני ספורט למיניהם, שאנחנו בוגדים במדינה, שאנחנו נכנעים להחלטות המגוחכות האלה. היום הוכחנו לכולם שמעבר להיותנו ספורטאים, אנחנו שגרירים ענקיים של מדינת ישראל. בעקשנות ובסבלנות שלנו, השגנו את ההישג הזה. נשכנו שפתיים, לא רצינו שזה יקרה ויגיע למצב כזה, אבל הנה הגיעה הבשורה. אי אפשר להתעלם מנבחרת הגברים של ישראל, יש לנו ספורטאים שהם אלופים אולימפיים, מדליסטים מאליפויות אירופה והעולם, מדורגים במקומות גבוהים בדירוג העולמי. הנבחרת מושכת הרבה מאוד תשומת לב בעולם ואי אפשר להתעלם ממנה. בשנה הראשונה והשנייה הדברים התנהלו בצורה אחרת ובשנה השלישית התקבלה החלטה אמיצה של יו"ר איגוד מריוס וייזר שהבהיר שאם לא יתנו לישראלים להתחרות כמו אחרים, אז לא תהיה תחרות בכלל. עם עבודתו העקשנית של יו"ר האיגוד הישראלי משה פונטי והשרה מירי רגב שעשתה הרבה למען העניין ועבדה מאחורי הקלעים, התקבלה החלטה מבורכת מאוד. האמיצים ביותר היו הספורטאים, שאני יודע שהיה להם מאוד להוריד את הדגל. היה קשה במיוחד לטל לעמוד על הפודיום ולדעת שזכית בזהב בצורה הכי מרשימה, אבל ההמנון שלך לא מנוגן ואתה צריך לשיר בעצמך. הספורטאים האלה ראויים להרבה מאוד הערכה ולהם אני נותן כל הקרדיט על כך ששכנענו אותם להתחרות בשנתיים הקודמות. זו הצלחה אדירה גם לספורט הישראלי, גם למדינת ישראל. עשינו פה מהלך מאוד מתוחכם ואני מקווה שכל הסאגה הזאת באמת מאחורינו".

נעבור רגע לדור הצעיר. יש מישהו מהג'ודאים הצעירים שאתה מסתכל עליו היום ואומר 'אותו אני לוקח ואיתו אני רץ עד הסוף'?
"בתכנית העבודה שלי, לצד הטופ של הטופ הישראלי, אנחנו מפתחים ומטפחים גם את הספורטאים הצעירים. יש את דניאל בן דוד, שאמנם פצוע כרגע ולא יתחרה באליפות העולם בבאקו, אבל כבר בשנה הראשונה שלו בבוגרים הוא זכה בשתי מדליות זהב ואחת ארד. אנחנו תמיד מושכים את הספורטאים הצעירים, לצד כל העבודה הסיזיפית הזאת של כל התחרויות והטורנירים שאנחנו עושים, אנחנו ממשיכים בפיתוח ספורטאי העתיד. כרגע עדיין קשה לתת שמות, אך רק בתחרות האחרונה ירין מנגד, שמתחרה במשקל של עד 66 ק"ג, ניצח את אלוף אירופה בשנה הראשונה שלו בבוגרים. הוא ספורטאי מוביל, אבל רק עוד שנה אנחנו נוכל לראות את הדור הבא. כרגע זה עוד מוקדם מדי ואנחנו ממוקדים עדיין בדור הזה. הצעירים צריכים לכוון לאולימפיאדת 2024, אף אחד מהם לא יגיע ל-2020, משום שיש לנו חבורה מאוד איכותית כרגע. בעיקר במשקל של עד 66 ק"ג, שם יש לנו בין היתר את טל פליקר שמדורג ראשון וברוך שמאילוב שמדורג חמישי וסומן כבר מגיל צעיר מאוד. יש לנו את הספורטאים המסומנים, כמו ברוך לצורך העניין, אבל אני פשוט לא רוצה לתת שמות. אני מעדיף לא לתת למישהו ציון עוד לפני שהוא פורץ, אבל כולם מחכים ליום פקודה".

אורן סמדג'ה עם טל פליקר (איגוד הג'ודו)
אורן סמדג'ה עם אורי ששון (איגוד הג'ודו)
יש מסר שאתה רוצה להעביר למשרד הספורט, לטוטו, לגופים השונים בארץ שאחראים לספורט הישראלי? אולי סיקור תקשורתי טוב יותר?
"אני רוצה להתייחס תחילה אליי אישית. מעבר להיסטוריה שעשיתי כספורטאי הישראלי הראשון שזכה במדליה אולימפית, אני חתום גם על עוד היסטוריה כיחיד שעשה זאת גם כספורטאי וגם כמאמן עם אורי ששון בריו. בספורט הישראלי מתבקש שינוי שצריך לבוא בהרבה מאוד מקומות. אם אנחנו בוחנים את הספורט בארץ ומשווים בין 1992 (השנה בה זכה במדליה בברצלונה, א"ח) ל-2018, היה שינוי. דברים שופרו והתקדמו, אבל זה עדיין לא מספיק. במדינות אחרות חשיבות הספורט מבחינה לאומית הרבה יותר גדולה מאשר במדינת ישראל כיום. ענף הג'ודו הוכיח שעם עבודה נכונה ואנשים נכונים בעמדות מפתח, ניתן לקחת ענף שכבר הגיע לשפל גדול והיה על סף פירוק, למקום מאוד מכובד כמו שהג'ודו נמצא בו כיום. אפשר לקחת ענפי ספורט נוספים ולמתג ולקדם אותם באותה הדרך. זה צריך לבוא מהצד הניהולי יותר וזה משהו שאני מכוון אליו כבר תקופה ארוכה. זה הדבר הבא שאני חושב שאני רוצה לעשות אחרי שאתלה את החליפה ואמצה את עצמי כמאמן".

אתה רוצה להיות מעורב יותר במשרד הספורט? אולי בוועד האולימפי?
"אין לי כרגע מחשבה שהיא יותר מדי ממוקדת בנושא, אבל הכוונה שלי נודדת לצד הניהולי. אני מקבל הרבה מאוד הצעות ל'יום שאחרי'. אני כרגע מתמקד בפן של שילוב טכנולוגיות וספורט, אני הולך על איזשהו מיזם גדול וחדש, שאין לי אפשרות לפרט עליו יותר מדי, יחד עם צה"ל שבו יש כוונה להעתיק את המודל שלי כמוביל דרך בספורט הישראלי ולקחת את הנבחרות ולהוביל אותן למקום שבו הן נמצאות. זה די מצליח לי והדברים כנראה באים לי באופן טבעי. אם אני יכול לשנות את הספורט הישראלי ולהוביל פה איזשהו מהלך שימתג את מדינת ישראל כמעצמת ספורט עולמית, זה משהו שאני שואף אליו. כולם ירוויחו מזה".

אורן סמדג'ה (הוועד האולימפי)
אורן סמדג'ה עם השרה מירי רגב
לסיום, מה אתה מאחל ראשית כל לעצמך וכמובן, לנבחרת הגברים הישראלית, בשנה העברית שבאה עלינו לטובה?
"קודם כל, אני מאחל רק בריאות. זה הדבר החשוב ביותר. מאחל לכולם שכל אחד יגשים את החלומות שלו. אין אחד שלא חולם, אין אחד שלא שואף. אני נמצא בסביבה שהיא מאוד תובענית, אנחנו נמצאים במרדף אחרי מדליות. אני מאחל למדינת ישראל שיהיה שלום, לספורטאים שלי ולכל עם ישראל שיהיה לנו נחת במדינה הזאת ושנחווה הרבה מאוד הצלחות ואירועים משמחים. בפן האישי הייתי רוצה שיהיה לי קצת יותר שקט בעבודה. אני נמצא במקום שבו אני רוצה להיות, אבל אני מבקש קצת יותר שקט, פחות רעשי רקע, פחות ביקורת שלילית ודברים רעים סביב המפעל חיים שלי. שיהיה לכולנו רק טוב. אני מקווה שהשיחה הבאה תהיה אחרי אליפות העולם שבה הספורטאים ימצו את היכולות שלהם ויחזרו עם מדליות על הצוואר".

נגישות