דג'וקוביץ': ''היריבות עם פדרר ונדאל עיצבה אותי''

אחרי פתיחה מהוססת של השנה, נובאק דג'וקוביץ' מסיים את 2018 עם שני תארי גרנד סלאם בק-טו-בק. לאחר שזכה בווימלבדון, הסרבי השלים הלילה (בין ראשון לשני) זכייה גם באליפות ארה"ב הפתוחה בפעם השלישית בקריירה עם 0:3 על חואן מרטין דל פוטרו. הוא זכה בכך במייג'ור ה-14 שלו, בדיוק כמו לפיט סמפראס, כשרק רוג'ר פדרר ורפאל נדאל מקדימים אותו בדירוג כל הזמנים.
 

דג'וקוביץ' התייחס לאחר הזכייה ליריבות עם השוויצרי והספרדי: "אולי לפני 10 שנים הייתי אומר שאני לא שמח להיות חלק מהעידן הזה עם נדאל ופדרר, אבל היום אני שמח, באמת שמח. אני מרגיש שהיריבויות עם החבר'ה האלה, המשחקים עם פדרר ונדאל, הפכו אותי לשחקן שאני היום, עיצבו אותי להיות כזה. דחפנו אחד את השני לקצה גבול היכולת כל פעם ששיחקנו זה מול זה". על השוואת המאזן של סמפראס: ''זה באמת מדהים להשתוות לסמפראס. יש לזה המון משמעות עבורי, להיות איתו כתף אל כתף. הדבר הראשון שראיתי שקשור לטניס בטלוויזיה היה הזכייה הראשונה או השנייה שלו בווימבלדון. זה נתן לי השראה להתחיל לשחק טניס. גדלתי כשאני משחק וחושב על כך שיום אחד אני אוכל לעשות את מה שהוא עושה. אבל להיות במקום הזה, זה חלום שהתגשם".

הסרבי הוסיף: "אם הייתם אומרים לי בפברואר השנה, כשעברתי את הניתוח, שאזכה בווימבלדון, באליפות ארה"ב ובסינסינטי, היה לי קשה להאמין. אבל יחד עם זה, כל הזמן היה בי חלק שהאמין וקיווה ודמיין שאני יכול לחזור לרמה הרצויה של טניס בקרוב מאוד. החיים הראו לי שדברים טובים לוקחים זמן. לוקח זמן לבנות אותם באמת. החודשיים האחרונים היו נהדרים. אני מרגיש שאני ברמה חדשה". על האווירה: "זה הרגיש כמו משחק כדורגל". הסרבי החמיא גם ליריבו בגמר: "אני בטוח שהוא עוד יחזור לכאן ויניף את הגביע". לסיום, הודה למשפחתו והצוות: "לכל האוהדים, לילדים, לאשתי. כולכם הייתם איתי ברגעים הקשים. כאשר עברתי גם אני את הפציעה, הרגשתי מה דל פוטרו עבר. אלו היו רגעים קשים, אבל אתה לומד מהם. עשיתי הכול כדי לחזור למצב הזה שאני נמצא בו עכשיו".
 

מהעבר השני, דל פוטרו היה נרגש מאוד ופרץ בבכי בסיום לאחר שכשל בניסיונו לזכות בגרנד סלאם שני בקריירה ושני בניו יורק: "לא קל לי לדבר עכשיו. אני עצוב כי הפסדתי, אבל שמח עבור נובאק. מעולם לא ויתרתי, גם כשהייתי פצוע. הגעתי פה לגמר אחרי 9 שנים, שזה מדהים כי זה הטורניר האהוב עליי בסבב. שיחקתי בקצה היכולת שלי כמעט כל הזמן, חיפשתי מכות מנצחות, אבל לא יכולתי לעשות אותן כי נובאק היה שם כמעט כל פעם. לקחתי סיכונים עם הפור-הנד שלי כי זו הדרך היחידה לנצח שחקן כזה. הטעויות שלי היו בגלל הרמה שלו. נובאק מהיר מדי, ההגנה שלו טובה, קשה מאוד לנצח שחקן כמוהו. האווירה והקהל? אתה יכול לנצח או להפסיד גביע, אבל האהבה של הקהל היא יותר גדולה אפילו מהטורניר, וזה מה שאני קיבלתי. זה יהיה בליבי למשך המשך חיי".