רק 1:1 לניס מול קון, ליון נעצרה, 1:1 למארסיי מול בורדויובנטוס הפסידה 3:2 לסמפדוריה, אינטר עלתה למקום השנישבוע לפני ברצלונה: ולנסיה שוב ניצחה, 0:2 את אספניולספאחיה: ''מברך את השחקנים שלי, הם עשו עבודה טובה''כבש את לונדון: גריגור דימיטרוב זכה בטורניר גמר הסבבנותרה מושלמת: מכבי ת''א הביסה 68:98 את נס ציונהדיווח בבולגריה: גיאורגי קוסטדינוב מועמד לקלן הגרמניתנשאר במועדון: עלי מוחמד סיכם על חוזה חדש בנתניהשאלקה עלתה למקום השני, ניצחון ראשון העונה לברמןניצחון שלישי ברציפות למאור וירושלים, 78:90 בהרצליה
יעל פולקה בפעולה (האתר הרשמי)

השחיינית האומנותית שמכוונת הכי גבוה: הכירו את יעל פולקה

שלישי | | 15:30    מאת ויק דסה

היא עברה תקופה לא פשוטה עם מאמנת שלדבריה לא האמינה בה, אך בחרה לעסוק בספורט הלא פופולרי למרות לא מעט קשיים ומהמורות בדרך. אחרי ההופעה המוצלחת באליפות העולם, היא מכוונת לטוקיו 2020

יעל פולקה בת ה-20 היא שחיינית אמנותית מהפועל גדרות. פולקה מספרת: "התחלתי לשחות בגיל 6, הגעתי לבריכה במושב עשרת והלכתי לנסות גם שחייה רגילה וגם שחייה אמנותית. ידעתי מלכתחילה שאני רוצה משהו עם מים. השחייה אמנותית משך אותי יותר רק בגלל שהמאמנת של השחייה הרגילה צעקה בלי הפסקה, זה היה האינסטינקט הראשוני".

למה שחייה אמנותית? "וואו, שאלה טובה. אני חושבת שהספורט הזה בחר בי, לא אני בו. אני נמשכת ואוהבת כל דבר בו - את הריקוד, את המים, את השריפה בגוף אחרי שאת מסיימת תרגיל, את התחרותיות, את היופי בספורט הזה. הדבר היחידי שקצת מבאס בו זה שהאוויר לנשימה כל כך רחוק ממני. ושרוב הזמן אני לא נושמת. רגע השיא שלי היה לפני 4 חודשים באליפות העולם בבודפשט. סיימתי את תרגיל הסולו שלי עליתי לבמה וקיבלתי ציון מאוד גבוה שזיכה אותי במקום 18 בעולם. הייתי כל כך מאושרת, באמת נתתי את כל כולי ועליתי לבמה בלי פחד. לא שמרתי כוח, לא היה לי מה להפסיד פשוט באתי להפציץ. הגעתי מוכנה ומפוקסת ורציתי להוכיח לעצמי שאני הכי טובה, ולהוכיח לכל האנשים שלא רצו שאהיה במעמד הזה שבאמת מגיע לי להיות שם".

פולקה הוסיפה: "רגע השפל שלי היה באמצע כיתה יב', גיל 17.5. התאמנתי לקראת המשחקים האירופאיים שהתקיימו בבאקו וגם עשיתי קריטריון ובגלל פוליטיקה של המאמנות ועוד אנשים לא נסעתי. אני חושבת ששם היה את המשבר שלי אם לעשות צבא כמו שצריך ולפרוש מהשחייה או להמשיך הלאה בראש מורם ולא לוותר לכל אלו שלא רוצים שאמשיך. התאמנתי כל כך קשה, לא הלכתי לבית הספר, עברתי באמת התעללות נפשית במשך חצי שנה עם מאמנת שרק רצתה להפיל אותי ולהעיף אותי מענף השחייה האמנותית. כאב לה לראות אותי מחייכת, מצליחה או נהנית. היא ניסתה לשבור אותי מכל הבחינות, אבל בסוף לא נתתי לזה לשבור אותי אבל בהחלט זה היה רגע שפל נוראי במהלך כל השנים שאני שוחה".

רוצה להגיע לטוקיו. יעל פולקה (אינסטגרם)
על האגודה שלה: "כרגע באגודה שלי יש שלוש מאמנות, אחת לאימון יבש שזה כוח ועוד שתיים במים. הקשר שלי עם המאמנות כרגע טוב. לקח להן המון זמן להכיל אותי, אני יצור די בעייתי. אני אוהבת לדבר ולהתעקש ותמיד אני עושה הפוך מכולן. אני תמיד טועה ועד שהן הבינו איך להכיל אותי, עברנו מלחמות עולם. אבל כרגע אני באמת מאמינה שכל צוות המאמנות האלו הן הכי טובות בארץ ולא סתם אנחנו האגודה הכי חזקה. הצוות המקצועי, שזה איגוד השחייה, בשנה האחרונה מאוד מפרגן לענף ומשקיע בנו המון, ואני ממש מקווה שנראה תוצאות ושיפור. חל שינוי קיצוני מהשנה הזאת לשנה שעברה. שינוי שהיה צריך לקרות. אנחנו ממש בתוכנית חדשה לגמרי עכשיו ואני כל כך שמחה שזה קרה. משנת 2011 הענף היה פשוט בנסיגה ועכשיו הוא מתרומם מחדש וזה כל כך משמח אותי". 

על התחביבים מסביב: "בתור נערה חיי החברה שלי בעיקר היו כשהלכתי לבית הספר כי אחרי בית ספר היו אימונים ובסופי שבוע היו מחנות אימונים, ככה שהיה דיי קשה לנהל חיי חברה. אבל בבית ספר מאוד הסתדרתי עם כל החברים. אפשר לומר שמה שרוב הנערים והנערות התחילו בגיל  15, אני התחלתי בגיל 19, אבל אני לא מצטערת לרגע. השחייה כרגע היא הדבר שהכי חשוב לי והיא האהבה הכי גדולה שהייתה לי. זה דבר שאני באמת לא יכולה בלעדיו, ואני מרגישה שאני מתקדמת. זה לא הזמן עכשיו להפסיק. חוץ מלשחות, התחביב המרכזי הוא לרקוד. הדבר הכי אהוב עלי בעולם הוא לרקוד בסטודיו. לשים מוזיקה ולהתחיל לאלתר תנועות, להמציא לעצמי שפה תנועתית ומייד להעתיק את זה ולשים את זה במים. עוד תחביב זה תיאטרון. בתיכון זה היה קצת יותר חזק כי הייתי במגמת תיאטרון, אבל אני כל כך לא רוצה להזניח את זה והלוואי ומתישהו אשחק בעתיד".

על ההמשך: "השאיפה הכי גדולה שלי זה להגשים את החלום שלי מגיל 8 - להגיע לאולימפאידה. זו השאיפה הכי גדולה שלי ואני אעשה הכל כדי שזה יקרה, אני אשרוף את עצמי ואעבוד הכי קשה עד שזה יקרה. טוקיו 2020, אני חייבת להיות שם.ועוד שאיפה שיש לי זה שבמהלך הריקוד שלי במים אנשים יתרגשו ושמשהו יזוז להם שם בבטן או בלב. הספורטאית הכי אהודה עלי היא וירג'ין דידיה, שחיינית אמנותית צרפתיה שעשתה היסטוריה בשחייה אמנותית. היא הייתה כמו בת הים האמיתית. היא זכתה שלוש פעמים באליפות העולם בזהב בסולו, היא הייתה מרחפת במים. היא הייתה מרגשת, היא הייתה משהו שונה. היא הביאה דבר שלא היה בחיים בשחייה אמנותית, רגש (!) ולא מכניקה ולא מישהו שהוא כמו רובוט. היא מדהימה וכל כך יפה". 

יעל פולקה בבודפשט 2017 (צילום מסך)
פולקה המשיכה: "האליפות הכי משמעותית שהשתתפתי בה היא אליפות העולם בבודפשט בקיץ האחרון, חוויה מדהימה. אשכרה התחרתי מול היריבות הכי טובות. את מגיעה לבריכה וכל מי ששוחה שם יותר טובה מהשנייה, זה לא הגיוני. נבחרת ישראל מבחינתי זה גאווה, לעבוד בקבוצה הזו זה אחד הדברים הכי מדהימים שיש, ומאוד תחרותי כי יש מקום רק לשמונה ואף אחת לא רוצה לצאת מהקבוצה. את צריכה להילחם על המקום שלך בשיינים. אני מאוד נהנית להתאמן בנבחרת. זה קשה ומטורף וזה אתגר שפחות יש באגודה שלי. באגודה שלי אני מתאמנת בעיקר על דואט עם בת הזוג שלי, עדן, שאיתה אני 24/7".

על הקהל: "אני חושבת שהקהל הוא השופט הכי גדול בשחייה אמנותית. אם את לא יוצרת קשר עין עם הקהל ולא מעניינת אותו מספיק, זו התחושה הכי נוראית בעולם. את חייבת לעניין אותו, לתפוס את העיניים שלו, להרשים אותו ולרגש אותו. תכל'ס, אני מתייחסת לזה כמו הצגה בתיאטרון, רק הצגה מאוד קשה. יש במה, יש קהל. מה לא הצגה בזה? אם לא יהיה קהל, זה יהיה סתם עוד אימון. כשיש קהל האנדרנלין עולה, את מנסה לעשות הרבה יותר טוב ממה שאת עושה מול מאמנת. את רוצה להרשים, להראות כמה את מדהימה וכמה עבדת קשה. את רוצה בעיקר הערכה וזה מדהים כשזה קורה".

איך זה לקבל כותרות בגיל כזה? "אני חושבת שזה מחמיא, אבל עדיין אף אחד לא יודע באמת מה אנחנו עוברות ולא יודע שאנחנו מתאמנות כל יום 7-8 שעות. אנשים לא יודעים בכלל שיש שחייה אמנותית בארץ שזה הכי משפיל שיש. למרות שאני עושה את זה בשביל עצמי, עדיין את רוצה קצת תמיכה וקצת הערכה. נכון, יש כותרות מדי פעם וזה מאוד נחמד ומפרגן וזה תמיד כיף לקבל את זה, אבל יש הרבה דברים שאנשים לא יודעים שזה ממש חבל, כי זה באמת ספורט כל כך יפה. הוא קשה, נכון, הוא מלחיץ ושוחק, וזה מתאים לגמרי לאנשים מסויימים שחולים בראש, אבל עדיין".

פולקה סיכמה: "המאמנת מהאגודה שלי מגיל 7, סבטלנה בלכר, נלחמה בכולם רק כדי להגן עליי. המאמנת של הנבחרת לא הייתה שייכת לאגודה, כך שאני חייבת לציין את התמיכה של כל המאמנות: יעל רוביצק - מאמנת באולם, אתי לוי-כהן - הצטרפה לצוות המאמנות בגדרות לפני כ 4 שנים, סבטלנה בלכר - מאמנת שלי מאז שהתחלתי להתאמן. אומנם עברתי תקופה קשה, אבל המאמנות האישיות שלי תמיד היו לצידי ותמכו ב,י גם אם היו צריכות לעמוד נגד האיגוד עבורי. המטרה הסופית שלי להגיע לאולימפיאדה בתרגיל הזוגי (דואט) - כי אין תרגיל סולו באולימפיאדה. עדן בלכר עובדת לצידי במידה שווה".

   כל האתרים המובילים בקליק!

נגישות